יוסי היה עוד אחד מחלוצי הפטריוטים הישראלים, בן למשפחה צברי אשר נטעה את שורשיה בארץ כבר מלפני 50 – 60 שנה עוד בעליות המעפילים הראשונות.

ואת חייו הוא היה חי יחד עם הוריו בקיבוץ קטן מאותם קיבוצי השומר הצעיר הידועים..

הם לא האמינו שזה קרה לו..

יום אחד בהיר הוא מופיע בשערי הקיבוץ תחת המדים, אדם בדרגת סג"מ במילואים, כשכיפה שחורה מעטרת את ראשו וציציותיו מתחת לבגדיו מתבדרות ברוחץ

"יוסי מה קרה לך"? "אתה מרגיש טוב"? תפסיק להתחפש זה לא פורים היום!!

ועוד קריאות שונות ומשונות אשר נפלטו לעברו מבין שיניהם המתריסות של תושבי הקיבוץ שלא רגילים לראות שאחד מהם בשר מבשרם הופך לחרדי "אולטרה" בין לילה.

והוא שומע את הקריאות ומגיב כמו משב רוח צונן..

כי הוא יודע את האמת.

בלילה התדפק על דלת בית הוריו, דקל, אחד מחברי הילדות היותר מוכרים בקיבוץ עם יוסי וביקש לדבר איתו..

הם התיישבו לשיחה במרפסת הבית כשכוסות קפה מהבילות מוגשות לפניהם, כמובן בכוסות חד פעמי כבקשתו של יוסי מהוריו.

"מה הביא אותך לזה"? פתח דקל את השיחה.

"למה אתה מתכוון"? ענה יוסי.

"נו.. הכיפה והחוטים הלבנים האלה שיוצאים לך מהמכנסים.

"שבת, שבת, שבת", כך ענה יוסי לחברו דקל שלוש פעמים.

"מה יש בשבת הזו"??

וכך בנועם אמרותיו ובלשונו כיאה לסג"מ במילואים הרצה לפני חבירו את משנתו אשר הביאה אותו לעשות את מהפך ה360 מעלות בחייו.

הבה ננסה קוראים יקרים להבין יחד את מעלתה הנפלאה של שבת קודשנו ואת חסרון המכבדים אותה:

"ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אליהם אלה הדברים אשר ציוה ה' לעשות אותם ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קודש שבת שבתון לה' כל העושה בו מלאכה יומת, לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת".

וישאל השואל – לאיזה אש התכוונה תורתנו הקדושה? בקדושת הקרבנות או במשהו אחר?

מבאר האלשי"ך הקדוש בדרך רמז, וזה לשונו: "והנה דרך רמז יתכן רמז לנו הוא יתברך כמה קשה יותר לפניו יתברך עבירה אחת אשר יעשה האדם ביום השבת מאשר יעשה בחול, והוא במה שידענו כיוון עוון עצמו אשר יעשה הוא כח טומאה המעותד לדונו בגיהנום, והוא בהעוותו מתייחס למבעיר אש חלק אשר לו בגיהנום כי אשמתו היא אש שתלהטהו מסביב. על כן תכפל רעת אשר עושה עבירה ביום שבת שבו אש גיהנום צח ומצטנן והוא יבעירנו, ומה גם שכופה את הנפש יתירה שבו לעשות על ידה כח טומאה לישרף בו, וזה מאמרו יתברך באומרו "לא תבערו אש וכו'. והוא כי כל איש יש לו מדור מיוחד בגיהנום כאשר יש לו בגן עדן כמאמרם ז"ל (חגיגה טו.) לכל אדם יש לו חלק בגן עדן וחלק בגיהנום זכה וכו', ועל זה אומר הוא יתברך על המחלל שבת או עבירה זולתה בשבת, שיתו לבבכם ולא תבערו אש בכל מושבותיכם אשר לכם בייחוד לכל אחד בגיהנום ביום השבת, כי קדוש היום ואתם מבערים בו אש הטומאה ביום שאדרבה אור גיהנום מצטנן וניתש כח טומאת גיהנום בו, ומה גם בהיותכם בנפש יתירה  עליונה הבאה לרחמכם ותטמאוה".

וזה כל כך מחייב – הרי אנו כולנו מכירים את דרשת חז"ל שהגיהנום בשבת פסק מעבודתו אשר גזרה עליו חכמתו יתברך, ואדם שעובר עבירה בשבת יכול להיות לפעמים עבירה קטנה, אתה מוסיף לעצמך קצת אחרי ה120 עשן למדורה, ואתה מצער את הנפש היתירה שבך, כמה אדם צריך להיזהר בזה.

ולא בכדי המשנה ברורה, מרן החפץ חיים ע"ה כתב בהקדמה למשנה ברורה חלק ג' של הלכות שבת – שאם אדם לא יידע הלכות שבת יכול להיכשל בכל דבר קטן!!!

אז ברגע שאדם יודע איך להתנהג בשבת קודש אזי שמירת השבת שלו עולה כלפי שמיא מעלה מעלה בכמה רמות, והקב"ה משתבח בו, וזוכה האדם לקבל גם כן התרוממות הרוח בזכות הנפש יתירה שבו!!

והנה סיפור המלמד אותנו עד כמה גדולה כוחה של שבת קודש (אוצר הסיפורים ח"א עמוד 77):

"באחת השבתות הלך מרן הרב שך זצ"ל בגבול בין בני ברק לרמת גן, וראה שבחצי השני ששייך לבני ברק לא נוסעים רכבים בשבת, ואילו בחציו השני של הכביש השייך לרמת גן כן נוסעים רכבים בשבת.

פנה הרב שך לבחור שהלך עימו ושאלו: "למה בחלק הזה של הכביש נוסעים רכבים, ובחלק הזה לא נוסעים?"

הבחור ענה לו, כפשוטו: "כאן זה בני ברק, ובבני ברק לא נוסעים רכבים בשבת, ואילו בהמשך הכביש זה כבר רמת גן ושם נוסעים בשבת".

אמר לו הרב שך: "לא זוהי התשובה, התשובה האמיתית היא, כי כח שמירת השבת של תושבי בני ברק משפיע עד כאן, ולכן עד כאן לא נוסעים רכבים, ואילו היה חיזוק גדול יותר בשמירת השבת אצל תושבי בני ברק, הכח של שמירת השבת שלהם היה משפיע יותר שגם בהמשך הכביש לא היו נוסעים רכבים".

הבה נתחזק יחד ששמירת השבת שלנו באמת, תפרוץ גבולות ותגיע בעז"ה יחד לכל העולם!!!!

שבת שלום ומבורך לכל בית ישראל היקרים והאהובים!

—-

המאמר נכתב לרפואת

מורי ורבי עטרת ראשי

הרב חייים שמעון פינטו שליט"א בן הרבנית מדלן מזל טוב תחי'.

בתושח"י