דסי זייבלד, מאמנת רגשית וסופרת, התראיינה הבוקר בתוכנית 'הבמה שלך' בהגשת יונת קפלן ושיתפה בטקסט מיוחד שכתבה לאחר שהשתתפה בברית לאחיין. על שילוב הנצחי בין יהדות ודמעות, סוד ההמשכיות של עם ישראל, ולמה רבקה הייתה צריכה ללדת גם ילד רשע לצד הבן הצדיק? האזינו

גם מתוך אישפוז וכאב יש תמיד מה ללמוד ולהשתנות ולהודות לאלוקים על נשימה ונשימה • שוב דסי זייבלד עושה את זה בכשרון , בתבונה ובהומור ומכניסה אותנו לפרופורציות

את יודעת אמא, כשהיית נטע רך חשבת שהעלים תמיד יישארו. תמיד יהיו מה שחלמת להם. מה שחלמת לך. אבל הענפים התפתלו לכיוון אחר והאור בא לפעמים דווקא מהצפון הקר • דסי זייבלד בטור נוקב ורגיש עומצתי ומטלטל לכל אותם הורים שמתמודדים עם שתילים שצמחו ולא תמיד בהתאם לציפיות • תכינו טישואים

דסי זייבלד נפרדת בעצב מהמורה לאה, סגנית המנהלת שהצליחה לחדור ללבבות התלמידות באהבה. רק באהבה.

קרב הסופגניות הגדול, נחשו מי ניצח: דסי זייבלד על הדרך הארוכה של הסופגניה מהתודעה העכורה אצל הדיאטנית ועד למגש הצבעוני בשולחן

דסי זייבלד מספרת על הרגע שהתרחש איפשהו בשיאו של טיול חברות, שנסך בה תחושה של תעודה ותודה

מסתבר שמבעד למחיצה רואים הרבה מעבר: כל שנה מחדש, הציפייה, הדרך לישיבה, הגבאי המאפיר, הברכה, הפעקעלך | דסי זייבלד עם טור מרגש במיוחד | שמחת תורה

דסי זייבלד נזכרת בסוכה המרגשת ביותר שהכירה ובתחרות הסוכות השנתית

בדרכה הייחודית מבקשת דסי זייבלד לדבר על סליחה אך הפעם להתחיל מכיוון אחר לגמרי, מעצמנו

מכתב לאבא • דסי זייבלד שירבטה את מחשבותיה לתוך הפוסט הקבוע • מרתק

זהו סיפור שחייבים לקרוא עד הסוף וחייבים • דסי זייבלד בטור נוקב ומרגש על הסבתא שנפטרה בפתע, הילדה שהפנתה את מבטה בבית הספר, ההבטחה של המנהלת והשיחה שחשפה את הכל • "אין ילד רע"

ולא תמיד יש בנו הכח, לקום ולומר: אופס, טעיתי. עלי לשנות כיוון כדי להצליח ליצור פה משהו שימושי, ומחבר, ומגשר. • הימים הללו זה הזמן לבנות ולחבר גשרים גם אם מראש נראה כי הם אבודים • על חורבן ובניין

הגיעה לגיל • יש רגעים בחיים שפתאום נופלת התובנה שאנחנו כבר לא צעירים כמו שהיה עד היום • החיים פה ושם חורקים, העיניים לא משו והאוזניים כבר לא מה שהיה • דסי זייבלד מתמודדת ו..אפילו נהנית מהדרך

הרעש שלא הפריע והטלפון שהוריד דמעות, המפגש לאחר השנים הרבות והערכים שנשארו, אוהו נשארו • קראו ותדמע עיניכם

דסי זייבלד במכתב מרגש ונוגע לאמותיהן של מלכות, נעמי ורות • אין טעם לכתוב בתקציר עוד, פשוט תקראו..

דסי זייבלד חוזרת לרגע שבו חייה השתנו, לנשימה העמוקה שבקושי מצליחים לעשות אותה ומכריזה "את הדיבורים על "צמיחה מתוך הכאב", וזה ש"במותם ציוו לנו את החיים" וכל השאר, אשאיר למחר, או לפעם אחרת. היום? היום אני כואבת וחסרה עם כולנו"

דסי ממשיכה לטייל בסין ולומדת עוד ועוד על החיים, על התרבות, איך בסין מסמלים מעמד חברתי סוציולוגי? ומה הסינים חושבים על הארץ הקטנטונת שלנו שאפילו לא פסיק משטחה העצום• המשך יומן מסע

דסי זייבלד נסעה לסין בזמן לא מוצלח ובתקופה מתוחה • היא מעולם לא הרגישה כל כך רחוק כמו במזרח הרחוק עד שפנתה לבורא ושאלה אותו בפשטות: מה אתה רוצה ממני כעת? • בבוקר התחיל שחר חדש • על רגע עוצמתי של מציאות מדויקת