בעוד שר האוצר אביגדור ליברמן דוהר במהירות ליישם את הגזירות, ביניהם גזירת החד פעמי שתתחיל ב-1.11, יבואני החד פעמי לא מוכנים לספוג את ההפסדים הכבדים והפגיעה בצרכנים שתהיה בגלל האפשרות להתארגן מראש לייבוא מותאם, שינוי מלאים גדולים שככל הנראה לא ימכרו לאחר הגזירה, ומכירה בהתאם למשקל החד פעמי כפי שדורש ליברמן שלא הייתה עד היום מכירה לפי משקל.

בעתירה שהוגשה באמצעות עורכי הדין גיל נדל ושירית נקר ממשרד עורכי הדין גולדפרב זליגמן, טוענים העותרים כי כניסתו לתוקף של מס הקניה כבר ביום 1.11.21 תעמיד אותם, כמו גם גופים אחרים הפועלים בשוק הכלים החד-פעמיים  – רשתות שיווק ויצרנים, בפני מציאות בלתי אפשרית ובלתי ניתנת ליישום ועלולה לגרום להם לנזקים כבדים.

העותרים טוענים כי לא ניתן יהיה להיערך לחישוב המס החל על המלאי שיהיה בידי הסוחרים ביום 1.11.21. הואיל והמס מוטל על כלים בעובי של עד 2 מילימטרים, והוא מוטל על פי משקל הכלים, הרי שיהיה צורך לבצע בחינה של כל המוצרים שנמצאים במלאי ועל המדפים באותו מועד – דבר שאינו אפשרי מבחינה מעשית, שכן עד עתה לקריטריונים של עובי ומשקל לא היה כל תפקיד בענייני מיסוי כלים חד פעמיים.

לעותרים גם לא ברור האם רשות המסים תהיה מסוגלת באופן טכני לאכוף את הצו, ובפועל התמונה שמתקבלת היא שציבור העוסקים בכלים חד-פעמיים יהפוך בעל כורחו לעבריין, או שהחוק לא ייאכף בשל חוסר יכולת טכנית.

העותרים גם טענו כי לכניסה מיידית לתוקף של הצו תהיה השפעה על משלוחים הנמצאים בדרכם לישראל וטרם שוחררו מהמכס, גם על הזמנות שנסגרו במחיר קיים ללא שיקול המס, מכיוון שהמס שיוטל יחול רטרואקטיבית. לעמדת העותרים, קיים צורך מובהק בהתארגנות פיננסית לצורך כניסתו לתוקף של הצו לרבות ענייני הגדלת אשראים מהבנקים לצורך מימון סכומי המס.

העותרים טוענים כי מן הראוי היה לתת תקופת מעבר של שלושה חודשים לפחות עד למועד לכניסתו לתוקף של המס, ולא להטילו באופן מיידי. העותרים הסבירו כי גם ברפורמות מס קניה אחרות שקודמו לאחרונה על ידי שר האוצר ניתנו תקופות מעבר של למעלה מחודשיים (בעניין המשקאות המתוקים) או למעלה מחודש (בעניין הבלו על שמנים וממסים), וכך גם נקבע בעבר בעניינים שונים על בית המשפט העליון.