שר האוצר אביגדור ליברמן וסגן רה"מ ושר המשפטים גדעון סער החליטו היום (שני) להפיץ תזכירי חוק לתיקון חוק פסיקת ריבית והצמדה וחוק ההוצאה לפועל. השפעת המהלך צפויה להיות דרמטית בהשפעה על חלק גדול מאוד בציבור: למשל חייבים בהוצאה לפועל שתיקיהם נפתחו בגין חוזי שכירות, חוזים צרכניים, ושיקים חוזרים, וכן חייבים רבים אחרים שהם צדדים לחוזים פרטיים שאימצו את מנגנוני הריבית שבחוק פסיקת ריבית והצמדה.

המצב כיום: מנגנוני חישוב הריביות לחייבי הוצאה לפועל הקיימים בחוק כיום אינם תואמים את תנאי השוק אשר השתנו מאוד ממועד עדכונם האחרון לפני 18 שנים. ריבית הפיגורים הכוללת הקיימת היום עומדת על שיעור של 7.5%. זהו שיעור גבוה מאוד שמגדיל את החוב ועלול לייצר תמריץ שלילי לתשלום, במקום לעודד את החייבים לשלם את חובם.

גם כשהחייבים מנסים לשלם את החוב בתשלומים, ריבית הפיגורים ממשיכה להצטבר, ולמעשה משאירה את החייב חסר סיכוי מול החוב של עצמו. פעמים רבות החייב מצליח לשלם רק את הריביות, אבל לא מגיע לקרן החוב.

רכיב דמי הפיגורים בתוך ריבית הפיגורים הכוללת גבוה מאוד היום (6.5%), כיוון שנקבע ללא תלות בשיעור ריבית הבסיס אשר פחתה במהלך תקופה זו באופן משמעותי.

במהלך השנתיים האחרונות פעל צוות מקצועי בין משרדי בראשות סגן החשב הכללי, מר גיל כהן, והשתתפו בו נציגי משרד האוצר, משרד המשפטים-ייעוץ וחקיקה, רשות האכיפה והגבייה, הסיוע המשפטי ובנק ישראל, אשר פעל לגיבוש המלצות לתיקון חוק פסיקת ריבית והצמדה.

הצוות המליץ לשנות לחלוטין את התפיסה הקיימת בחוק ביחס לריביות של חייבי הוצאה לפועל וכעת מפיצים השרים יחד תזכירי חוק לתיקון חוק פסיקת ריבית והצמדה (שבאחריות שר האוצר) וחוק ההוצאה לפועל (שבאחריות שר המשפטים), אשר יקודמו במושב החורף של הכנסת.

המהלך כולל:

• הפרדה בין מנגנון הריבית לבין דמי הפיגורים: תוספת הפיגורים נועדה במקור לתמרץ את החייבים לשלם את חובותיהם. תכליתה הוא התנהגותי-תמריצי, זאת בניגוד לתכלית ה"פיצויית" של ריבית הבסיס. על אף התכלית השונה, כיום בחוק פיסקת ריבית והצמדה תוספת הפיגורים מצטרפת לריבית הבסיס ונצברת במנגנון של ריבית דריבית על בסיס יומי.

מכיוון שהתכליות של ריבית הבסיס ושל תוספת הפיגורים שונה, הוחלט להפריד בין השתיים ולייצר מנגנון חדש, נפרד מריבית הבסיס, שייקרא "דמי פיגורים". דמי הפיגורים יגשימו בצורה טובה יותר את התכלית של תמרוץ החייב לשלם תוך דגש על הנעת החייב לשלם ומניעת תפיחה מהירה של החוב.

• מאפייני דמי הפיגורים: דמי הפיגורים יניעו חייבים לשלם את חובותיהם מבלי שאלו "ינפחו" את כלל חובותיהם. דמי הפיגורים ייזקפו לחוב אחת לרבעון (ולא באופן יומי) במטרה לייצר לחייב נקודת זמן ברורה לתשלום בטרם יגיע המועד שבו יתווספו דמי הפיגורים לחוב.

שיעור דמי הפיגורים ייקבע באופן יחסי לריבית הבסיס כך שהזיקה לריבית הבסיס תשמר על פני הזמן. לבסוף, מכיוון שהמנגנון החדש הינו מנגנון לתמרוץ החייב לשלם – דמי הפיגורים לא ייצברו בשיטה של "ריבית דריבית" כפי שנהוג היום. מהלך זה יפחית בצורה משמעותית את תפיחת החובות. כך, תופחת ריבית הפיגורים.

• שינוי המנגנון לחישוב ריבית הבסיס על חובות שהחוק חל עליהם: ריבית הבסיס נועדה לפצות נושים על העיכוב בקבלת התשלום המגיע להם. לצורך הגשמת תכלית זו, ההחלטה היא לקבוע מנגנון ריבית שמשקף את שווי הפיצוי המגיע לנושה על חיסרון הכיס אשר נגרם לו ועל דרכו לגייס הון חלופי.

מכיוון שקיים מגוון רחב של זוכים, המנגנון המוצע מבקש למצע בין נתוני הזוכים ועלויות גיוס ההון שלהם, לצורך יצירת שיעור ריבית אחיד לכלל הזוכים. עדכון מנגנון ריבית הבסיס יאפשר לנושים לקבל פיצוי המבטא את הנזק שנגרם להם בשל העיכוב בקבלת תשלומים.

תזכירי חוק לתיקון חוק פסיקת ריבית והצמדה וחוק ההוצאה לפועל פורסמו היום להערות הציבור, באתרי משרד האוצר והמשפטים למשך 21 ימים.