הלוואי שתחזרו כולכם הביתה לשלום / רחל קליין פסטג

    רחל פסטג 8 Comment on הלוואי שתחזרו כולכם הביתה לשלום / רחל קליין פסטג
    9:52
    29.03.24
    הרב אהרן לוי No Comments on מלכודת גיוס החרדים \\ פרשת צו עם הרב אהרן לוי

    התכניות האחרונות

    ארכיון תוכניות

    פוסטים אחרונים

    תגיות

    ארבעים ושלושה חיילים הרוגים, ארבעים ושלוש נשמות שעלו בסערה השמימה. והשמיים נפלו..
    ארבעים ושלוש משפחות הצטרפו אל השכול הנורא.

    הורים מבכים על בניהם, אחים על אחיהם, ילדים שאבדו אבא, רעיות שאבדו את בעליהן, חברים, שכנים, קרובים ומכרים. ויש גם תינוק שלא יזכה להכיר את אבא שלו…

    כתושבת רעננה אני רוצה להקדיש את מילות הפתיחה שלי היום לסמל ראשון שון כרמלי או בשמו הישראלי ניסים כרמלי מרעננה שנהרג בקרבות ברצועת עזה.

    וכך כותב הרב מנדי קמניקר:
    קראו לו חייל בודד, אבל לא היה דבר רחוק יותר מן האמת; למסעו האחרון ליוו אותו עשרות אלפי יהודים. הם לא הכירו אותו, הם לא היו בני דודים של בני דודים של שון כרמלי הי"ד, ואת השם שלו הם שמעו לראשונה רק שעות אחדות קודם לכן.

    הם באו רק בגלל שהם היו האחים והאחיות שלו.

    נזכרתי בדברים המרטיטים שאמר גדעון האוזנר, התובע במשפטו של אייכמן: " במקום זה בו אני עומד לפניכם, שופטי ישראל… אין אני עומד יחידי; עמדי ניצבים כאן, בשעה זו, שישה מיליון…

    מר האוזנר דיבר על קורבנות השואה. האמת היא שלא רק הנפטרים, עם ישראל הוא עם אחד ומאוחד גם בחייו. שון לא היה חייל בודד, כי יהודי לעולם איננו בודד. יחד עמו צועד עם ישראל כולו.

    עוד מעט יבואו הציניקנים ויזכירו לנו שברגע שיחזור השלום לשרור, ניזכר שוב בכל חילוקי הדיעות שלנו. להם נאמר שאולי זה נכון, אבל זה רק מזכיר לנו שהמשימה שלנו היא לגלות את האחדות הזו גם ברגעי שלום; כי עכשיו, התחושה העוצמתית הזו של ה"ביחד", היא האמת הצרופה.

    חיילי צה"ל, תושבי הדרום, יהודים המתגוררים ברחבי העולם ונמצאים תחת התקפות אנטישמיות: עם ישראל כולו יחד איתכם. אתם לא לבד. יש לכם מיליוני אחים ואחיות שמעולם לא פגשתם, אך הם אוהבים אתכם ויעשו הכול למענכם.

    הסיפור של שון

    הקרבות הקשים בעזה גבו קורבנות רבים, ולכל נופל סיפור משלו…

    החדשות העצובות הגיעו גם לקהילה היהודית הקטנה בסאות' פדרה טקסס, שם לצד האבל על כל הקורבנות נוסף אבל אישי על פטירתו של חבר הקהילה, שון – או בשמו העברי ניסים – כרמלי.

    הרב אשר הכט, שליח חב"ד בעיר, ספד לו.
    "הפעם הראשונה בה פגשתי בו הייתה בקייטנת גן ישראל של חב"ד. הוא היה הילד הכי גדול בקייטנה ושישמש דוגמה ומופת לכולם. כולם אהבו אותו."

    משפחת כרמלי הגיעה לטקסס מישראל לצרכי עסקים, ותוך זמן קצר הפכה להיות פעילה במקום. יחד עם עוד חברי קהילה הם יזמו הקמת בית כנסת והבאת רב. האב אלון אף הקדיש ספר תורה לעילוי נשמת חמיו, ניסים בוגנים, אשר שון הי"ד נקרא על שמו.

    לקייטנות הייתה השפעה מכרעת על מעורבותו של שון בחינוך היהודי, ומאוחר יותר משפחתם החליטה שלטובת חינוך הילדים עליהם לשוב לארץ. שם הוא סיים תיכון ברעננה והתגייס, אך לפני הגיוס הוא ביקש להקדיש זמן ללימוד תורה בישיבה.

    "כשביקרנו בארץ הוא למד בישיבה בעיר העתיקה שבירושלים" סיפר הרב הכט, "הוא סיפר לנו עד כמה הוא מאושר להקדיש זמן ללימוד תורה ולספוג את ערכי היהדות לפני תחילת השירות."

    הערכים האלו הפכו להיות חלק מחייו. כשיחידתו נכנסה לעזה, מפקדיו פטרו אותו מכניסה בשל פצע ברגלו. אבל הוא התעקש להיכנס.

    "שון הוא גיבור של עם ישראל כולו" אמר הרב אשר. "כמו רבי עקיבא ורבים לפניו, הוא מסר את נפשו למען קידוש השם. לעולם לא נשכח אותו. אנו שולחים את תנחומינו להוריו ולאחיותיו גל ואור."

    רגשות החיילים

    את המילים הבאות כותב חייל מהשטח. הדברים התפרסמו ברשתות חברתיות ונשלחו בקבוצות שונות בוואטסאפ. קראתי את המכתב מספר פעמים ובכל פעם התרגשות ודמע אוחזים בי..

    מה שקורה כאן בשטחי כינוס הוא בלתי נתפס, לא בשכל, לא ברגש ולא בדמיון.

    כל שעה בערך מגיע לכאן רכב מפוצץ באוכל, ממתקים, שתייה קרה, גרביים, ביגוד תחתון, חולצות, הגיינה, מגבות, סגריות שש בש ועוד. הגיעו מהצפון והמרכז, מפעלים, חברות ועסקים פרטיים, שירות בתי הסוהר, חרדים ומתנחלים, תל אביביים וגם מסביון. כל צומת בדרך לכאן עוצרים אותך לא המשטרה, אלא תושבים שמחלקים אוכל. מה שמדהים בכל הסיפור הזה זה שכל אחד בא באופן אישי ולא מתואם עם השני ואין איזה ארגון מסודר. הם כותבים מכתבים וברכות ואומרים שחושבים עלינו כל הזמן, יש כאלה שהשקיעו בסנדוויצ'ים כמה שעות כדי שיהיה הכי מפנק שיש. חב"ד כמובן מניחים תפילין ומחלקים ח"תת לכל נגמ"ש וברסלב מגיעים לגבול ורוקדים עם החיילים בשמחה עצומה. החרדים באים מהישיבות ומבקשים את השם של החייל והאמא כדי שהישיבה שלהם תתפלל עליו. יש לציין שכל האזרחים מוסרים את נפשם בהגעה לכאן תחת איומי מנהרות ו"צבע אדום".
    בית חולים סורוקה נראה היום כמו בית מלון 5 כוכבים, חבר שהשתחרר משם סיפר לי שיש שם משאית "מאסטר שף" שמאכילים את כל הפצועים באוכל הכי טוב שיש וכמובן הרבה תפילות.

    גם בענייני דת, יש כאן שיחות ושיעורי תורה, כל האוכל כמובן כשר, מניינים שחרית מנחה וערבית עם ספר תורה. חילקתי מאות ציציות ומאות תהילים. זו נהייתה אופנה חדשה. חבר שלי, רב של מגלן שנמצא איתי כאן סיפר שכמעט כל מגלן אימצו את הבגד הזה, כי הרבנות חילקה בגד ציצית נודף זיעה. הם מרוויחים גם מצווה אלוהית וגם בגד איכותי. קראנו לזה שכפ"ציצית. שיחות עומק עד השעות הקטנות של הלילה, בלי וויכוחים ובלי ריבים, על הרוב מסכימים, הרבה בדיחות על החמאס ובלי פוליטיקה. יש עוד הרבה מה לספר אבל הבטריה נגמרת והמפקדה כאן ביקשו שיעור תורה בליקוטי מוהר"ן.. אשרי העם שככה לו..

    מחזקים את שלוחנו

    ועוד משהו אישי וקטן. החלטנו גם אנחנו לעשות מעשה ולשלוח חבילה לחיילים שלנו בשטח. ארזנו שם גרביים, גופיות, לבנים, משחת שיניים ומברשות, תחליב רחצה דיאודורנט וחטיפים..

    וזה המכתב שצרפנו..
    חיילים יקרים וצדיקים שלנו אלוקים ישמרכם ויצילכם!

    אתם חיילים יקרים שלימדתם אותנו מהי עוצמה, מהו חוזק, מהי דבקות במטרה, מהי אחדות אמיתית, מהו כאיש אחד בלב אחד…

    הרשו לנו לעשות עבורכם ולו את המעט הזה..

    ניסינו להמתיק לכם את השעות הארוכות, ניסינו לחמם לכם את הלב..

    בזכותכם אנחנו רוחצים את הלב מקנאה, משנאה, משפיטה ותחרות.

    בזכותכם אנחנו מתבשמים באהבת חינם, בקבלה ובדאגה אמיתית לשלומכם…

    ואם אתם פוגשים חייל בשם נועם בן רבקה תגידו לו שקיבלנו את השם שלו לתפילה. אנחנו מתפללים עליו כל יום ומתפללים על כולכם.

    הלוואי שתחזרו כולכם הביתה לשלום!

    אוהבים ומחבקים אותכם..

    משפחת פסטג רעננה



    8 תגובות

    מיין תגובות
    1. 8

      ריגשת אותי עד דמעות…

      הלוואי שבאמת יחזרו כולם בריאים ושלמים…

    2. 7

      רחל יקרה, ריגשת אותי מאוד בתאורך את הימים האחרונים שעוברים על עם ישראל כולו בכלל ועל חיילינו היקרים בפרט.. מי יתן ומילותייך החמות שהרטיטו את כל הלבבות יגיעו עד כסא הכבוד ויחישו את גאולתינו..
      תודה גדולה על מי ומה שאת עבורינו המאזינים\ות ועל הכוח להיטיב לראות הכל ממבטך הרך והטוב.. ולכם רדיו קול חי כה לחי..

    3. 6

      לא יכולתי לסיים לקרוא כי הדמעות סימאו את עיני. כרגיל את נוגעת ללב כל אחד, ומגיעה למקומות הכי עמוקים.

    4. 5

      אני קוראת את הכתבה, ושומעת את קולך המלטף, הנוגע מנגן את המילים. וזה מרגש ומזעזע כל נים ונים בגוף, מגיע ונוגע עמוק בנשמה, מציף כל רגש וגם את העיניים.
      שיהיה חודש טוב ובשורות טובות.

    5. 4

      אמא שלי הקריאה את הכתבה וכל המשפחה ישבנו מרותקים ומרוגשים…
      התפללנו יחד איתך לשלומם של החיילים.

    6. 3

      רחל
      כל פעם שאני שומעת אותך אני מתרגשת מחדש עיני אף פעם לא נותרות יבשות
      ובעזרת ה' שכל חילינו יחזרו בריאים ושלמים לביתם.

    7. 2

      I don't have my hebrew keyboard yet…
      You are an amazing writer..I am going to listen to it as well…
      you touched me!
      You made me feel connected..even though i am not in Israel now!
      I hope in your next radio show you won't need to tell another sad stories like that:(

    8. 1

      רחל יקרה!
      קראתי את הטור המרגש שלך כשהדמעות חונקות את גרוני. היטבת לתאר את תחושת העם כולו! את העוצמות והחום שעוטף אותנו בשעות משבר אלו. המכתב שמשפחתך צירפה לחיילים בתוספת שם החייל עליו אתם מתפללים סחטה את המעט שהתאפקתי לא להוציא…
      שבעזרת ה' בזכות כח האחדות של עמ"י ובזכות התפילות הרבות שנזכה לגאולה שלימה במהרה.