'יעקב אבינו נצטער שזכה לנבואה בלי הכנה – לימוד מוסר מזה'

וַיִּיקַץ יַעֲקֹב מִשְּׁנָתוֹ וַיֹּאמֶר אָכֵן יֵשׁ ה' בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי, וַיִּירָא וַיֹּאמַר מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם:

בפרשתינו מסופר על יעקב אבינו שישן בהר המוריה, ואחר שנתעורר משנתו אמר יעקב אבינו 'אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי', ונשאלת השאלה וכי הוא צריך לדעת כל דבר, ומה אכפת לו שלא ידע???

ורבינו האור החיים הקדוש מביא את פירושו של רש"י, שאם היה יודע על קדושת המקום,  לא היה הולך לישון במקום קדוש כזה.

אולם מעיר על זה רבינו הקדוש, שהרי שאם יעקב אבינו לא היה ישן שם לא היה זוכה לחלום נבואי כזה עם כל ההבטחות הגדולים האלו, כי קדושת המקום גם גרמה לזה, ובוודאי שגם אם היה יודע על קדושת המקום, היה הולך לישון כדי לזכות בכל ההבטחות.

ומבאר רבינו הקדוש שצריך להוסיף ולבאר, שכוונת יעקב אבינו היתה, שאם היה יודע היה מכין עצמו כראוי, ואז היה זוכה לנבואה כזאת בהקיץ ולא בחלום, ולא היה צריך לישון, כדי לזכות בנבואה.

ולכן נאמר 'וירא יעקב מאוד' שחשש שלא יהיה קיום והמשך להתעוררות שהיתה לו, שמי שזוכה להתעוררות מהשמים צריך להלביש אותו מיידית במעשה טוב, כדי שההתעוררות לא תפוג מאליה, ולכן מיד 'וידור יעקב נדר' לעשות פעולה גם מצד עצמו.

ונמצינו למדים:
א. גודל מעלת ההכנה לכל דבר מצוה, שאם היה יעקב אבינו מכין עצמו, היה זוכה לנבואה כזו גדולה בהקיץ ולא בחלום.
ב. שאם בא לאדם התעוררות מן השמים, יעשה מיד מעשה טוב, כדי לשמר את ההארה אצלו, שלא תברח לו מהר.

[אור החיים ויצא פרק כח פסוק טז]