במפגן אחדות מרשים במסגרת הכינוס הדו-שנתי שמקיימת הוועדה המתמדת של 'ועידת רבני אירופה' התכנסו הרבנים הראשים וראשי אבות בתי הדין ממרבית מדינות אירופה בראשות נשיא הועידה רב ואב"ד מוסקבה הגאון רבי פנחס גולדשמידט ויו"ר הועדה המתמדת אב"ד לונדון וביה"ד הגדול של אירופה הגאון רבי מנחם געללעי, במינכן שבגרמניה, כדי לדון במכלול העניינים המעסיקים את קהילות הקודש באירופה. במרכז האירוע, הובא מכתבם של גדולי ישראל, הקוראים לרבני התפוצות לעמוד כחומה בצורה נגד רפורמת הגיור המסוכנת לעם היהודי.

הגר"פ גולדשמידט שנבחר מחדש פה אחד לכהונה נוספת כנשיא הועידה אמר כי "מחד אנו רואים פריחה אדירה של קהילות ומוסדות תורה וחסד ברחבי אירופה אולם מאידך החבל מתהדק סביב צווארה של יהדות אירופה, מבית ומחוץ. האיומים על מצוות הדת שחיטה מילה וגירות, קיומיים ומחייבים אותנו לעמוד על נפשנו כפי שעשה אבינו ישראל מול עשיו אחיו; דורון, תפילה ומלחמה – הם חייבים להבין שלא נקבל כל תכתיב כיצד לשחוט, למול או לבצע, כשצריך, מעשה גירות. לא עת נחמדות אירופית היא, אלא שינוס מותניים ועמידה בנחישות ובתבונה על הערכים החשובים ביותר לקיום היהודי באירופה.

"זכינו לשמוע דברי חכמים ובשם כל הרבנים אנו מודים למרנן ורבנן גדולי ומאורי הדור ישראל שליט״א על מכתב החיזוק האדיר וקריאת הקודש המיוחדת ששיגרו מארה״ק ביד שותפנו נאמן ביתם. בידנו האתגרים הרבים לשמור על כנסת ישראל וטהרת היוחסין ובפינו תפילה שנזכה לקיים בנו חכמי ישראל לאורך ימים ושנים זקנים ורעננים יהיו. אני מתרגש להיות בצוותא עם אחי היקרים רבני אירופה מאז פרוץ המגיפה הנוראה כשכולנו במטרה אחת ללמוד וללמד לשמור ולטקס עצה ביחד כיצד ׳לעשות׳ את דברי התורה הזאת״.

הגר"פ גולדשמידט הוסיף כי ״אנשי הועידה עמלו על תכנית מלאת תוכן לימי כינוס הל"ב של מליאת 'ועידת רבני אירופה' שהייתה מיועדת לימים אלה כאן במינכן. אבל כידוע לכולם רבני הועידה היו הראשונים שנקטו בקהילותיהם את אמצעי הזהירות המתבקשים בפרוץ המגיפה, עוד בטרם יצאו ההנחיות מטעם שלטונות הבריאות. לקיים אירוע בסדר גודל שכזה היה בלתי אפשרי נוכח הנסיבות והנחיות ממשלת בוואריה ולכן נאלצנו לדחות את הכינוס לחודש אדר ב', בתקוה ובתפילה לימים טובים יותר. עם זאת הנושאים העומדים לפתחה של יהדות אירופה הם חשובים ואקוטיים בעת הזו ובתיאום עם שלטונות בוואריה ובמגבלות הקורונה למספר מצומצם של רבנים אנו מקיימים את כינוס הועדה המתמדת. ומי יתן ויקוים בנו במהרה ׳והסירותי מחלה מקרבך׳.

בארבעה מושבי הועדה המתמדת בראשות הגר"מ געללעי שנבחר שוב לכהונה נוספת כיו"ר התקיימו במשך יומיים דיונים בנושאים רבים ובהם: המערכה נגד החקיקה לאסור או להגביל את השחיטה הכשרה בפולין, בלגיה, יון והולנד, החלטת בית המשפט האירופאי והבלגי, דיון וגיבוש עמדה לנוכח רפורמת הגיור המוצעת  בישראל והשלכותיה על התפוצות. הקמת כוללי אברכים בקהילות. יוזמת אמנת מלטה, דיווח על התפתחות בית דין הגדול של אירופה ותוכניות לעתיד. תכנית 'בית ועד לחכמים', חוק עגונות חו״ל, הקמת המחלקות;  בירורי יהדות , עירובין ומקוואות. בית הדין לעגונות של הועידה באמסטרדם ונושאים פרסונליים בועידה. במהלך הכינוס  נועד הגר"פ גולדשמידט עם ראש ממשלת בוואריה ד"ר מרקוס זדר. לאחר שדנו בענייני חופש הדת באירופה הודה לו על תמיכתו בקהילה היהודית בבוואריה ועל קבלת הפנים החמה והחסות שהעניקה ממשלתו לכינוס הרבנים.

הדיונים נפתחו באמירת פרקי תהילים על ידי המנהל הרבני של הועידה וראש ישיבת 'תורת חיים' במוסקבה הגאון רבי משה לבל להחלמתו של גאב"ד אירופה הגאון הגדול רבי חנוך הכהן בן בלימלא וחולי המגיפה באירופה לרפו"ש במהרה. חברי הועדה המתמדת בירכו את יוזמת יו"ר וועד בית המדרש לרבנים בברלין הגר"פ גולדשמידט, בברכת משפחת ארנטרוי על כהונתו של ראש ישיבת חברון בירושלים הגאון רבי משה מרדכי פרבשטיין כנשיא עמית של ביהמ"ד עד להחלמתו במהרה של נשיא ביהמ"ד הגר"ח ארנטרוי שליט"א.

בפתיחת הכינוס הובאו מכתביהם המיוחדים של מרן שר התורה, הגר"ח קנייבסקי שליט"א ומרן ראש הישיבה הגר"ג אדלשטיין שליט"א ע"י נציג גדולי ישראל בועדה המתמדת הרב ישראל פרידמן. במכתבם קוראים גדולי ישראל שליט"א לראשי הועידה 'להשמיע קול ברמה הקורא לבל יהינו לפרוץ גדרי ההלכה, בהכנסת גויים לכרם בית ישראל'. במרכז מכתבם הדגישו מרנן ורבנן שליט"א ; 'מכיון שכל ישראל ערבים זה בזה וסדנא דארעא חד הוא ובוודאי אם יקלקלו הכא זה יגרום שאנשי דלא מעלי יעשו כן גם במקומותיכם ויביא לפגיעה במעמד הרבנים ההולכים בדרכי אבות וגדולי הדורות על פי רוח ישראל סבא'.

מכתבם של גדולי ישראל אודות סכנת רפורמות הגיור של "ממשלת הערב רב"

הרב ישראל פרידמן מקריא את מכתבם של גדולי ישראל

דוד פרידמן

בדיון על גיבוש עמדת הועידה לנוכח רפורמת הגיור המוצעת בישראל והשלכותיה על התפוצות נוכח קריאת גדולי ישראל שליט"א – 'מי לה' אלי' – סקר הגר"מ לבל בהרחבה את המערכה שעומדת לפתחה של היהדות בארץ ובעולם בפרצה העלולה לכרסם קשות בתחום הגיורים. הוא גולל את השתלשלות ההסכם עם הרה"ר לישראל עם קריטריונים ברורים ואחידים בעניין הגיורים בישראל ובאירופה שנחתם בברלין בברכתם ובעידודם של מרנן ורבנן גדולי ישראל זצוק"ל ויבדלחט"א.

"הסכם זה סתם את הפירצה של 'גיורי קפיצה' לאירופה של רבנים מגיירים שאינם מכירים את המנטליות ועסקו בגיור סיטונאי של נוכרים שהעדיפו לא לפנות לבית דין בעירם וכן רבנים ביבשת שהפכו ל'מרכז לגיורי אינסטנט' לכל דיכפין ומאז נערכת הועידה להצמיד לכל קהילה באירופה בית דין, או שירותי בית דין, שיהיו מוכרים בארץ ובכל העולם. הם טוענים נגדנו שאנחנו לא 'פתוחים'!? – זעם הגר"מ לבל – הרי כולנו עסוקים יומם וליל בכל הקהילות באירופה בקירוב רחוקים בגיורים של מי שאנו יודעים בוודאות שישמור תורה ומצוות. הם יטיפו לנו מוסר!? – 'ועידת רבני אירופה' המייצגת את המנהיגים הרוחניים של למעלה משמונים אחוז מהקהילות המרכזיות והכלליות באירופה המונים כמיליון וארבע מאות אלף איש קובעת כי אין כלל דרישה להכיר בגיורים אלה שאין לה כל תוקף הלכתי. כל החברים במאות הקהילות שלנו באירופה מעוניינים רק בגיור על פי ההלכה ומסורת ישראל'.

הגר"מ געללעי סיכם את הדיון וקבע בשם המשתתפים; 'עמדתנו המשותפת לבתי הדין באירופה ובישראל חד משמעית; גיורים מתבצעים אך ורק ע"י בית דין חשוב וקבוע, לא יאושרו גיורים שיבוצעו ע"י 'רבנים' ה'מיובאים' למבצעי גיור ולא יבוצע גיור במקומות בהם אין תשתית לחיים קהילתיים יהודיים'. הגר"מ געללי הוסיף כי בית הדין הגדול של אירופה שיורחב בקרוב ועוגן בתקנות 'ועידת רבני אירופה' כסמכות ההלכתית העליונה של בתי הדין וחברי 'ועידת רבני אירופה', פרסם ברבים את עמדתו לאחר הפסיקה האומללה של הבג"ץ, המאלץ את משרד הפנים לרשום 'מתגיירים' בגיור רפורמי היהודים, ולפיה; 'בתי הדין באירופה פועלים בשיתוף פעולה עם הרה"ר לישראל בברכת גדולי ישראל והגיבוי מוחלט וחד משמעי; לא נקבל כל גיור שאינו על פי ההלכה'.

עריכת וידאו: יעל פרידמן

המשתתפים הביעו את חששות הקהילה היהודית באירופה מהחקיקה נגד השחיטה והמילה במדינות שונות המהווה איום ממשי על קיום החיים היהודיים באירופה. בדיון בהשתתפות גב' קתרינה פון שנורביין, המתאמת מטעם האיחוד האירופי למאבק באנטישמיות ולמען קידום חיים יהודיים סקרו הרבנים; הרב אברהם גיגי רבה של בלגיה ונציג הועידה במוסדות האיחוד האירופי, הרב מרדכי שודריך רבה של פולין והגאון רבי אליעזר וולף אב"ד אמסטרדם, את המצב כיום במדינותיהם והמערכה שהם מנהלים נגד יוזמות החקיקה. הגר"פ גולדשמידט סקר בהרחבה את פעילות הועידה בעזרתו הרבה של מנהל לשכת נשיא הועידה מר גדי גרוניך מול הממשלות וראשי האיחוד האירופי בהן חוקקו או בהליכי חקיקה נגד מצוות הדת.

בדיון בנושא חוק עגונות חו"ל סקר הגר"פ גולדשמידט  בהרחבה את נושא הפיכת חוק העגונות שהתקבל בכנסת כהוראת שעה לחוק קבע. כזכור, התיקון החשוב שבוצע ביוזמתו בחוק שיפוט בתי הדין הרבניים מקנה סמכויות שיפוט לבתי הדין הרבניים במקרי עיגון נשים מחו"ל. 'זכינו וכולם יודעים את העובדות כי מיום שישראל הכריזה שאינה מקלט למעגנים את נשותיהם שוחררו למעלה ממאה נשים מכבלי עגינותן. אלא שהתיקון נחקק כהוראת שעה לשלוש שנים ועבר בקריאה ראשונה. אני מקווה שכל המעורבים בנושא ישכילו להעביר את התיקון לחוק של קבע'.

ביומו השני של הכינוס העלה הגר"מ לבל את אחת הסוגיות הגורליות והקריטיות;  סוגיית בירור יהדות של הבאים בשערי הקהילות. 'הועידה שוקדת מזה זמן רב על הנושא החשוב של בניית שיטת עבודה מסודרת ובהירה, שתוכל לתת מענה לכלל הקהילות בנושא בירור יהדות. ידוע לכולנו – אמר הגר"מ לבל – כי נושא בירור היהדות התעורר והתפתח עם נפילת מסך הברזל ויציאתם של מיליונים מיהודי ברה"מ לשעבר הן לישראל והן לקהילות ברחבי העולם. במקביל לכך, מזה עשרות שנים שאלה זו עולה יותר ויותר במרחב האירופאי כולו. אני מתכבד להכריז כי הנהגת הועידה החליטה להקים אגף לבירור יהדות שיטופל ברמה הגבוהה ביותר ע"י בית דין רבני בראשות הדיינים המובילים בועידה.

הגר"מ לבל אמר כי לאור הפניות הרבות של רבני קהילות, הוחלט גם על הקמתה של 'מחלקת עירובין', שתיתן מענה הלכתי ומקצועי ותסייע לקהילות ברחבי אירופה להקים ולתחזק עירובין בתכלית ההידור. המחלקה תפעל בפיקוח ביה"ד הגדול של אירופה'. 'ברחבי אירופה הקמת עירובין אינו מצוי, ובמרבית הערים לא הוקם עירוב. למרות הצורך הרב בכך אין כיום גוף מוסמך המסוגל לתת סיוע הלכתי מעשי ובעיקר פרקטי בהליכים המנהלתיים והחוקיים מול השלטונות לעניין החשוב הזה'. את המחלקה ינהל הרב יצחק מרדכי פפר שהתמחה אצל הגאון רבי משה ברלין מהמומחים הבולטים בהלכות עירובין בעולם.

מזכיר הועידה הרב שמואל אהרון בסקין דיווח למשתתפים כי לאור הפניות הרבות של רבני קהילות, הוחלט בהנהלת הועידה לחדש את פעילות לשכת מידע 'מטהר את ישראל' בפרויקט ע"ש מרן בעל "איילת השחר" זצוק"ל של מחלקת המקוואות בראשות מומחה המקוואות הרב גדליה אולשטיין. 'חובתנו לעמוד על המשמר ולסייע בבניית מקווה חדש, בשיפוץ הקיים, ובתחזוקה השוטפת'.

מרכז תכנית 'הכשרת העתודה הרבנית של אירופה' של הועידה הרב נפתלי שיף סקר בהרחבה את פעילות הועידה בתוכנית במסגרתה סיימו שלושים ושמונה רבנים צעירים מתשע עשרה מדינות תכנית מקיפה לרבנים בנושאים הלכתיים ובהתמודדות כל תפקידי הרב בקהילה ואתגרי התקופה. 'בימים אלה נפתח המחזור השני ובכוונתנו להפעיל תכנית מיוחדת להכשרת נשות הרבנים להתמודדות מול אתגרי הרב והקהילה'.

(צילומים: דוד פרידמן)