מטעמים לשולחן שבת: תולדות \\ הרב אמיר קריספל

    הרב אמיר קריספל No Comments on מטעמים לשולחן שבת: תולדות \\ הרב אמיר קריספל

    מטעמים לשולחן שבת – הרב אמיר קריספל עם דברי תורה לפרשת "תולדות"

    הרב אמיר קריספל
    9:11
    29.03.24
    אתר קול חי No Comments on הצטרפו לאלפי הלומדים: בבא מציעא דפים ל'-ל"א

    התכניות האחרונות

    ארכיון תוכניות

    פוסטים אחרונים

    תגיות

    ״ויאמר ה׳ לה שני גוים בבטנך ושני לאומים ממעיך יפרדו׳ (כה, כג')
    כתב רש״י ״שני גוים בבטנך׳ – "גיים" כתיב כמו גאים. אלו אנטונינוס ורבי, שלא פסקו מעל שלחנם לא צנון ולא חזרת לא בימות החמה ולא בימות הגשמים. כתב ״בעל הטורים״ שני גוים בבטנך בגימטריא זה רבי יהודה ואנטונינוס [502].
    יש להבין מה כוונת חז״ל שזהו רבי ואנטונינוס, ומה יש בזה תשובה לרבקה שבאה לשאול על התרוצצות בניה במעיה?
    ביאר הגאון רבי שלמה קלוגר זצ׳׳ל בספרו ״אמרי שפר״, אברהם שלח את אליעזר שילך להביא אשה ממשפחתו דווקא, מחמת שראה ברוח הקודש שרק ממשפחתו יוכל ללדת זרע כשר, וגם רבקה ידעה זאת. והנה במדרשים כתוב שלידת יעקב נבעה מצד יצחק שבא מקדושה, ולידת עשו נבעה מצד רבקה שבאה מבית רשע. וכיון שראתה רבקה שכאשר עוברת ליד בתי ע״ז, עשו מפרכס לצאת אמרה ״אם כן למה זה אנכי״, מדוע היה צריך אותי אם מחמתי באים כאלו בנים לעולם, — ״ויאמר לה ה׳ שני גיים בבטנך״ וגו׳ זהו רבי ואנטונינוס, כלומר מהצאצאים של עשו יהיה צדיק אחד. שכידוע אנטונינוס היה מצאצאי עשו הרשע ובסופו התגייר ומל את עצמו, ומעז יצא מתוק. ואם יצחק היה נושא מבנות כנען, היה נוצר דור שכולם רשעים עד עולם, וכשנשא את רבקה יצא בסוף טובה. ביד האדם לשנות הגזירה לטוב או למוטב.

    ״אנכי עשו בכורך׳" (כז, יט)
    לכאורה יעקב עמוד האמת – ״תתן אמת ליעקב״, איך הוציא שקר מפיו? אלא פירש רש״י – אנכי יעקב. אבל עשו בכורך.
    ה״חתם סופר״ פירש באופן אחר שיעקב לא שיקר כלל בדבריו. כתוב בפסוק ״ויקראו שמו עשו״ כתב רש״י הכל קראו לו כן, לפי שהיה נעשה ונגמר בשערו כבן שנים הרבה. הנה, מטעם זה שייך לקרותו כך רק כשהיה קטן ורך בשנים, אבל משגדל לא שייך לקרותו בשם זה, שהרי כל אדם גדול בשנים עשוי ונגמר בשערו, לפיכך כשגדל שינו את שמו של עשו וקראו לו בשם ״אדום״.לפי זה יתיישבו היטב דברי יעקב אל אביו ״אנכי עשו בכורך״, כיון שיעקב היה אז גדול בשנים וכבר היה עשוי ונגמר בשערו, נקרא גם כן בשם עשו, היינו עשוי ונגמר, וגם ״בכורך״ כי קניתי את הבכורה מעשו.בספר ״פנים יפות״ ביאר בעוד אופן, דהנה מספר ב׳ פעמים יעקוב(מלא) הוא 376 כמספר עשו. והנה הסיבה שקרא שמו עשו לרמוז לו על הבכורה שהוא יטול פי שנים מיעקב (ולכן מספר שמו כפול משם יעקוב), וכיון שלקח יעקב את הבכורה ממנו, נכפל שמו כמספר עשו, וזה שאמר עשו ״ויעקבני זה פעמים״ כלומר ע״י שנכפל שמו ב׳ פעמים, נעשה שמו כמספר עשו, ובזה – ״את בכורתי לקח״. וזהו מה שאמר יעקב ״אנכי עשו בכורך״ כיון שקנה הבכורה נכפל שמו והוא כמספר עשו.

    "עקב אשר שמע אברהם בקולי, וישמור משמרתי, מצוותי חוקותי ותורותיי" (כו, ה)- הגמרא במס' קידושין, ( יד,) וכן במסכת יומא (כח (לומדת מפסוק זה שאברהם אבינו קיים את התורה כולה עוד לפני שניתנה. וידועה הקושיא, אם שמרו האבות את כל התורה, כיצד נשא יעקב שתי אחיות (רחל ולאה), על אף שהדבר אסור על פי התורה? והרי בתורה נאמר בפירוש "ואשה אל אחותה לא תקח" (ויקרא יח, יח).
    החזקוני על התורה בספר בראשית (פרק כט פסוק כח) מתרץ, שהיות ורחל ולאה היו נכריות, אם כן כשנישאו ליעקב נתגיירו, וגר שנתגייר כקטן שנולד דמי (ראה מסכת יבמות דף כב עמוד א), וממילא אין להם קורבה כלל, ואינן נחשבות אחיות, ועוד תירץ החזקוני שם, שיש אומרים שלאה ורחל משתי נשים היו, וגוי אין בניו מתייחסים אלא אחר האם

    הרמ"א, בשו"ת הרמ"א סימן י', מוכיח מכוח קושיה זו שרק אברהם אבינו קיים את כל התורה כולה ולא שאר האבות וכמו שהמשנה בקידושין הנ"ל והגמ' ביומא הנ"ל מתייחסות לאברהם אבינו, ולא נאמר שם שכך הוא גם בשאר האבות). אך מקשים על כך ממספר מקומות, בין היתר מהדרשה הידועה בתחילת פרשת וישלח, שאומר יעקב ללבן "עם לבן גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי".

    הרמב"ן מיישב, שדווקא בארץ ישראל האבות שמרו את כל התורה כולה, אך לא בחו"ל, כי עיקר חשיבות קיום המצוות (אפילו אלו שאינן תלויות בארץ), הוא בארץ ולא בחו"ל. אך האור החיים בפרשת ויחי, תמה על דברי הרמב"ן אלה, מי גילה לו סוד זה שיש הפרש בין הארץ לחו"ל במצוות שאינן תלויות בארץ

    "האור החיים" עצמו מסביר, שאמנם קיימו האבות את התורה, אך היה זה בגדר רשות ולא בגדר חובה, ולכן במקרים יוצאים מן הכלל שבהם הם ראו תועלת והצדקה לנהוג בצורה שונה מן המצווה, הם עשו כך וביאור דבריו כי לאחר שכבר נצטוו ישראל על המצוות, אדם מחויב לשמרן בכל מצב, ואפילו אם יהיו נסיבות מסוימות שבהן הוא ירגיש שעדיף שלא לקיים את המצווה, בוודאי שהוא אינו רשאי לכך, שהרי הכלל ניתן ע"י הקב"ה ככלל מחייב ואינו מסור לשיקול דעתו של אדם. אך בשלב שקיום המצוות היה בגדר רשות, והאבות קיימום משום הרוחניות והטוב שבקיום המצוות, אזי במקרים שבהם אדם ראה לנכון כי על פי הנסיבות מן הראוי לנהוג אחרת, הוא היה רשאי לכך.
    והאם אברהם קיים גם מצוות כמו מצה ומרור, שכל עניינן הוא זכר למאורעות שעוד לא היו בכלל בזמן אברהם? נחלקו בזה בשו"ת שרידי אש, חלק ב סימן נג כותב- "ולדעתי לא קיים אברהם אבינו מצוות מצה ומרור וכדומה, וקיים רק המצוות שלא ניתנו בתור אות וזכר למאורעות שאירעו אחרי כן. ובעל כרחך צ"ל, שהלשון "קיים אברהם כל התורה כולה" אינו במשמע "כל" דווקא, שהרי א"א לומר, למשל, שקיים מצוות מחצית השקל או מחיית עמלק, וכדומה".
    והבית הלוי על פרשת בא, חולק ואומר שאברהם אבינו קיים גם מצוות כמצה ומרור. הוא מאריך שם, שלכל מצווה ישנם שורשים רוחניים שאינם תלויים דווקא ביציאת מצרים, ואמנם בני ישראל נצטוו לקיימם כזכר למאורעות, אך אף על פי כן המצוות הללו הן בעלות ערך עצמי, וכשם שאת כל המצוות קיים אברהם, כך גם אותן.



    0 תגובות