- רדיו קול חי - -

איש האשכולות: לדמותו של הגאון רבי נחום יברוב זצ"ל

בירושלים הובא הערב (ג') למנוחות, הגאון רבי נחום יברוב זצ"ל, מחשובי תלמידי החכמים שבדור, ראש השוחטים בבד"צ "שארית ישראל". בחודשים האחרונים חלה במחלה קשה, הוטס ללוס-אנג'לס, שם נפטר בתחילת השבוע כשהוא מותיר אחריו משפחה עניפה ותלמידים רבים.

אחד מתלמידיו הנאמנים שיגר לנו את הדברים הבאים, ויהיו אלו לזיכרון ולעילוי נשמתו:

* * *

הלב ממאן לקבל, האוזן ממאנת לשמוע על פטירתו של אותו צדיק יחיד ומיוחד, מתמיד נורא, בעל חסד בכל מהותו ומאודו, סמל לדקדוק ההלכה, ראש וראשון לכל דבר שבקדושה, מרומם קרנה של כשרות השחיטה בעולם הגאון האדיר רבנו נחום יברוב זצוק"ל. אין אני ראוי לכתוב, אין אני ראוי להספיד, אבל לא ניתן לעצור את האצבעות מלכתוב את אשר על הלב.

הגאון המופלא רבי נחום זצ"ל, זכורני איך בגיל צעיר לימים זכיתי ללמוד איתך בחברותא, כל יום מחדש ההתרגשות עלתה על גדותה שעה קודם, לא היה נושא בגמרא שלא היה לך מה להוסיף, כל הרייד הישיבתי היה מונח במוחך כאילו זה עתה הגית באותה הסוגיה, הידע בכל נושא תורני, מגמרא דרך ההלכה ועד נושאים סבוכים בקבלה.

תפילתך אשר הייתה מעומק הלב היה דבר חידוש בעולם, פעם ציינת בפני כי אין דבר כזה תפילה שעוברת ללא חידוש במילות התפילה, וכאשר העזתי פני לשאול מה היום התחדש, ענית לי מערכה שלמה שכל יהודי צריך חודש בשביל להכין אותה, ואצלך זה היה בדרך אגב, תוך כדי התפילה חידושים נפלאים ונשגבים התחדשו.

המחזור לראש השנה ויום כיפור יהיה עד לנצח על גודל העמקות בכל מילה ומילה בתפילה, הספרים על הלכות ריבית אשר מהווים אבן יסוד בכל כולל שלומדים בו הלכות רבית מוכיחים את גודל הידע, גודל העמקות, ופסגת ההבנה בכל דברי חז"ל. הספרים על הלכות נדה אשר נכתבו בדקדוק נורא מהווים בסיס הלכתי לכל דורש ולכל מעמיק. הספר על הלכות שקר הינו חידוש בעולם, שמכמה סעיפים בשו"ע אפשר לכתוב מערכות נפלאות וגבוהות.

השיחות שמסרת בתקופה קצרה בישיבה, היו שיעור כללי ישיבתי במוסר, ניתוח מעמיק של דברי חז"ל על חובת האדם בעולמו, בכל שיחה מחדש היינו מתפעלים כל בני הישיבה כיצד ניתן להבין איך בן אנוש מגיע לפסגות שכאלה, איך יתכן ובכל שבוע מחדש מערכות כה למדניות נשלפות מפיך כאילו היו דבר מה בכך.

הגמ"ח הידוע שהלווה עשרות אלפי דולרים למשפחות ברוכות ילדים, ניתן באור פנים שלא ניתן לתאר.

ולא אשכח כאשר זכיתי לבוא בברית הנישואין, ביקשתי להמשיך בלימוד החברותא המשותף שלנו, וענית לי – יש לי שעה אחת פנויה ביום, מ3 ועד 4 לפנות בוקר, זאת השעה היחידה שלא תפוסה על ידי התחייבויות קודמות.

ואי אפשר בלי הסיפור שמרטיט כל לב.

בערב חג השבועות אמרת לי, בחור צריך להשקיע סדר א' בלימוד העיון, אבל בסדר ב' לקחת גמרא ולחזור עליה שוב ושוב, בפעם החמישית שלומדים את אותה המסכת אפשר לחדש חידושים גדולים, שבפעם הראשונה גם בחצי שנה לא ניתן לחדש. ואז בדרך אגב אמרת, מתחילת השנה למדתי 5 פעמים מסכת שבת, ו7 פעמים מסכת ביצה.

יום לאחר חג השבועות שוב חזרת בפני על אותם המילים, ואז אמרת, מתחילת השנה למדתי 5 פעמים מסכת שבת, ו8 פעמים מסכת ביצה, והעזתי פני כנער ואמרתי, והרי הרב אמר לי רק לפני שבוע שהרב למד 5 פעמים שבת, ו7 פעמים ביצה, איפה הגיעה הפעם השמינית? וענית בפשטות למדתי מסכת ביצה ביום של חג השבועות, לא, לא בליל שבועות, אלא ביום סיימתי מסכת ביצה, והחידושים הנפלאים שיצאו לי במסכת זו היו מיוחדים מאד בזכות חג השבועות, ותדע לך הוספת ואמרת, מי שלומד פעם אחת ביצה גם בחצי שנה לא יחדש את מה שיהודי מחדש בפעם השמינית שהוא לומד מסכת ביצה.

ומעל כל זה, למרות הפסגות הנפלאות שהגעת, ולמרות הידע בכל תחום ותחום ביהדות, והשקיעות בלימוד, סולם מוצב ארצה וראש מגיע השמימה, למרות כל זה באיזה ענווה ופשטות התנהגת, כאילו אנחנו חברים, כאילו אנחנו באותה הרמה. וכשהעזתי ואמרתי הרי לעולם לא אגיע לכאלה מדרגות, ידעת בדרכך ובטוב ליבך לומר, אתה עם הכשרונות שלך יכול להגיע להרבה יותר מזה. אל תתלהב.

וכעת, שאיבדנו כל זאת, ועיננו מלאות בדמעות, נבקשך להעתיר לפני בורא עולם שיחוס ויפדה עם עני ואביון, ונזכה כבר ביום תשעה באב לחגוג בירושלים בבנין בית המקדש, ויהפוך לנו ד' את ימי האבל לימי שמחה.

ת.נ.צ.ב.ה