בית המשפט העליון דחה היום (רביעי) את העתירות נגד הענקת פרס ישראל לראשון לציון, הגאון הרבי יצחק יוסף.

העתירות ביקשו להורות לשר החינוך שלא להעניק את פרס ישראל בתחום ספרות תורנית ומשפט עברי לשנת תשפ"ד לרב יוסף, על רקע דבריו כי אם תלמידי הישיבות יגויסו לצבא "ניסע כולנו לחוץ לארץ" וכן על רקע התבטאויות נוספות שהיו לצנינים בעיני גופי השמאל ובעטיין המליץ נציב תלונות הציבור על השופטים והדיינים להעמידו לדין משמעתי ולהעבירו מתפקידו כדיין.

השופט יצחק עמית קבע כי קורפוס הפסיקה שהצטבר בנושא פרס ישראל מוביל למסקנה כי אין עילה משפטית להתערב בהחלטת השר לאמץ את המלצתה המקצועית של ועדת השופטים. "יש לראות בחומרה את התבטאויותיו של הרב יוסף דווקא בשל היותו עובד ציבור וסמכות רוחנית-הלכתית לציבור גדול", כתב עמית, "אך אמירות אלה הן בבחינת אמירות חיצוניות לפועלו המקצועי בתחום הספרות התורנית שבגינו הומלץ לקבלת הפרס. פרס ישראל ניתן בגין הישגים מקצועיים, ועל אף הקושי המתעורר בעניינו של הרב יוסף, אין המקרה נופל בגדר מקרי הקצה שבהם יש לשקול נסיבות חיצוניות לתחום פועלו המקצועי של המועמד. פרס ישראל עומד למבחנו ולביקורתו של הציבור, אך הוא אינו אמור לשקף קונצנזוס של הציבור. לנוכח היות המלצת ועדת השופטים כמעט חסינה מפני התערבות – אין להיעתר לסעד המבוקש בעתירות ודינן להידחות".

השופטת רות רונן קבעה כי מדובר במקרה גבולי, וזאת הן משום ש"ההתבטאויות של הרב יוסף אינן חיצוניות לחלוטין לתחום העיסוק שלו (אף שאינן עומדות במרכז העיסוק בשלו הוא קיבל את הפרס); והן לאור כמותן של ההתבטאויות הללו, טיבן והחומרה היתרה הנודעת להן, בעיקר על רקע התקופה הנוכחית". אף על פי כן הסכימה השופטת רונן כי דין העתירה להידחות, וזאת מאחר שהפרס הוענק לרב יוסף בשל הקורפוס העשיר של הספרות התורנית הלכתית הנוגע לנושאים רבים; ולאור הפתח הצר מאוד שהפסיקה הותירה להתערבות בהחלטות הנוגעות להענקת פרס ישראל.

השופט חאלד כבוב הצטרף לתוצאה. לעמדתו, לנוכח הפסיקה לאורך השנים לפיה להמלצת ועדת הפרס יש כמעט-חסינות, הגיעה העת "לומר בקול ברור: אין עוד מקום להגשת עתירות התוקפות את החלטת שר החינוך להעניק את פרס ישראל למועמד כלשהו, יהיו התבטאויותיו הערכיות אשר שיהיו".

כזכור, שר החינוך יואב קיש הודיע לאחרונה כי פרס ישראל בספרות תורנית ומשפט עברי יוענק לראשון לציון הרב הראשי לישראל הרב יצחק יוסף שליט"א.