'חייב לאהוב ולרחם גם על בן רשע'

בפרשתינו מסופר על הברכות שחפץ יצחק אבינו לתת לבנו עשו, ונשאלת השאלה הרי גם אם הצליח עשו לרמות את אביו יצחק, הרי בכל זאת ידע יצחק אבינו, שיעקב צדיק גמור ויושב ולומד יום ולילה, ומדוע העדיף יצחק לברך את עשו???

רבינו האור החיים הקדוש מתייחס לענין, וזה לשון קודשו: 'טעם יצחק שהיה חפץ לברך עשו הרשע, כי חשב שבאמצעות הברכות יתהפך למדת הטוב ויטיב דרכיו כי הצדיקים יכאבו בעשות בניהם רשע, והיה משתדל עמו להיטיב, ואפשר שהיה מועיל'. עד כאן לשון קודשו.

ומוסיף רבינו הקדוש לציין לדברי המדרש, שעשו רצה להתחתן עם 'דינה' בתו של יעקב אבינו, ויעקב אבינו מנע זאת ממנו, ובסופו של דבר נענש יעקב על כך, ולכן נלקחה דינה לשכם.

ובהמשך הפרשה, לאחר שיעקב לקח את הברכות נאמר 'וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל אָבִיו הַבֲרָכָה אַחַת הִוא לְךָ אָבִי בָּרֲכֵנִי גַם אָנִי אָבִי וַיִּשָּׂא עֵשָׂו קֹלוֹ וַיֵּבְךְּ' וַיַּעַן יִצְחָק אָבִיו וַיֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּה מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם מֵעָל'.

ומדקדק רבינו הקדוש מדוע הוצרך הפסוק להזכיר כאן שיצחק היה אביו???

ומתרץ רבינו הקדוש וזה לשון קודשו: 'נתינת טעם למה חזר לברכו, לצד רחמי אב כשבכה נכמרו רחמיו'. עד כאן לשון קודשו.

כלומר: עשו לא היה ראוי לברכה, אבל יצחק נכמרו רחמיו עליו מחמת בכיותיו, ולכן מוזכר כאן, ויען יצחק 'אביו' כי היה אביו ורחמיו עליו, ולא יכל לעמוד בפני בכיותיו ודמעותיו.

[אור החיים תולדות פרק כז פסוק א ופסוק לט]

חודש טוב ומבורך לכל בית ישראל