ועדת הבריאות קיימה היום (שלישי) דיון בנושא תכניות לקיצור זמני תורים בקהילה. בפתח הדיון אמרה יו"ר הוועדה ח"כ עידית סילמן הציגה את הבעייה: "בחלק מהמקצועות הרפואיים ובעיקר הפרא רפואיים יש פערים אדירים היום בין הביקוש להיצע, עד כדי פי שתיים. מנגד, אל מול תורים ארוכים יש ערים בישראל שבהן אפשר לקבל שירות מהיום להיום כמעט בכל מקצוע רפואי. אין איזון ואין מספיק שקיפות במערכת".
רו"ח ליאור ברק, סמנכ"ל פיקוח על קופות החולים ושב"ן במשרד הבריאות הציג בפני הוועדה תכניות קיימות ועתידיות של המשרד לקיצור תורים "יש לנו היום תכנית פעילה למדידת ממוצע זמני המתנה לפי פריסה גיאוגרפית, כדי שנדע איפה להשקיע משאבים. כיום כוללת היא מקצועות עיקריים כמו אורתופדיה, אף אוזן גרון, רפואת נשים עיניים ועוד".
עוד הוסיף, "התכנית נמצאת כרגע בבחינה מחדש וטיוב לאור שינויים בדפוסי הצריכה לכיוון של יותר שירותים דיגיטליים בעקבות הקורונה. בנוסף אנחנו מקדמים מבחני תמיכה לשילוב מתמחים ברפואת הקהילה ומספרם עלה בעשרות אחוזים בשנים האחרונות".
ביחס לתורים הארוכים בתחום התפתחות הילד אמר: "ההמתנה בתחום הזה עדיין ארוכה יותר ממה שהיינו רוצים לראות. יש וועדה שמטרתה להגדיל את כמות המטפלים, שזו אחת הבעיות בתחום. בעשור האחרון כמות הילדים המטופלים יותר מהכפילה את עצמה וכמות המטפלים- לא".
חברי הכנסת אופיר כץ ויעקב מרגי דרשו לראות נתונים אודות ההבדלים בזמני ההמתנה בין המרכז לפריפריה. ח"כ אופיר כץ אמר: "מצופה היה שנראה את כמות הרופאים לפי מחוזות, לפי מיליון נפש, ובתוך הקופות להראות את הרופאים והמקצועות. רק כך נוכל להבין את הבעיה, איפה צריך לתגבר ולהשקיע".
עוד אמר ח"כ מרגי: "צריך היום ציון פסיכומטרי של מעל 700 כדי ללמוד קלינאות תקשורת. זו שערורייה. צריך להוריד את זה, להציף את השוק, ולהעלות את השכר".
ח"כ קטי שטרית* אמרה: "היחס של פסיכולוג קליני לנפש במערכת הציבורית בישראל הוא 7 ל-100,000, זה מטורף, היום המתנה לתור נעה בין שנה לשנה וחצי. תארו לכם למשל מה קורה לאישה עם בעיות חרדה שלא מתפקדת ותצטרך לחכות כ"כ הרבה זמן, מה יהיו ההשלכות? ב- 2015 הושקה רפורמה לבריאות הנפש שהעבירה את האחריות מבתי החולים הפסיכיאטריים לקופות החולים, וזה על מנת לקצר זמני טיפול, אך ללא הועיל".
עו"ד מנחם גולדין, ארגון קשר אמר: "החוק בישראל קובע שיש נציב קבילות למשרד הבריאות וכל מי שיש לו בעיה או תלונה יכול להגיע אליו. במקרה של התפתחות הילד הנציב יכול להורות לקופה לתת טיפול תוך 21 יום או להחזיר כסף ככל שהטיפול יינתן באופן פרטי. הוא היה צריך להיות כאן ולתת נתונים. בפועל זה לא קורה כי משפחות פונות לנציב- ושם נאמר להם שאם מבקשים החזרים זמן הטיפול בפנייה הוא כחצי שנה".
עו"ד מיטל בק, המועצה הלאומית לשלום הילד אמרה: "כשמדברים על ילדים- מדובר בזכות בסיסית לבריאות שמעוגנת בחוק ובאמנה לזכויות הילד ואנחנו שומעים שהיא נפגעת פעם אחר פעם. המתנה לאבחון של שנה היא בלתי נסבלת, אחר כך יש המתנה נוספת לטיפול עצמו ומצבם של ילדים הולך ומחמיר. חייבים לקבל תשובות, תכניות ותקציבים".
ד"ר עידית סרגוסטי, אחראית יישום מדיניות בארגון "בזכות": "מדובר בעוד תלאי בפצע פעור ופתוח כבר שנים. 50 מיליון ש"ח זה לא מה שיעזור לקצר את התורים. אנחנו קוראים לוועדה לקיים סדרה של דיונים ומעקב בהם יוצגו נתונים, ובחינה של מבחני התמיכה".