מאמר הלכתי מיוחד לכבוד ט"ו בשבט

    הרב נהוראי משה אלביליה No Comments on מאמר הלכתי מיוחד לכבוד ט"ו בשבט

    מאמר המבאר את מעלותיו של יום ט"ו בשבט ומקורותיו, את המקור והמעלה של שולחן ט"ו בשבט, וגם מה מיוחד כל כך ביום זה ובברכותיו | "נהגו להרבות בפירות ולומר עליהם שירות ותשבחות והוא תיקון גדול בעולמות העליונים ויזהר מברכה שאינה צריכה"

    צילום: David Cohen/Flash90
    16:43
    28.03.24
    קובי פינקלר No Comments on המל"ל מזהיר: סיכון מוגבר לישראלים במדינות עוינות

    התכניות האחרונות

    ארכיון תוכניות

    פוסטים אחרונים

    תגיות

    כבר ידוע וברור לכל בי רב עצם החובה לשבח ולהלל לקב"ה על פירות ארץ ישראל ארץ זבת חלב ודבש ובמיוחד בט"ו בשבט היום בו השווקים מלאים בפירות ארץ ישראל (וגם מחו"ל… עיין ערך פירות יבשים), וכבר האריכה הגמ' בכתובות (קיא:): "אמר ר"ש בר תחליפא קלח של כרוב הניח לנו אבא והיינו יורדים ועולים בו בסולם". שפע של ממש בלתי ניתן לתאר במילים.

    ואמנם למעיין מה המקור שבו כל בית ישראל יושבים בלילה הקדוש הזה ומשבחים ומהללים לקב"ה בשולחן מלא פירות ומגדנות?

    כתב בספר "תיקון ישכר" (כב:) להגאון ר' ישכר בן סוסאן מערבי זצוק"ל [מחכמי מרוקו שעלה לעיה"ק צפת תובב"א] שכתב וזה לשונו: "נוהגים להרבות באכילת מיני פירות של אילנות בט"ו בשבט להראות בזה שהוא ר"ה לאילנות ולברך עליהם ברכות הראויות להם ומנהג יפה הוא, וכן הביא בעל ה"שבט מוסר" (פט"ז) והזהיר על כך: "בני הווה זהיר לברך על הפירות שמנהג ותיקין הוא". וכן הביא בספר מנהגי אמשטרדם (פ"ג סעי' ו' אות א') דבט"ו בשבט אוכלים כמה שיותר פירות שונים, וכן הביא גם כן הגאון היעב"ץ זצ"ל בסידורו (חודש שבט אות טו'): "דבארץ ישראל נוהגין להביא כמה מיני פירות האילן לברך עליהם ביום זה שהוא ראש השנה שלהם שיתברכו גידולי האילנות היום ונהגו להרבות בפירות ולומר עליהם שירות ותשבחות והוא תיקון גדול בעולמות העליונים ויזהר מברכה שאינה צריכה. 

    וכן הביא גם בספר אדני פז [להגאון ר' אפרים העקשיר זצ"ל דומ"צ אלטונא סי' קלא' ס"ה] וזה לשונו: "כתב המג"א נוהגים האשכנזים להרבות בו במיני פירות של אילנות, ואני לא ראיתי ולא שמעתי מנהג זה, ואפשר לומר הטעם למנהג זה כי על ידי שמרבים בו באכילת פירות האילן, יזכרו שהוא ראש השנה לאילנות ויתפללו עליהם שיתברכו הפירות וכאשר עושים בחג השבועות שהוא יום הדין לאילנות מעמידים בבתי כנסיות אילנות, כדי להזכיר להתפלל על האילנות.

    אמנם הכף החיים סופר כתב וזה לשונו: "ויש שעושין לימוד באותו הלילה דהיינו שלומדים משנה או זוהר המדבר בענין הפרי ואח"כ מברכין עליו ויש ספר מסודר ע"ז הנקרא פרי עץ הדר.

    וגם מרן איש חיל רב פעלים מקבציאל מרן הבן איש חי (פרשת ראה, שנה ראשונה אות טז') כתב ע"פ דברי הירושלמי (שלהי פרק עשרה יוחסין, קידושין): "ר' חזקיה בשם רב עתיד אדם ליתן דין וחשבון על כל מה שראתה עינו ולא אכל, ר' אלעזר חשש להאי שמעתא ומצמצם לי-ה פריטין ואכל מכל מילי חדא בשתא (פעם בשנה) ועל כן אפילו עני שבישראל ישתדל לקנות מכל פרי חדש לאכול ממנו הוא ואנשי ביתו ולברך שהחיינו ולהודות לה'.

    והט"ז (או"ח סי' רכז' ס"ק ב') גרס בגמ': "על כל מה שראתה עינו "מיני מגדים" ולא אכל וכו'.

    וכתב בתשב"ץ הטעם כדי להרבות בברכות, ובספר יציב פתגם (ט"ו בשבט אות ז') התקשה בגירסת הט"ז דגירסתו אינה כגי' הירושלמי לפנינו דקשיא מדוע השמיט הט"ז שמיה דרב וכתב ר' בון – ומדוע הוסיף מיני מגדים? וביאר דאפשר לומר מקור להירושלמי להרבות במיני פירות, ממה שנאמר לאדם הראשון מכל עץ הגן אכול תאכל וגו' (בראשית, ב, טז-יז) שלכאורה בזה השפה מיותרת אלא לומר לנו שבזה נצטווה לאכול משאר אילנות אשר ברא השם יתברך להנות בהם בנ"א.

    והנה הקשה הרשב"ן בשו"ת (או"ח סי' קד') וכי מצווה להתענג בתענוגים וענוש יענש מי שלא אכל מיני מגדים? (כגירסת הט"ז)? הנה מצינו כזאת בילקוט תהלים (סי' תרע') על הפסוק תודיעני אורח חיים, אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע תודיעני אורח חיים, אמר לו הקב"ה, דוד חיים את בעי עשה ואכול שנאמר שמור מצוותי וחיה (משלי יד,ד).

    ומבואר מן הדברים שתמיד בכל דור היו את האנשים הגדולים של אותו הדור אשר שמו שקם ותעניתם ובצומות שלהם ובתפילותם הגנו על העולם ולא התענגו בתענוגים, וכתב השל"ה הקדוש (מעמד השלום, דף רמז.) וזה לשונו: "הפורשים מתענוגי עוה"ז חוטאים בכפליים כי אין כוונת הבורא יתברך שמו, כי לא לתהו בראה אלא לשבת יצרה, ורצון הבורא ית"ש וכן מבואר שלשון חז"ל שרצון הבורא שנלך בדרך הממוצע".

    ולגבי ברכת שהחיינו שמצויה הרבה ביום זה – כתב הגאון ממונקאטש בספרו דברי תורה (אות סא', מהדורא תנינא) שלמד בדברי קרבן העדה (על הירושלמי שם) שעתיד אדם ליתן את הדין וכו', מחמת ברכת שהחיינו על פירות חדשים, ומוסיף, וכנראה השורש מכאן נהגו כמה צדיקים לדקדק לברך על כל פרי ופרי ולברך עליו שהחיינו וזהו כשמתחדש לקנותו, ואולי אפשר לומר שמצד חביבות מצוות הברכה הזו מצאנו עדות בספר אבן ספיר [להתייר המפורסם ר' יעקב ספיר מירושלים , ילקוט מנהגי הספרדים] דאין כסף נחשב להוצאות היום  על הפירות , והיו מוזילים מהונם לכבוד ט"ו בשבט מצד חביבות הברכות שבהם..

    ואתה קורא נעים!!!

    אציין שכל הדברים הם להלכה ולא למעשה!!!!

    אלא לדברי תורה בס"ד על שולחן פירות טו בשבט..

    חג ט"ו בשבט שמח!!!

    המאמר נכתב לרפואת אשתי וילדי שחלו בקורונה:

    ספיר רעיה בת פאני – איתמר בן ספיר רעיה – יונתן בן ספיר רעיה – איילה בת ספיר רעיה הי"ו.

    בתושח"י – וגם אני בתוככם….



    0 תגובות