"שירת הדרור": פרשת בהר \\ הרב אפרים אפשטיין

    הרב אפרים אפשטיין No Comments on "שירת הדרור": פרשת בהר \\ הרב אפרים אפשטיין

    פנינים לפרשת השבוע מאת הרב אפרים אפשטיין, באדיבות ארגון "ערכים"

    צילום: מרצי ערכים
    8:48
    29.03.24
    קובי פינקלר No Comments on עשרות חיילים סורים נהרגו בתקיפה המיוחסת לישראל

    התכניות האחרונות

    ארכיון תוכניות

    פוסטים אחרונים

    תגיות

    בפרשת השבוע, התורה נותנת מענה לשאלה שיכולה להישאל,

    "וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית הן לא נזרע ולא נאסף את תבואתינו,
    וצויתי את ברכתי לכם בשנה השישית ועשת את התבואה לשלש השנים…"

    בפשט הדברים ההסבר הוא שאם נשאל,בעקבות הציווי על שנת השמיטה שבה לא עובדים בקרקע,מאין ימצא לנו אוכל ?
    על כך באה התשובה שבשנה השישית תהיה ברכה מיוחדת ,כך שהיבול יספיק גם לצרכי השנה השישית ,גם לשביעית וגם לשמינית.

    השאלה היא למה ??
    מדוע יש צורך לכתוב את הדברים כשאלה ותשובה?
    מדוע שהתורה לא תכתוב רק את הפסוק, "וצויתי את ברכתי לכם…"?
    מה היה חסר אם התורה היתה כותבת רק את ההבטחה על הברכה שתשרה בשנה השישית מבלי לציין את שאלת הפתיחה " וכי תאמרו מה נאכל.." ??

    ושאלה נוספת שצצה ועולה,
    מדוע דוקא כאן ??
    מדוע השאלה "וכי תאמרו מה נאכל ..",מופיעה לאחר פסוקים ארוכים של דינים וציווים ??

    ראשית התורה פותחת במצות שנת השמיטה,
    אח"כ הדינים הנוהגים בשנת היובל,
    ורק אז לאחר כל הדינים הללו מציבה התורה את השאלה "וכי תאמרו.."

    מדוע "וכי תאמרו.." אינו מופיע מיד לאחר הציווי על שנת השמיטה ?
    וכי לא שם הוא מקומו הראוי ??

    ישנו מעשה שמופיע בכמה גרסאות,
    על דיוגנס הפילוסוף היווני שהיה מתגורר ברחובה של עיר בתוך חבית פתוחה בחציה,ללא בדל של רכוש.
    אלכסנדר מוקדון שהתפעל מחוכמתו,בא לפגוש אותו, ומצא אותו יושב כשהשמש קופחת על ראשו.
    הוא פנה את דיוגנס ושאל,
    "האם יש משהו שאני אלכסנדר הגדול, יכול לעשות למענך ?
    "כן ,השיב לו דיוגנס,
    תזוז, אתה מסתיר לי את אור השמש".

    תשובתו של דיוגנס, באה לומר,כך בפשטות, כי מהותו של האושר נמצא בפשטותם של החיים,במה ש"נראה" רגיל ושגרתי ואינו תלוי ברוב עושר ונכסים.

    אבל אני חושב שאפשר ללכת צעד נוסף.

    אלכסנדר מוקדון התפעל מהיכולת לחיות בפשטות,מהיכולת לותר על רדיפת הממון וצבירת הרכוש.
    אבל דיוגנס הסביר לו שהוא לא הבין.
    אני,כך טען דיוגנס,יכול להנות ממה שאתה לעולם לא תהיה מסוגל.
    אתה נעול בכלוב אטום של זהב, אולי הקירות מזהב,אבל בפנים הכל חשוך.
    אם אקבל את הצעתך,אחשיך את עולמי.

    "תזוז,אתה מסתיר לי את אור השמש".

    האמת…אינני יודע למה דיוגנס התכוין.
    רק שאת ההבנה הזאת למדתי מפרשת השבוע.

    כשהתורה מלמדת אותנו על שנת היובל נאמר,
    "…וקראתם דרור בארץ לכל ישביה.." – העבדים משתחררים לחופשי.
    על כך מביא רש"י את המדרש בתורת כהנים,
    "…מהו לשון דרור ? שדר בכל מקום שהוא רוצה ואינו ברשות ברשות אחרים ".

    מדוע המדרש נזקק למילים ".. ואינו ברשות אחרים" ?
    למה לא מספיק ההסבר "שדר בכל מקום שהוא רוצה..?
    וכי לא ברור שמי "שדר בכל מקום שירצה",
    "אינו ברשות אחרים" ??

    אני חושב שההסבר הוא, שישנה אפשרות לדור היכן שרוצה אבל עדיין להיות ברשות אחרים.

    הרי בשנת היובל משתחררים גם עבדים שרצעו את אוזנם לאחר שהצהירו שאינם רוצים לצאת לחופשי לאחר שבע שנים.
    אותם עבדים רוצים לדור בבית האדון,נראה להם שטוב להם שם,אבל הם עדיין ברשות אחרים.

    שנת היובל היא "וקראתם דרור".
    ה'אבן עזרא' על המילה "דרור" מסביר שהמאפייו של אותה ציפור דרור הוא,
    "…עוף קטן מנגן כשהוא ברשותו,ואם הוא ברשות אדם לא יאכל עד שימות".

    המילה "דרור" לפי ה'אבן עזרא' אינה מציינת רק חוסר נוחות למי שאינו דר היכן שחפץ.
    היא מציינת חושך מוחלט שמשול כמוות למי שמוגדר "ברשות אחרים".

    "ברשות אחרים" זה לאו דוקא עבדות קלאסית.
    זה גם עבדות בשנת 2022.

    אפשר להעביר חיים שלמים בתוך כלוב של זהב מבלי לשים לב שחשוך שם.
    לרדוף אחרי השגים והצלחות ולא לראות את אור השמש.- את הברור והמובן.
    את המשפחה ,את הילדים,האשה,הבעל.
    אנחנו לפעמים "מרעיבים" את עצמנו במקום ל"נגן",כמו אותה ציפור דרור.

    הבקשה המתבקשת היא,
    "זוז,אתה מסתיר לי את אור השמש".

    שבע שנות השמיטה שנעות במחזוריות של 50 שנה, הם עניין אחד.
    יש להם מטרה.
    הם נועדו כדי שלא נסתיר לעצמנו את
    'אור השמש'.
    עצור,תתבונן,תראה איך קבלת הכל מבורא עולם.
    לאן אתה רץ ??

    קיבלנו מהקב"ה כ"כ הרבה מתנות אבל לעיתים אולי אנחנו "מסתירים לעצמנו את אור השמש"

    השאלה "וכי תאמרו מה נאכל",היא לא "נספח" לשנת השמיטה,
    השאלה "מה נאכל" היא הליבה- המטרה של כל שבע שנות השמיטה- מחזוריות של 50 שנה.

    כדי שנעצור ונתבונן שהכל ממש רק ממנו,
    למה צריך לרוץ ולהישאר בלי אויר ??

    אין המדובר "סתם" בשאלה ותשובה.
    המטרה היא כדי שנשאל -כדי שנתבונן.
    ואז "וצויתי את ברכתי לכם"- זוכים ורואים את הברכה היום יומית.
    אין לקב"ה בעיה לתת את הכול,אבל האם כבר אמרנו תודה על " אור השמש" ??
    האם אנחנו שמים לזה לב ??
    האם אנחנו "מזמרים" או "מורעבים" ??

    זו גם הסיבה שזה מופיע רק לאחר כל עניין השמיטה והיובל.
    רק לאחר שמבינים את "וקראתם דרור",
    את סוד שירת הדרור,
    רק אחרי שמבינים שהאושר מוסתר כשאנחנו "ברשות אחרים"
    רק אז ניתן להגיע לפסגה של "וצויתי את ברכתי לכם"- לחיות את כל מה שמבורך לנו בחיים.

    "לא להסתיר את אור השמש".

    שבת שלום.
    אפרים אפשטיין.

    להערות והארות אשמח גם במייל
    [email protected]



    0 תגובות