בפרשתינו מסופר: וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹקים וּבְמשֶׁה לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם לָמוּת בַּמִּדְבָּר כִּי אֵין לֶחֶם וְאֵין מַיִם וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל, וַיְשַׁלַּח ה' בָּעָם אֵת הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים וַיְנַשְּׁכוּ אֶת הָעָם וַיָּמָת עַם רָב מִיִּשְׂרָאֵל.

ושואל רבינו האור החיים הקדוש, מדוע הענישם ה' יתברך דוקא בנשיכת נחש???

ומבאר רבינו הקדוש שמכל עבירה נברא מזיק, שדומה למין החטא. והיות שחטא לשון הרע הוא חטא שאין בו הנאה, וכמו שאמרו חכמינו שאמרו לבעל הלשון 'מה הנאה יש לך' נולד מידה כנגד מידה, ונענש בנחש שאין לו הנאה בטעם האוכל שהוא אוכל. ומסיים רבינו הקדוש, וזה לשון קודשו: 'שכל המדבר לשון הרע בחבירו, ומכל שכן ברבו, נחש מכישו'.

בפרשת תזריע כותב רבינו הקדוש דברים נוראים בחומר לשון הרע, וזה לשון קודשו: 'כי אומות העולם לישראל הם בחינת ה'צרעת' וישלטו בהם לצד הטעם עצמו שיסובב הצרעת… גם אין לך דבר שמרחיק האדם מן קונו כלשון הרע'. עד כאן לשון קודשו.

כלומר: סיבת הגלות ושליטת אומות העולם על ישראל, זה בעוון החמור של לשון הרע, כי אומות העולם נקראים גם 'צרעת' והם באים כעונש על לשון הרע, כתחליף ל'צרעת'. בנוסף לריחוק הגדול מהקדוש ברוך הוא.

עוד כותב רבינו הקדוש בשם הזוהר הקדוש, כי 'עניות' היא באה לפעמים כעונש על 'לשון הרע' במקום ה'צרעת', כי גם 'עני' חשוב כ'מת', וגם 'מצורע' חשוב כ'מת', ושניהם באותה דרגה.

[אור החיים חוקת פרק כא פסוק ו. תזריע פרק יד פסוקים ב' לב']