فقط نتانیاهو صلح به ارمغان بیاورد! برای ایران …
אחרי שנתפסנו בפריצה לגנץ, נלחצנו ממש. הישראלים, חשבנו, מאוד מיודעים בעולם הסייבר ומבינים שאתה לא פורץ לבן אדם כדי לסייע לו.
טעינו. אתם סתומים יותר משחשבנו.
כאילו, אבל ממש. אלמלא 10 מיליארד דולר בשנה סיוע בטחוני מארה"ב, כבר מזמן היינו הופכים אתכם למזבלה השכונתית.
ואז אמרנו, "טוב, הישראלים סתומים אבל הם מבינים שיש לנו עסק בבחירות." הבנו שתוך שנייה התקשורת והציבור הישראלי עשויים להתפכח, עשויים לשים לב מי ראש הממשלה שלהם.
אתם יודעים, זה שנכשל בביטול הסכם הגרעין, אבל מקפיד תמיד להצטלם יפה בנאומים בנושא ולהעלות לסטורי.
נו, ההוא שההחלטות הביטחוניות שלו מונעות משיקולים פוליטיים. אה, העברת מיליארדים לחמאס כדי להשיג קצת שקט בתקופת בחירות זה סתם צירוף מקרים?
טוב, זה שבזכותו ישראלת נמצאת בשפל של כל הזמנים ביחסיה מול אירופה? זה שהאירופאים תמיד מזכירים כשהם מאשימים את ישראל באפרטהייד? כן, זה הבן אדם. אבל היי, בהצלחה לכם בהצבעות באו"ם אחרי היחסים המשופרים שלכם עם אוגנדה!

אז כן, היינו חייבים לוודא שהיהודים לא יבינו שנתניהו הוא בעצם הדבר הכי טוב שקרה לאיראן.

קיבלנו טלפון דחוף והתכנסנו לסיעור מוחות במשרד. ביז'אן, שבד"כ מביא רעיונות מעולים, הציע להפעיל את הפעילים בעזה, לעשות בלאגן ולהסיט את הדיון הציבורי מהפריצה. "מינימום מתקפה על תל-אביב," הציע. "זה טוב," הסכמנו, אבל ידענו שנצטרך הרבה יותר.
פארהד, שללא הפרוטקציות של אביו לא היה מוצא עבודה אפילו כשוטף כלים בבית תמחוי לנכים, שוב הציע שנערוך מתקפה איראנית ישירה מול ישראל. אני חושב שאפילו הוא מבין שזה תזמון ממש גרוע לעוד תשומת לב ציבורית על איראן, אבל הוא פשוט אוהב להציע את זה. למרות שכבר עשרים פעמים אמרתי לו: "פארהד, אנחנו מספרים לעם האיראני שישראל יוצרת סכנה קיומית כי זה מה שמשתיק את השטויות שלהם על זכויות ועל המצב אצלנו במדינה! תלמד מביבי, אתה הרי רואה איך זה תמיד עובד לו!"
המשכנו לחשוב.
אחרי כמה שעות, נזכרתי שיש לנו איזו תחנת רדיו בעברית. כן כן, גם אני הופעתי בהתחלה. יש לה 12 מאזינים ביום טוב, 7 מהם זה הצוות.
שאלתי את פארהד, "פארהד, זוכר את אבראהים ראיסי, המועמד השני הכי מוביל בבחירות האחרונות?"
"כן," הוא ענה לי בהיסוס. בכל פעם שמצפים ממנו להביע קצת הבנה בפוליטיקה הוא שוב יוצא סתום, אז הוא לא אוהב ששואלים אותו.
המשכתי לשאול: "ידעת שבבחירות האחרונות קרא הרדיו הישראלי ליהודים באיראן להצביע לו?"
"מה?!", הוא צווח. "הבוגד הזה, ידעתי! מזל שרוחאני נבחר, העם האיראני חזק!"
מזל שיש לי את הסתום הזה במשרד. סופסוף אפשר ללכת הביתה.