'אפשר להחניף לרשעים כשאין ברירה אחרת'

וַיְצַו אֹתָם לֵאמֹר כֹּה תֹאמְרוּן לַאדֹנִי לְעֵשָׂו כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב עִם לָבָן גַּרְתִּי וָאֵחַר עַד עָתָּה:

רבינו האור החיים הקדוש שואל מדוע והאיך קורא יעקב אבינו לעשו שהוא מקור הרשע והטומאה בכינוי 'אדוני', והרי הוא מגדיל ומפאר את כוח הרע חס ושלום.

ומתרץ רבינו הקדוש, וזה לשון קודשו: 'קראו 'אדון' עליו, שבזה יסיר קנאה ושנאה, ובזה נחה דעתי למה יזכיר יעקב עשו בשם אדון שלא בפניו, יגדיל עליו חלק הרע חס ושלום, ולפי מה שכתבתי הם דברים הנאמרים לעשו, החניף לרשע, כדי שלא יכנס עמו במלחמה'. עד כאן לשון קודשו.

ובמאור החיים לתלמידו של רבינו הקדוש מוסיף, שזה לא היה סתם 'חנופה', אלא כאשר אמר יעקב, 'אדוני', נתכוין למחול לו על הבכורה, שעל זה היתה לו קנאה ושנאה, כלומר שיעקב אבינו עשה הכל כדי שלא ליגרר למלחמה.

ולמדים מזה: למרות שיעקב אבינו היתה מדתו מדת האמת, ובוודאי שהיה במדריגה גדולה מאוד, ולעצמו לא היה לו לירא כלל מעשו הרשע ולהיכנע לפניו, אלא שהכין דרך לכל הדורות, שראה יעקב אבינו שיבואו זמנים קשים, ואז יהיה צורך להחניף לרשעים, וכך יעשו בניו אחריו.

וכמו שמסופר במדרש, שרבינו הקדוש מסדר המשנה, שלח אגרת לאנטונינוס ואמר לכתוב בה 'מן עבדך יהודה', אמר לו תלמידו: רבי מפני מה אתה מבזה על כבודך, הרי אתה נשיא. השיב לו: וכי גדול אני מיעקב אבינו, לא כך אמר 'כה אמר עבדך יעקב'.

[אור החיים וישלח פרק לב פסוק ה, מאור החיים לתלמיד רבינו]