יולדת נפטרה לאחר תסחיף מסוכן: הבעל תובע את בית החולים אסף הרופא

    ישראל בן צבי 1 Comment on יולדת נפטרה לאחר תסחיף מסוכן: הבעל תובע את בית החולים אסף הרופא

    תביעת מיליונים נגד אסף הרופא ובילינסון: מותה של יולדת מתסחיף מי שפיר נגרם כתוצאה מזירוז לידה מיותר ומסירוב של ביה"ח בילינסון להעביר מכשיר מציל חיים לרשות 'אסף הרופא'. פרקליטת המשפחה: לא סביר שמשרד הבריאות עצמו בודק התנהלות של בית חולים בבעלות המדינה

    מסדרון בית חולים | אילוסטרציה צילום: יעקב נחומי, פלאש 90
    18:18
    28.03.24
    זמן אוויר No Comments on הסינגלים השירים והאלבומים החדשים | חדשות התעשייה

    התכניות האחרונות

    ארכיון תוכניות

    פוסטים אחרונים

    תגיות

    שורה של מחדלים רפואיים לכאורה, מתוארת בתביעה אותה הגישה עוה"ד דורית פילו, בשמו של אלמן ושלושת ילדיו, אשר איבדו את אם המשפחה במהלך לידה בביה"ח אסף הרופא.

    על פי התביעה הגיעה היולדת (37) במצב בריאותי תקין לאסף הרופא לאחר תשעה חודשי היריון תקינים, וזאת על מנת ללדת בפעם השלישית.

    למרות שלא היתה אינדיקציה רפואית לכך, החליט הצוות הרפואי לזרז את הלידה באמצעים תרופתיים (אוקסיטוצין), אולם הלידה לא התקדמה. הצוות הרפואי שקל לבצע ניתוח קיסרי, ולאחר מכן חזר בו והוחלט על מתן עירוי אמניוטי.

    הרופא שערך את העירוי יצא מהחדר מבלי להישאר ליד היולדת כנדרש, והשאיר את היולדת רק עם מיילדת בחדר. כשתי דקות לאחר תחילת העירוי, הופיעה ירידה דרסטית בדופק העובר, היולדת החלה להתלונן על קושי בנשימה ולחץ בחזה, התמוטטה ואיבדה את הכרתה.

    הצוות הרפואי, שחשד כי היא סובלת מתסחיף מי שפיר, העביר אותה לניתוח חירום במחלקת טיפול נמרץ במהלכו חולצה התינוקת בשלום ועקב דימום נרחב, היולדת עברה כריתת רחם מלאה.

    לאחר הניתוח, מצבה של האם המשיך להתדרדר, ובשעות הלילה, כאשר מצבה התייצב היא הועברה למחלקה לטיפול נמרץ  אחת מהרופאות המטפלות במחלקה טלפנה לרופא עמית, ששימש באותו מועד ככונן בביה"ח בילינסון – וביקשה ממנו להעביר בדחיפות לאסף הרופא את מכשיר ה- ECMO של בילינסון.

    על פי התביעה, ECMO הינו מכשיר מציל חיים, המצליח לחמצן את דמם של המטופלים באמצעות מכשור מלאכותי, ומיועד לחולים הסובלים מכשל ריאתי או לבבי זמני. משום מה, סירב הכונן לבקשתה של עמיתתו, בטענה כי מקרה זה אינו מתאים לשימוש במכשיר – וללא כל הסבר נוסף. בשעות הבוקר נפטרה היולדת בהותירה אחריה בעל אלמן ושלושה ילדים יתומים וביניהם תינוקת בת יומה.

    ועדת בדיקה שהוקמה במשרד הבריאות על מנת לחקור את האירוע פרסמה את מסקנותיה, לפיהן פעל הצוות הרפואי כשורה אף שהיו כשלים פרוצדוראליים כדבריה. בד בבד, המליצה הועדה להנגיש מכשירי ECMO לבתי חולים נוספים.

    ד"ר רמי מאור, מומחה בגניקולוגיה ובמיילדות, מבקר בצורה חריפה ביותר את מסקנות ועדת הבדיקה במשרד הבריאות, וטוען כי האישה הגיעה אל 'אסף הרופא' במצב בריאותי תקין ולא הייתה שום אינדיקציה רפואית לזרז את לידתה (לא היו לה תנאים צוואריים מתאימים). לדבריו, ניסיון זירוז הלידה נעשה בניגוד להנחיות האיגוד הישראלי ובניגוד לפרקטיקה הרפואית הסבירה.

    בנוסף, לדבריו, מתן העירוי האמיונטי, שגרם ככל הנראה להתדרדרות החמורה במצבה – נעשה מבלי שמולא אפילו לא תנאי אחד המצריך את נתינתו.

    ד"ר מאור קובע כי מסקנות הועדה מטעם משרד הבריאות, שמונתה לבדוק את המקרה, סותרות מחקר מהשנים האחרונות המצביע על הישנות גבוהה פי ארבעה של תסחיף מי שפיר בקרב יולדות שעברו השראת לידה.

    פרופ' שפירא, מומחה להרדמה, שחוות דעתו צורפה אף היא לתביעה, קובע שהרופאים ב'אסף הרופא' לא ערכו אבחנה מבדלת למצבה של היולדת ולמשל לא שללו את האפשרות שהיולדת סובלת מקריש דם בלב. במקרה כזה, לדבריו, ניתוח לב פתוח היה יכול להציל את חייה.

    בנוסף קובע פרופ' שפירא כי מכשיר ה-ECMO היה מציל, בסבירות גבוהה ביותר – את חיי היולדת. לדבריו, על הרופאים היה להביא את המכשיר כבר בעת הניתוח שבוצע ביולדת, וחובה היה על הרופאה ב'אסף הרופא' להתעקש ולדרוש את המכשיר מבילינסון, או מכל בית חולים אחר בארץ שהמכשיר נמצא ברשותו.

    משרד הבריאות הקים ועדה לבדיקת המקרה, אשר קבעה כאמור, כי לא נפל דופי בפעולת הצוות הרפואי ב'אסף הרופא'. ראוי לציין בהקשר זה שבית חולים 'אסף הרופא' הוא בית חולים בבעלות המדינה, כך שלמעשה וועדה של המדינה בודקת את עצמה… בסופו של הדו"ח כותבת הוועדה "המלצות למשרד הבריאות": "יש לשקול הנגשת מערכת  ECMO ליותר מרכזים רפואיים לטיפול במקרים של כשל לב ריאות הפיך הקשור בתמותה גבוהה".

    עו"ד דורית פילו, המייצגת את משפחת המנוחה, טוענת כי לא יעלה על הדעת שהוועדה קבעה את מסקנותיה מבלי לזמן את כונן בילינסון, ולשאול אותו מדוע לא ראה לנכון לטפל במנוחה באמצעות מכשיר ה-ECMO. "ההסתפקות בהמלצה לרכוש עוד מכשירי ECMO מדברת בעד עצמה", טוענת עו"ד פילו.

    לתביעה צורפה חוות דעתו של ד"ר רמי מאור, מומחה בגניקולוגיה ובמיילדות. בחוות דעתו קובע ד"ר מאור, כי לא היתה כל אינדיקציה רפואית לביצוע העירוי האמניוטי שבוצע ע"י הרופא המטפל, ובנוסף – במקום להישאר ליד היולדת בזמן ביצוע העירוי, כנדרש, הרופא הכניס את העירוי ויצא מיד מהחדר עקב קריאה לחדר ניתוח.

    ד"ר מאור קובע בחוות דעתו, כי עירוי תוך רחמי מתבצע בארבעה מצבים בלבד: האטות משתנות חמורות של קצב העובר, מיעוט מי שפיר בעת הלידה, טטניה של הרחם (חמישה צירים ויותר ב -10 דקות), או מי שפיר מקוניאליים סמיכים.

    "בחומר שעמד בפניי לא נרשם כי היה מיעוט מי שפיר או טטניה של הרחם", קבע המומחה. "תרשים המוניטור אמנם מלמד על מספר מועט של האטות משתנות במהלך כל הרישום, אך לא בתדירות ולא בחומרה כזאת שחייבה ביצוע עירוי תוך רחמי. לכן מסקנתי הנה שהעירוי בוצע ללא כל צורך, ובסבירות גבוהה גרם להתדרדרות במצב היולדת".

    עוד טוען ד"ר מאור, כי הוועדה מטעם משרד הבריאות שבדקה את המקרה לא נתנה את דעתה האם היה נכון לבצע עירוי תוך רחמי במקרה הנדון.

    ד"ר מאור קבע עוד, כי כלל לא ברור האם העירוי בוצע בצורה נכונה, שהרי אין כל רישום על אופן ביצועו. עוד קבע, כי לא היתה כל הצדקה רפואית להתחיל בהשראת לידה, מאחר שלמנוחה לא היו תנאים צוואריים מתאימים לכך – לדבריו, צוואר הרחם בשל להשראת לידה רק כאשר הניקוד הינו מעל 6 נקודות, ובמקרה הנדון הצוות הרפואי החל בהליך כאשר המדד היה 2-1 נקודות בלבד.

    "קביעת ועדת הבדיקה כי היו תנאים מתאימים להשראת לידה הינה שגויה, ולא תואמת את רישומי בית החולים", קובע ד"ר מאור בחוות דעתו. "ללא ספק אם הצוות הרפואי היה ממשיך לעקוב אחרי היולדת באמצעות בדיקות מוניטור כמקובל עד לקבלת מדד מעל 6 – ורק אז מתחיל בהשראת לידה – הרי שבסבירות גבוהה כל שרשרת האירועים הטרגיים שהביאו למותה של היולדת היתה נמנעת".

    עוד קבע ד"ר מאור, כי לא היו כל אינדיקציות רפואיות להשראת לידה, מאחר שהן האם המנוחה והן העובר היו במצב אופטימלי התואם את גיל ההריון. "התרשים שבוצע לפני התחלת השראה של הלידה, מלמד שלא היו צירים", דברי ד"ר מאור.

    "סיכון על עד פי 4 ללקות בתסחיף מי שפיר"

    ד"ר מאור מציין שמסקנות וועדת הבדיקה במשרד הבריאות דוחות למעשה מאמר אשר מצא קשר בין השראת לידה לבין תסחיף מי שפיר, מאמר שקבע כי הסיכון הוא כמעט פי 4 כממצא סטטיסטי. "האם זו פעולה נכונה או רשלנות?" שואל ד"ר מאור. לדבריו, הוועדה כלל לא נתנה את דעתה האם המנוחה מתה מתסחיף מי שפיר או מתסחיף ריאתי. "הוועדה מציינת במקום אחד כי המנוחה נפטרה מתסחיף מי שפיר ובמקום אחר כי נפטרה מתסחיף ריאתי".

    כמו כן מבקר ד"ר מאור את התנהלות הוועדה גם בכל הנוגע לאי חקירת הכונן בבילינסון, בנוגע לבקשת הרופאה מאסף הרופא לאפשר שימוש במכשיר ECMO לטיפול במנוחה.

    לסיכום קובע ד"ר מאור, כי הצוות המיילדותי התרשל לפחות פעמיים: "פעם ראשונה בהחלטה לבצע השראת לידה שלא לצורך, ופעם שנייה בהחלטה לבצע עירוי אמניוטי, כשלא היה צורך בכך, מבלי להישאר בצמידות ליולדת כפי שנדרש ומבלי לבצע רישום על אופן ביצוע הפעולה. ביצוע שגוי של עירוי אמניוטי יכול לגרום לתסחיף ולמות היולדת", דברי ד"ר מאור.

    לא בוצעה אבחנה מבדלת בין תסחיף ריאתי לתסחיף מי שפיר

    לתביעה צורפה חוות דעת נוספת, של פרופ' יורם שפירא, מומחה בתחום ההרדמה. פרופ' שפירא קובע כי לא נעשתה אבחנה מבדלת בין קריש דם לבין תסחיף מי שפיר. לדבריו, לא נערך ניתוח לאחר המוות ונקבע כי מצבה של המנוחה התדרדר בשל תסחיף מי שפיר. "גם וועדת הבדיקה לא העירה בנושא זה", מציין פרופ' שפירא. "אבחנה מבדלת זו חשובה, משום שבמקרה של קריש דם יש לשקול בעזרת מנתחי לב ניתוח לב דחוף להוצאת קריש הדם".

    פרופ' שפירא קובע עוד כי על שימוש במכשיר ECMO היו צריכים לחשוב עוד בחדר הניתוח – להביא מיד מכשיר וצוות, לדבריו, לחבר את המנוחה ולהעבירה לחדר ניתוח מתאים או לחדר טיפול נמרץ המיומן ומסוגל להתמודד עם המכשור. "סירובו של כונן בילינסון להעביר מכשיר ECMO לטיפול במנוחה היה בעייתי ולא סביר. המקרה של המנוחה מאד התאים לטיפול זה, ויכול היה לשפר את סיכוייה משמעותית", דברי פרופ' שפירא.

    הוא הוסיף, כי לאור סירובו של כונן בילינסון היה על הצוות באסף הרופא להתעקש על כך, ואם בילינסון היו עומדים בסירובם, היה על אסף הרופא לפנות לבית חולים נוסף בבקשה לקבלת המכשיר. "על בילינסון היה להתייחס למנוחה באותו אופן שמתייחסים ליולדת של בלינסון", קבע פרופ' שפירא.

    עו"ד פילו, המייצגת את המשפחה, טוענת שעצם העובדה שהמנוחה התמוטטה כשתי דקות לאחר תחילת העירוי האמניוטי מדברת בעד עצמה. בנוסף, העובדה שהרופאה מאסף הרופא פנתה לבילינסון כדי לשקול טיפול במנוחה במכשיר ECMO , והעובדה שועדת הבדיקה במשרד הבריאות מצאה לנכון להמליץ לעוד בתי חולים לרכוש את המכשיר – רק מעידות על כך שאי העברת המכשיר מבילינסון לאסף הרופא, ואי התעקשות הצוות הרפואי באסף הרופא לקבל מכשיר כזה מכל מקום אפשרי – מהווה רשלנות רפואית לכל דבר ועניין.

    משרד הבריאות דחה את הטענות לרשלנות

    מנגד, בכתב ההגנה שהוגש ע" המדינה (שבבעלותה בית החולים אסף הרופא) נטען כי יש לדחות את התביעה על הסף. המדינה מסתמכת על דו"ח ועדת הבדיקה של משרד הבריאות, לפיו לא נפל כל דופי בהתנהלות צוות בית החולים אסף הרופא.

    "אין כל קשר סיבתי בין המחדלים המיוחסים לביה"ח והמוכחשים על ידו, לפטירת המנוחה שנגרמה למרות טיפול רפואי מקצועי ומסור", נטען בכתב ההגנה. "ההתדרדרות במצבה של המנוחה היתה בלתי צפויה, בלתי נמנעת או בלתי ניתנת למניעה באורח סביר".

    גם שירותי בריאות כללית, בעליו של בית חולים בלינסון, הגישה כתב הגנה, בו הכחישה את הטענות למחדלים המיוחסות לבית החולים בילינסון המופעל על ידי הקופה. בכתב ההגנה נטען, כי כונן בילינסון פעל בהתאם לסטנדרט הרפואי הנדרש, תוך שיקול דעת מתאים, וקיבל החלטה בהתאם לנסיבות ולממצאים שעמדו בפניו בזמן אמת.

    נזק כלכלי עצום למשפחה בעקבות מות היולדת

    בתביעה מצוין כי המנוחה עבדה כגננת וכמנהלת גן ילדים במרכז הארץ, עם ותק של 16 שנות הוראה ו-15 שנות ניהול, בשכר חודשי של כ-12,000 שקלים ובתוספת זכויות סוציאליות.

    "התובעת, בת 37 שנים בלבד במותה, אם לבנים בני 10 ו-6 באותה עת, היתה שמחה ונרגשת לקראת לידתה השלישית", דברי עו"ד פילו. "במשך כ-13 שעות נלחמה האישה על חייה עד שנפטרה בדמי ימיה".

    עו"ד פילו טוענת כי בעלה של המנוחה מתקשה להתאושש ממותה, מטופל כעת בשלושה ילדים, והנסיבות גרמו לפגיעה קשה בעבודתו ומטה לחמו.

    כמו כן מציינת עו"ד פילו כי לא ניתן לאמוד את הנזקים הקשים מהם יסבלו שלושת ילדיה של המנוחה, שאיבדו את אימם בשלב כה מוקדם בחייהם.

    התביעה, בסכום המקסימלי הקבוע בחוק, נדונה בימים אלה בבית המשפט מחוזי מרכז בלוד.



    1 תגובות

    מיין תגובות
    1. 1

      הכל שפוי???
      הכתבה הזו מתאימה לנשים בלבד…
      לא מתאים לאתר חרדי כלל וכלל.