מעבר לאתר המותאם

בברכת הממשל הרוסי: הנחת אבן הפינה לשחזור ה'זאל הגדול'

שלמה ריזל 3 Comment on בברכת הממשל הרוסי: הנחת אבן הפינה לשחזור ה'זאל הגדול'

'הזאל' המשוחזר יעמוד במקום המדוייק בו עמד 'הזאל הגדול' המקורי, וגודלו יהיה בדיוק כגודלו (21.3 מטרים על 21.3 מטרים). הוא יבנה לפי תיאורי כ"ק אדמו"ר הריי"צ, לפי תסריטים מדויקים שכתבו זקני חב"ד שלמדו במקום ולפי היסטוריונים חב"דיים המכירים את קורות העיירה ליובאוויטש והחצר לפרטי פרטים"

WhatsApp Image 2019-05-11 at 23.09.43

עשרות רבות של שלוחים, 'תמימים', אברכים מקהילות חב"ד ברוסיה ואורחים מרחבי העולם, הגיעו בשבוע שעבר לעיירה ליובאוויטש שברוסיה במלאות 185 שנים להולדת כ"ק אדמו"ר המהר"ש – כדי להתפלל על ציונו ולהשתתף באירוע ההיסטורי של הנחת אבן הפינה לשחזור ובניית ה'זאל הגדול' ב"חצר רבותינו נשיאנו" בעיירה.

גם בחב"ד מעטים בלבד יודעים זאת, אבל כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש העניק לפני רבות בשנים הוראות וברכות בנוגע לבניית ושחזור המבנים ב"חצר רבותינו נשיאנו" לשליח מבופאלו הרב נתן גורארי'. השליח בעיירה ליובאוויטש הרב גבריאל גורדון עומד עמו בקשר רציף בנושא ופעל לפי הנחיותיו, כמו גם לפי הנחיות בית דין רבני חב"ד בארה"ק והיסטוריונים חב"דיים.

חצר רבותינו נשיאנו נקנתה על ידי כ"ק אדמו"ר הצמח צדק לערך בשנת תקצ"ג, ושנה לאחר מכן הסתיימה בנית ביתו של הרבי ובניית החצר. שבע שנים לאחר מכן, בשנת תר"א נשרפו הבית והחצר אך נבנו מחדש. בשנת תר"ח הם נשרפו שוב, ולאחר שנבנו פעם נוספת עלו באש בפעם השלישית ב"שריפה הגדולה" שהתרחשה בשנת תרי"ז. לאחר שריפה רביעית שהתרחשה במקום בחודש מנחם אב של שנת תרכ"ח, הורה אדמו”ר הצמח צדק לבנו אדמו”ר המהר"ש להקים במקום בו עמד הבית מבנה ללימוד תורה. בשל כך הוקם 'הזאל הגדול' בשנת תרל"ב לפי תכנון מדוקדק של אדמו”ר המהר”ש. עם ייסוד ישיבת 'תומכי תמימים' על ידי כ"ק אדמו"ר הרש”ב, שימש הזאל כמקום הלימוד של ה'תמימים'.

הרב גורדון מדגיש כי פרויקט שחזור החצר ובכללו בניית הזאל לא התאפשרה עד כעת כיוון שעד לפני 10 שנים בלבד, בית הדואר של העיירה ליובאוויטש עמד במקום לצד בתים של גויים מקומיים. רק לאחר שהשטח כולו נקנה בכסף מלא ולאחר שנאספו תרשימים ונאסף חלק מהסכום, הוחלט על הקמת הפרויקט האדיר וההיסטורי.

יודגש כי ממשלת רוסיה עוזרת מאוד לשיקום ההיסטורי שעובר בתקופה הזו על העיירה. במסגרת זו אף נסללו לראשונה בתולדותיה כבישים מאספלט והיא חוברה לתשתיות חדשות כמו גז ודברים הכרחיים נוספים.

השיקום כולל את שיפוץ בית העלמין והקמת הגדר סביבו וכן את בניית בית ההארחה הראשון שנחנך ביום ההילולא של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק בי"ג ניסן השנה.

לאחר הנחת אבן הפינה השתתפו כלל האורחים בהתוועדות חסידית שארכה שעות ארוכות ליד שולחנות ערוכים כיד המלך. במהלך ההתוועדות, שגם אותה ארגן השליח הרב גורדון, ניגנו המשתתפים את ניגוני אדמו"רי חב"ד וראשי המדברים החדירו במשתפפים את חשיבות ההליכה בקו של 'לכתחילה אריבער' – כפתגם הידוע של האדמו"ר המהר"ש, בחיי היום יום.

'הזאל' המשוחזר יעמוד במקום המדוייק בו עמד 'הזאל הגדול' המקורי, וגודלו יהיה בדיוק כגודלו (21.3 מטרים על 21.3 מטרים). הוא יבנה לפי תיאורי כ"ק אדמו"ר הריי"צ, לפי תסריטים מדויקים שכתבו זקני חב"ד שלמדו במקום ולפי היסטוריונים חב"דיים המכירים את קורות העיירה ליובאוויטש והחצר לפרטי פרטים".

"בעז"ה כבר בט"ו אלול של שנה זו – היום בו הגיע אדמו"ר האמצעי לעיירה וקבע את מושבו, והיום בו נתייסדה ישיבת 'תומכי תמימים', אנו מקווים להיכנס לראשונה ל'זאל הגדול' המחודש ולערוך במקום התוועדות מיוחדת שלא תשכח" אומר הרב גורדון ומבקש להדגיש כי "הזאל החדש יהפך לבית כנסת ובית מדרש פעיל, וכל ישיבת תות"ל בעולם תוכל להשתמש בו להתוועדויות ולעריכת ימי עיון לתלמידי התמימים".

צפו:

WhatsApp Image 2019-05-11 at 23.09.45(1) WhatsApp Image 2019-05-11 at 23.09.45 WhatsApp Image 2019-05-11 at 23.09.46(1) WhatsApp Image 2019-05-11 at 23.09.46 WhatsApp Image 2019-05-11 at 23.09.47(1)  WhatsApp Image 2019-05-11 at 23.09.47 WhatsApp Image 2019-05-11 at 23.09.48  WhatsApp Image 2019-05-11 at 23.09.43(1) WhatsApp Image 2019-05-11 at 23.09.43 WhatsApp Image 2019-05-11 at 23.09.44



3 תגובות

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

מיין תגובות
  1. 3

    וואו מרגש מאד תודה כל הסיפור!

  2. 2

    ****
    "אֵינֶנִּי רוֹצֶה לֹא מַיִם וְלֹא בָּשָׂר וְלֹא לֶחֶם אוֹ מָרָק.
    אֲנִי רוֹצֶה לָתֵת מַשֶּׁהוּ לְאַלְפֵי הָאַחִים שֶׁלִּי כָּאן.
    אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָם"

    סיפור של חיזוק – על בִּרְכַּת כֹּהֲנִים בַּשּׁוֹאָה:

    בְּמַעֲשֶׂה זֶה מְסֻפָּר עַל מִתְפַּלֵּל קָבוּעַ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת נִצּוּל שׁוֹאָה, שֶׁמִּדֵּי בֹּקֶר בִּשְׁעַת תְּפִלּוֹת שַׁחֲרִית, הָיָה עוֹזֵב אֶת בֵּית הַכְּנֶסֶת כָּל פַּעַם לִפְנֵי 'בִּרְכַּת כֹּהֲנִים'. הַדָּבָר עוֹרֵר אֶת תְּשׂוּמֶת לִבּוֹ שֶׁל הָרַב, וְהֶחְלִיט לְבָרֵר אֶת הָעִנְיָן עִמּוֹ.

    הָרַב הֶעֱלָה רַעְיוֹן לְהַזְמִינוֹ לִסְעוּדַת הַחַג שֶׁתֵּעָרֵךְ בְּבֵיתוֹ לְאַחַר הַתְּפִלָּה, וְכָךְ עָשָׂה, הַיְּהוּדִי שָׂמַח עַל הַהַזְמָנָה וְהִסְכִּים לָבוֹא עִמּוֹ. אֶלָּא שֶׁגַּם הַפַּעַם, לְהַפְתָּעַתו שֶׁל הָרַב, הַיְּהוּדִי הַנָּ"ל שׁוּב עוֹזֵב לִפְנֵי 'בִּרְכַּת כֹּהֲנִים' וְיוֹצֵא מִבֵּית הַכְּנֶסֶת.

    הָרַב מַרְגִּישׁ תְּחוּשַׁת הַחְמָצָה וְחוֹשֵׁב שֶׁהַלָּה עָזַב וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ. אֶלָּא שֶׁבְּסִיּוּם הַתְּפִלָּה בִּיצִיאָתוֹ מִבֵּית הַכְּנֶסֶת בְּדַרְכּוֹ אֶל בֵּיתוֹ , לְתַדְהֵמָתוֹ הָרַב רוֹאֶה אֶת אוֹתוֹ יְהוּדִי עוֹמֵד וּמַמְתִּין לוֹ בְּפִנַּת הָרְחוֹב. נִגַּשׁ אֵלָיו הָרַב וּבֵרְכוֹ בְּבִרְכַּת חַג שָׂמֵחַ, וְכָךְ שְׁנֵיהֶם צָעֲדוּ לְכִוּוּן בֵּית הָרַב, שָׂם חָגְגוּ אֶת סְעוּדַת הַחַג בְּיַחַד. לְאַחַר שֶׁהֵם סָעֲדוּ אֶת לִבָּם, וְהַלְּבָבוֹת נִפְתְּחוּ, הֵעִיז הָרַב וְשָׁאַל אֶת אוֹרְחוֹ: "מַדּוּעַ אַתָּה מַקְפִּיד תָּמִיד לָצֵאת מִבֵּית הַכְּנֶסֶת לִפְנֵי בִּרְכַּת כֹּהֲנִים?"

    הָאוֹרֵחַ הֶחְוִיר. נִכָּר עָלָיו שֶׁהוּא נָתוּן בְּסַעֲרַת רְגָשׁוֹת. עָבְרוּ כַּמָּה דַּקּוֹת, וּכְשֶׁהוּא מְעַט נִרְגַּע הוּא הֵחֵל בְּסִפּוּרוֹ: "אֲסַפֵּר לְךָ מַשֶּׁהוּ שֶׁלֹּא סִפַּרְתִּי לְאַף אֶחָד", סִפּוּר מְצַמְרֵר:
    "בִּזְמַן הַשּׁוֹאָה, הָיִיתִי בְּאַוּשְׁווִיץ. חַיֵּינוּ 800 אֲנָשִׁים בִּצְרִיף אֶחָד. הָיִינוּ יְשֵׁנִים 8 אֲנָשִׁים דְּחוּסִים עַל דַּרְגַּשׁ עֵץ מְשֻׁפָּע, בְּלִי שֵׁרוּתִים וּמִקְלַחַת; קִצְבַּת הָאֹכֶל הָיְתָה 300 גְּרָם לֶחֶם יָבֵשׁ לְיוֹם, וְלִפְעָמִים מָרָק מִקְּלִפּוֹת תַּפּוּחֵי אֲדָמָה.

    אֶחָד הָאֲסִירִים בַּצְּרִיף הָיָה יְהוּדִי מְיֻחָד שֶׁהֶחֱזִיק נַפְשִׁית אֶת כֻּלָּנוּ. כֻּלָּם קָרְאוּ לוֹ "הָרַב שֶׁל הַמַּחֲנֶה". הוּא אָהַב אֶת כֻּלָּנוּ וְעוֹדֵד אוֹתָנוּ. כִּמְעַט בְּכָל יוֹם הוּא הָיָה יוֹשֵׁב וּמַקְשִׁיב לְצָרוֹתָם שֶׁל הָאֲסִירִים וְחִבֵּק אוֹתָם מִכָּל הַלֵּב.

    עֶרֶב אֶחָד, הָרַב נִכְנַס לַצְּרִיף וְאָמַר: "בְּעוֹד שְׁבוּעַיִם חַג הַפֶּסַח, אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לַחְגֹּג אֶת לֵיל הַסֵּדֶר. צָרִיךְ לְהַשִּׂיג מַצָּה שְׁמוּרָה. שֶׁכֹּל אֶחָד יִפְתַּח אֶת הָעֵינַיִם וְאֶת הַלֵּב, וִיחַפֵּשׂ דֶּרֶךְ לְהַשִּׂיג מַצָּה כְּשֵׁרָה לְקַיֵּם בָּהּ אֶת הַמִּצְוָה".

    נִגַּשׁ אֵלָיו אֶחָד הָאֲסִירִים, שֶׁהָיָה מְשָׁרֵת בְּנִיקָּיוֹן וְסֵדֶר בְּדִירָתוֹ שֶׁל נָאצִי, מְפַקֵּד הַמַּחֲנֶה, וְהִצִּיעַ אֶת עֶזְרָתוֹ. הוּא סִפֵּר שֶׁבִּשְׁעוֹת הַצָּהֳרַיִם הַמְּפַקֵּד עוֹלֶה לִישֹׁן, וּמֵאוֹתָהּ עֵת הוּא יָכוֹל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּתַּנּוּר שֶׁבַּמִּטְבָּח בִּכְדֵי לֶאֱפוֹת מַצּוֹת. הָרַב הִתְרַגֵּשׁ מְאֹד, וּבִקְצָרָה הִסְבִּיר לַיְּהוּדִי כֵּיצַד לְהַכְשִׁיר אֶת הַתַּנּוּר וְלֶאֱפוֹת אֶת הַמַּצּוֹת.

    הַמְּשָׁרֵת פַּחַד 'פַּחַד מָוֶת' מֵהָרַעְיוֹן הַמְּסֻכָּן, אֲבָל בַּסּוֹף הִסְכִּים. בְּתוֹךְ כַּמָּה יָמִים הוּא חָזַר בַּלַּיְלָה לַצְּרִיף כְּשֶׁהוּא מַחְבִּיא אֶצְלוֹ שְׁתֵּי מַצּוֹת כְּשֵׁרוֹת!

    עֶרֶב פֶּסַח. אַחֲרֵי מִסְדַּר עֶרֶב הִתְייַשַּׁבְנוּ כֻּלָּנוּ עַל הָרִצְפָּה וְהִתְחַלְנוּ בַּעֲרִיכַת הַסֵּדֶר. הָרַב קָרָא אֶת הַהַגָּדָה בְּעַל פֶּה, וַאֲנַחְנוּ הִצְטָרַפְנוּ אֵלָיו. לְאַחַר מִכֶּן הָרַב חִלֵּק חֲתִיכַת קְטַנָּה שֶׁל מַצָּה לַכֹּל אֶחָד מִ-800 הָאֲסִירִים. בֵּין כֻּלָּנוּ הָיְתָה הִתְעֹרֵרוּת בִּלְתִּי נִתְפֶּסֶת. "מָרוֹר" הָיָה בְּשֶׁפַע כָּל הַשָּׁנָה… "אַרְבַּע כּוֹסוֹת" שֶׁל יַיִן לֹא הָיוּ, אֲבָל דְּמָעוֹת שָׁתִינוּ לָרֹב. אוּלָם בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה זָכִינוּ לֶאֱכֹל מַצָּה שְׁמוּרָה, כָּאן בְּאַוּשְׁווִיץ.

    לְפֶתַע דֶּלֶת הַצְּרִיף נִפְרְצָה וְהַנָּאצִים יִמַּח שְׁמָם נִכְנְסוּ פְּנִימָה, כְּשֶׁהֵם רוֹאִים 800 יְהוּדִים יוֹשְׁבִים עַל הָרִצְפָּה בְּיַחַד. תּוֹךְ רֶגַע כֻּלָּנוּ קָפַצְנוּ וְנֶעֱמַדְנוּ לְצַד הַדַּרְגָּשׁ. הַנָּאצִי הָרָאשִׁי הוֹצִיא אֶקְדָּח, תָּפַס אֶת הַיְּהוּדִי הָרִאשׁוֹן שֶׁלְּיָדוֹ, הִצְמִיד לוֹ אֶת הָאֶקְדָּח לְרֹאשׁ, וְצָעַק: "מִי אִרְגֵּן אֶת כָּל הַכִּנּוּס הַזֶּה? אִם לֹא תַּגִּיד מִיָּד – אֲנִי הוֹרֵג אוֹתְךָ!"… אוֹתוֹ יְהוּדִי סֵרֵב לְהַסְגִּיר אֶת "הָרַב", וְהַנָּאצִי הִמְשִׁיךְ לִצְעֹק – "אֲנִי אֶהֱרֹג אֶת כֻּלָּם, אֶחָד-אֶחָד, עַד שֶׁאֵדַע מִי אַחְרַאי לַזֶּה!"…

    "הָרַב" נֶעֱמַד בְּאֶמְצַע הַשְּׁבִיל שֶׁבֵּין הַדַּרְגָּשִׁים, מוּל הַנָּאצִי, הוּא קָרַע אֶת חֻלְצָתוֹ, חָשַׂף אֶת לִבּוֹ, וּפָנָה לַנָּאצִי: "הִנֵּה, זֶה הַלֵּב שֶׁלִּי, אֲנִי אִרְגַּנְתִּי אֶת הַכֹּל. אֲנִי אָשֵׁם, הֲרוֹג אוֹתִי."

    הַנָּאצִי פָּסַע לְעֶבְרוֹ כְּשֶׁהוּא מְכַוֵּן אֶת אֶקְדָּחוֹ אֶל לִבּוֹ שֶׁל הָרַב, וּבַשְּׁנִיָּה לִפְנֵי שֶׁהוּא סוֹחֵט אֶת הַהֶדֶק, הוּא נֶעֱצַר וּמַתְחִיל לְחַיֵּךְ חִיּוּךְ שְׂטָנִי. אֲנַחְנוּ כְּבָר הֵבָנּוּ שֶׁמַּשֶּׁהוּ אַכְזָרִי יוֹתֵר עוֹמֵד לִקְרוֹת. הַנָּאצִי פָּתַח וְאָמַר: "אֲנִי לֹא אֶהֱרֹג אוֹתְךָ כָּכָה סְתָם. מָחָר נֶאֱסֹף אֶת כָּל הַמַּחֲנֶה, נַעֲמִיד בַּמָּה גְּדוֹלָה, וַאֲנִי אֲסַפֵּר לְכֻלָּם מָה עָשִׂיתָ, וְרַק אָז אֶהֱרֹג אוֹתְךָ"…

    לְמָחֳרַת כָּךְ הָיָה. אָסְפוּ אֶת כֻּלָּם, הַנָּאצִי סִפֵּר עַל "הַחֵטְא" שֶׁל הָרַב, וְהִצְמִיד אֶת אֶקְדָּחוֹ לְמִצְחוֹ. בַּשְּׁנִיּוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת לְחָיָיו, הֵרִים הָרַב אֶת הַיָּד וּבִקֵּשׁ "זְכוּת אַחֲרוֹנָה", בַּקָּשָׁה אַחַת לִפְנֵי הוֹצָאָתוֹ לַהוֹרֵג.

    "בַּקָּשָׁה? מָה אַתָּה רוֹצֶה?" שׁוֹאֵל הַנָּאצִי בְּלַעַג אַרְסִי. "לֶחֶם? מָרָק? בָּשָׂר?"
    "לֹא", עוֹנֶה הַיְּהוּדִי. "אֵינֶנִּי רוֹצֶה לֹא מַיִם וְלֹא בָּשָׂר וְלֹא לֶחֶם אוֹ מָרָק. אֲנִי רוֹצֶה לָתֵת מַשֶּׁהוּ לְאַלְפֵי הָאַחִים שֶׁלִּי כָּאן. אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָם, אֲנִי כֹּהֵן וַאֲנִי רוֹצֶה לָתֵת לָהֶם בִּרְכַּת כֹּהֲנִים"…

    הָרַב הֵרִים אֶת שְׁתֵּי הַיָּדַיִם, מַעֲמִיד אוֹתָן בַּצּוּרָה הַמְּפֻרְסֶמֶת, וּמַתְחִיל לְבָרֵךְ בִּרְכַּת כֹּהֲנִים: "יְבָרֶכְךָ ד'… וְיִשְׁמְרֶךָ וגו'…" אֶת הַשֶּׁקֶט שֶׁשָּׂרַר בֵּין הָאֲסִירִים אֶפְשָׁר הָיָה לַחְתֹּךְ בְּסַכִּין. הָיָה זֶה מַחֲזֶה נוֹרָא וּמַחֲרִיד. אַלְפֵי יְהוּדִים עוֹמְדִים מֻרְכָּנִים, מוֹרִידִים אֶת הָעֵינַיִם לָאָרֶץ, וְיָם שֶׁל דְּמָעוֹת נִשְׁפָּךְ… זֶה הָיָה בְּכִי בְּלִי קוֹל. הָאֲדָמָה הַסְּפוּגָה בְּדָם הָיְתָה עַכְשָׁיו רְטֻבָּה מִדְּמָעוֹת מְלוּחוֹת רוֹתְחוֹת.

    "אַחֲרֵי הַשִּׁחְרוּר מֵאַוּשְׁווִיץ נָסַעְתִּי לְאַמֶרִיקָה", סִיֵּם הַיְּהוּדִי אֶת הַסִּפּוּר הַמְּצַמְרֵר. "עָזַבְתִּי אֶת הַיַּהֲדוּת לְגַמְרֵי, חִפַּשְׂתִּי לִבְרֹחַ מֵהַכֹּל. רָצִיתִי לְהִתְבּוֹלֵל, לְהִתְחַתֵּן עִם מִישֶׁהִי לֹא יְהוּדִיָּה. אֲבָל הַמַּחֲזֶה שֶׁל אוֹתָהּ בִּרְכַּת כֹּהֲנִים עָמַד מוּל עֵינַי, וּפָשׁוּט לֹא יָכֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה…

    אֲבָל בס"ד וּבְּרַחֲמִים רַבִּים, הִתְחַתַּנְתִּי עִם אִשָּׁה יְהוּדִיָּה וְנוֹלְדוּ לָנוּ יְלָדִים. רָצִיתִי לִשְׁלֹחַ אוֹתָם לִלְמֹד בְּבֵית סֵפֶר לֹא יְהוּדִי, אֲבָל הַדְּמוּת שֶׁל הַיְּהוּדִי, הָרַב הַכֹּהֵן מֵאַוּשְׁווִיץ עָמְדָה מוּל עֵינַי, וּפָשׁוּט לֹא יָכֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה… שָׁלַחְתִּי אוֹתָם לְבֵית סֵפֶר יְהוּדִי".

    "אַתָּה מֵבִין לָמָּה בְּבִרְכַּת כֹּהֲנִים אֲנִי יוֹצֵא הַחוּצָה?" שָׁאַל הַיְּהוּדִי אֶת הָרַב. "אֲנִי לֹא רוֹצֶה לְאַבֵּד אֶת הַזִּיכָּרוֹן שֶׁל אוֹתָהּ בִּרְכַּת כֹּהֲנִים שֶׁל אַוּשְׁווִיץ". אֵינֶנִּי רוֹצֶה לִשְׁכֹּחַ אוֹתָהּ, אֵינֶנִּי רוֹצֶה לְהַחֲלִיף אוֹתָהּ בְּשׁוּם בִּרְכַּת כֹּהֲנִים אַחֶרֶת. אֲנִי רוֹצֶה שֶׁתִּשָּׁאֵר חֲרוּטָה אוֹתָהּ בִּרְכַּת כֹּהֲנִים שֶׁל אַוּשְׁווִיץ בְּלִבִּי "לְעוֹלְמֵי עַד"… "מִי כָמוֹךָ בַּעַל גְּבוּרוֹת וּמִי דוֹמֶה לָּךְ, מֶלֶךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה וּמַצְמִיחַ לָנוּ יְשׁוּעָה".

    "יְבָרֶכְךָ ד' וְיִשְׁמְרֶךָ.
    יָאֵר ד' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ.
    יִשָּׂא ד' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם.
    וְשָׂמוּ אֶת-שְׁמִי עַל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי אֲבָרְכֵם"… – מֶלֶךְ הַמַצְמִיחַ לָנוּ יְשׁוּעָה.