אליעזר עבד אברהם מציע לאברהם אבינו כי בתו תנשא ליצחק, ענה לו אברהם אבינו: "אני ברוך ואתה ארור ואין ארור מידבק בברוך". מדוע אליעזר עבד אברהם נקרא ארור הלא כתוב שאליעזר למד תורה והלכות מאברהם אבינו, ומדוע אליעזר מוגדר כארור למרות שהיה עבד מסור לרבו?

"ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים" מבאר המדרש "לכך נכתב שנה בכל כלל וכלל לומר לך שכל אחד נדרש לעצמו בת ק' כבת כ' ובת כ' כבת ז" חיי שרה היוו חיים מושלמים בכל תחנות הזמן ותקופות חייה מסיבה אחת, שרה אמנו חיה את חייה בשלמות חיים רוחניים של נתינה, שפע, חסד, ואמונה המתחדשת בכל יום.

המדרש מלמד אותנו את יסוד החיים על פי היהדות, משמעות הגיל אצל הצדיקים והצדיקות היא חסרת כל משמעות, המשמעות העיקרית היא על עצם החיים, התחדשות תמידית, כח העשייה, וכל הקשור אל משלוש צמדי המילים הללו.

השב שמעתתא בהקדמה מבאר כי "מעיין מים חיים" נקרא כך מפני שיש לו את כח ההתחדשות, כח זה הוא המגדיר את המושג חיים בהגדרה המהותית שלו, מי שמחדש בכל יום הרי שהוא 'חי' חיים אמתיים כאלו שהנביעה מהווה את הכח המני לחיותם ולמעשיהם הטובים.

החיים בהגדרתם בקרב הגויים ואומות העולם הם שאלה של חוויות, הנאות, וריגושים שקשורים אך ורק לאדם עצמו, לשיטתם ככל שאתה מעלה את סף הריגוש, החוויה גבוה יותר, וככל שהחוויות משמעותיות יותר הרי שאתה חי יותר.

אך ביהדות המושג חיים הינו מושג של נתינה "וחי אחיך עמך" ככל שאדם יותר שופע צדקה, חסד, ונתינה, הרי שמעיין החיים שלו מתגבר, נקודת החיים שלו מתרחבת למעגלים נוספים, כך שיש יותר משמעות עמוקה לחייו.

מסיבה זו מבארים בספרים הקדושים כי כל נתינה וחסד שהאדם עושה הרי שהוא "שותף להקב"ה במעשה בראשית" הנתינה הרי היא חיים, החסד משפיע שפע בעולם, עולם הנתינה יוצר חיים.

מבאר המשגיח דליקווד הגה"צ רבי נתן מאיר ווכטפויגל זצו"ל, אכן אליעזר למד תורה מאברהם אבינו, אבל התורה הזאת נשאר תורת 'אברהם אבינו והיא לא גרמה לתורת אליעזר.

ברוך הוא מלשון ריבוי מי שמוסיף מטעם עצמו, ארור הוא מי שלא מוסיף כלום אליעזר לא הוסיף שום דבר מעצמו על ואל תוכן הדברים, היה קשה עליו לחדש דברים מתורת רבו אברהם, אליעזר היה כמו 'הקלטה' של דברי אברהם אבינו, הוא לא הצליח להטביע את חותמו  בדברי התורה של אברהם אבינו, נפשו לא נקשרה אליהם ולא נהפכה בהוויתה להיות חלק מהם ולהפך.

היהדות דורשת מהאדם לחדש את עצמו מתוך נקודת החיים הפנימית, ולגלות את עצמו מחדש ממערכת ההתחדשות היומית "חדשים לבוקר רבה אמונך" עד מערכת ההתחדשות של מועדים וחגי ישראל, שיוצקים תוכן חדש אל הנפש היהודית כל חג ומאפייניו.

אם אדם רוצה להרגיש את החיים ומשמעותם על פי היהדות הרי שהוא צריך להתחדש בכח הנתינה, היצרתיות הרוחנית לא רק  מגוונת את חייו של האדם אלא גם ובעיקר מחיה אותו לחיות ברמת חיים איכותית, מתוך שמחה, סיפוק, ונביעה תמידית.

שבת שלום ומבורך!