מעבר לאתר המותאם

נחשף: מסמך ייסוד בית החולים 'ביקור חולים' עם עשרת התקנות

יעקב הרשלר 2 Comment on נחשף: מסמך ייסוד בית החולים 'ביקור חולים' עם עשרת התקנות

המסמך הנדיר והקדום משנת תרכ"ב 1862 כ-5 שנים לפני הקמת בית החולים, מספר על הגרעין שלימים צמח למוסד המפואר בית החולים 'ביקור חולים' בירושלים

בית חולים ביקור חולים
בית חולים ביקור חולים צילום: ויקיפדיה
נחשף מסמך היסוד של בית החולים ביקור חולים משנת תרכ"ב – 1862 כ-5 שנים לפני ההקמה של בית החולים. במסמך תקנות מעניינות וכן התחייבויות. חתומים עליו כל רבני ואנשי הציבור בירושלים.

המסמך אינו מופיע בספריה הלאומית ולא בשום מקום אחר, ולכן מעריכים מומחים כי מדובר בעותק יחיד. המסמך יחד עם פריטים מרגשים נוספים, מוצע כעת למכירה בבית המכירות ברנד בבני ברק.

אנשי ירושלים פותחים את המסמך: "בשם ה' שוכן ירושלים – זאת התעודה ליסוד מוסד הבקור חולים ועתרת שלום ירושלם. "הן מודעת זאת לפנים בישראל אשר משנים רבות קמה וגם נצבה בכוללנו ק"ק פרושים הי"ו חברת "בקור חולים".. וכו'.

בהמשך נכתבים 10 סעיפים, תקנות והתחייבויות של החברה והגבאים. ובסוף התקנות נמסר מודעה, בה כתוב "כל אלה עשרת הדברים התקנות" וכו' אנו מתחייבים לעמוד ולבדוק שבאמת יעשו הדברים וכן להתפלל על התורמים "בכותל המערבי, קבר רחל אמנו וקבר שמואל הנביא".

image

"ועל זה באנו על החתום פה ירושלם שנת "ולהחיות לב נדכאים" (תרכ"ב 1862) נאום ישעיה בא"א מו"ה ישכר בער ונאום משה יהודה ליב מעביל וכו'.

הרבנים החותמים הם : הק' משה יהודה ליב בהרבני מו"ה בנימין זלה"ה הלו הוא מהרי"ל דיסקין, הק מאיר אוירבאך, נאם נחום בהרמ"א זל"ה גם אנחנו הח"מ וכו' נאום הק' יוחנן הירש בהרב מוהר"מ שלאנק ונאום אברהם יצחק סוהמאחורי עמוד חתימות גבאי חברת ביקור חולים, מופיעה מודעה מרבני ירושלים שמאשרים את הנושא – אנחנו הח"מ מודיעים נאמנה לאחב"י אשר מעשה הצדקה בקור חולים וכו' ומסיימים בברכת שתנצלו מכל צרה וצוקה עד עולם וארובות השמים יפתחו למו ויריקו לכם ברכה עד בלי די.

בית החולים ביקור חולים בירושלים, נוסד באמצע המאה ה-19 בעיר העתיקה בירושלים. בשנת 1925 עבר בית החולים למושב חדש ברחוב הנביאים. בדצמבר 2012 הפך בית החולים לחלק מהמרכז הרפואי שערי צדק ובמבנה שברחוב הנביאים ממשיכות לפעול כיום רק מספר מצומצם של מחלקות.

עד שנת 1837 לא עמדו לרשות היישוב היהודי בארץ ישראל שירותי בריאות. הסיבה העיקרית לכך הייתה האחיזה והשליטה של ועד הפקידים והאמרכלים, הוועד האחראי על כספי החלוקה על החיים בארץ.

ועד זה שישב באמסטרדם ראה את עצמו כמי שנלחם בכל גורם העשוי להשפיע על החיים בארץ ישראל ובאורחות החיים המודרניים ראה איום מיוחד. ניסיונות של משה מונטיפיורי ואחרים לפתוח בית חולים נתקלו בחומה בצורה כנגד איום של מינות וכפירה העלולים לחדור לנפש היהודים כתוצאה ממגע עם רפואה מודרנית.

בשנת 1844 נפתח בירושלים בית החולים של המיסיון האנגלי. החשש מהעברת יהודים על דתם הביא את הברון ג'יימס מאיר רוטשילד לפתוח בשנת 1854 בחסות ממשלת אוסטריה בית חולים יהודי בעיר העתיקה בירושלים, בית החולים מאיר רוטשילד.

עדת הפרושים (יהודי מזרח אירופה ה'מתנגדים') בחרה להקים בית חולים משלה. חברת ביקור חולים נוהלה על ידי עדת הפרושים על מנת להביא עזרה לחולים בבתיהם. על פי הנחיות ראשי העדה רכשה החברה מגרש ועליו שני בתים ומרתף. כך נוסד בית החולים ביקור חולים בשנת 1867 ובו 13 מיטות לאשפוז וזאת בחסות הקונסוליה הגרמנית שבעיר. בית החולים שכן על גבול הרובע היהודי ברחוב אררט שברובע הארמני, בסמוך לבית החולים של המיסיון.

המסמך:

image (1) image



2 תגובות

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

מיין תגובות
  1. 2

    א. מהרי"ל דיסקין הגיע לירושלים בשנת תרל"ח. החתימה היא של רבי משה לייב מקוטנא.
    ב. איני יודע אם הסיפור על ועד הפקידים הוא עובדה. נראה לי יותר שהוא פרשנות, פרשנות משכילית טיפוסית. ה"משכילים" מצד אחד אוהבים להציג את היישוב הישן בירושלים, בפרט, בשנים הראשונות, ככמה זקנים שבאו להקבר בארץ, ומצד שני הם מצפים שהזקנים הללו יקימו בית חולים (ליצמן עדיין לא היה סגן שר הבריאות…). לא ניתן להאמין באמת כמה מצומצמות היו היכולות באותה תקופה, ותחת השלטון העותומני הרקוב. רק מסירות הנפש של העולים הראשונים של אותה תקופה, היא הבסיס לכל מה שקיים כאן בארץ.

  2. 1

    מאיזה פמפלט אנטישמי מצוטטים הדברים?????