אני מרגיש שאני חי בזיכרונות העבר…. בעיקר זיכרונות שליליים מהעבר, איך מתגברים על זה?

לחיות בעבר שלנו זו חוויה שמספקת לנו הרבה רווחים רגשיים כמו: תחושת ביטחון, כי העתיד לא ידוע אבל העבר הוא תמיד עבר "ידוע" גם אם הוא עבר שלילי כיוון שהוא "ידוע" הוא מספק תחושת ביטחון.

אנשים שחוו טראומה לא פעם לא נוטשים את העבר שלהם היות והעבר מספק קרקע יציבה של ביטחון (כאמור העבר ידוע) ולמרות הזיכרונות שהם שליליים וכואבים מאד!

בעיקר אדם "חלש" רגשית שעבר טראומה זקוק לתחושת יציבות וחוזקה והוא מגייס את זה ממקום שבו הוא מרגיש שהוא יותר "ידוע" לו, זה העבר שלו, העבר סטטי וקבוע.

לפעמים אדם נשאר תקוע בחוויות שליליות בגלל שכך האדם לא צריך לקחת אחריות על החיים שלו, במילים אחרות ההווה שלו מוצדק והוא מרגיש שהוא לא צריך להיות מואשם כי העבר שלו מצדיק אותו, ואת המצב שהוא נמצא בו כעת, ובעיקר אדם שסבל מחוויות קשות והרגיש הרבה רגשות אשמה, קשה לו כעת להתמודד בהווה עם רגשות אשמה ולכן יותר קל לו, לא להרגיש אשם על מצבו בהווה ונח יותר להשליך את מצוקת וקושי החיים בהווה על העבר הקשה שלו.

לפעמים לאדם נח להישען על העבר שלו כי הוא לא מאמין שהוא יצליח ליצור עתיד טוב יותר, ולכן הנפש מעדיפה להישאר בעבר שאולי היה שלילי אבל היו בו זמנים טובים, מאשר לקחת "סיכון" ולא להצליח ליצור עתיד טוב יותר. ילד קטן הוא דוגמא טובה לאדם מלא אמונה שהעולם הוא מקום טוב. הוא תמיד מנסה להתפתח – שמח שוכח מאד מהר מהעבר שלו – והוא גמיש להסתגל להווה וליצור את העתיד היותר טוב שלו

כלי להתמודדות עם המצבים שהזכרנו הוא שאם היו חוויות קשות בעבר אפילו טראומה היכולות של האדם כשהוא חווה את ההווה (שומע מוזיקה, אוכל, נמצא בחברת משפחה, או אפילו יושב על כיסא ונושם נשימות הרפיה) להתמקד בחוויה, להתמקד בהווה, להרגיש אותו, להרגיל את המח בעיקר שמרגישים טוב בהווה – להתרכז במצב עוד ועוד.

מידי פעם נכון שהאדם יזכיר לעצמו – שהעבר הוא סך הכל עבר והעתיד לא חייב להיות גרסה מחודשת של העבר, אפשר ללמוד על אנשים שחוו קשיים והקשיים הפכו אותם להיות אנשים חכמים יותר, חזקים יותר, רגישים יותר וכדומה – מידע שיכול לשנות את נקודת ההתייחסות שלנו לעבר שלנו, צריך ללמוד מהעבר – אבל לא לשקוע בעבר על חשבון חיי ההווה והעתיד.