- רדיו קול חי - -

זכור למי קורא ה' \\ מירי שינאורסון

כשהיה נכדו של האדמו"ר הזקן ילד קטן, הכניס אותו סבו ל״חדר" וביקש מהמלמד ללמוד עם נכדו הקט את הפרשה הראשונה בחומש ויקרא. אחרי הלימוד שאל הנכד את סבו: למה כתובה המילה ויקרא בא׳ זעירה? כלומר מדוע האות א׳ במילה ויקרא כתובה קטנה יותר מכל האותיות?

כששמע הסב את שאלת נכדו שקע בדבקות עמוקה וענה לו: בתחילת ספר דברי הימים נכתב שמו של האדם הראשון באלף רבתי. האות א׳ שהייתה גדולה שם, מרמזת שאדם הרגיש עצמו חשוב, הכיר מעלת עצמו (מה שגרם לו אח״כ לחטא עץ הדעת) כיון שהקב״ה בכבודו ובעצמו יצר אותו.

ואילו אצלנו בפרשה נכתב "ויקרא אל משה", הא׳ הזעירה רומזת על ענוונותו של משה רבנו, שעליו נאמר ״והאיש משה עניו מאד״. משה רבנו חשב שלו היו נותנים את תכונותיו הטובות לאיש אחר, היה הלה מנצל אותם טוב ממנו. הוא הרגיש עצמו שפל, וליבו היה שבור תמיד.

האדמו"ר הזקן לימד את נכדו ואותנו דרך בעבודת ה׳: מצד אחד ללמוד מאדם הראשון כיצד להכיר במעלתנו, ומצד שני ללמוד ממשה רבנו לא להתגאות במעלתנו, ולזכור שלו היו שייכות תכונותינו למישהי אחרת ייתכן שהיא הייתה טובה מאיתנו.

השבת נקרא את פרשת ויקרא. חומש ויקרא מכונה 'ספר הקורבנות' ומלמד אותנו על עבודת ה' הנדרשת מאיתנו כדי להתקרב לה'. והדרך הנכונה היא דרך האמצע – כשם שחומש ויקרא הוא האמצעי מבין החומשים, כך נדרש גם מאיתנו איזון יהודי.

בשבוע שעבר צוין יום האישה הבינלאומי. בכל מקום יצאה הקריאה לנשים להרגיש חזקות, יכולות, מנהיגות ומובילות ודת השיוויון (כולל נשים עטופות במצוות השייכות לגברים בכותל) האפילה על התרוממות נפש שלכאורה היינו צריכות להרגיש. אך הקיצוניות הזו היא לא דרך היהדות. אנו נדרשות לאיזון, ולהתקשרות אמיתית לה' לא בדרך של חיקוי ושיוויון מדומה.

"ויקרא אל משה", הקב״ה קורא למשה כמו אבא הקורא לבנו – קריאת חיבה מתוך התקשרות פנימית של אהבה. וכשם שהקב״ה פנה למשה בחיבה יתרה, כך הוא פונה לכל אחת מאיתנו בכל עת ובכל שעה, כי בכל אחת יש ניצוץ של משה רבנו. בקריאתו אלינו הוא נותן לנו את הכוח האמיתי לעשות את העבודה שלנו בעולם הזה, גם אם אין רואים או שומעים את קולו בגשמיות.

דרך הלימוד, תפילה ומעשי חסד, אנו פוגשים ומקשיבים לגעגוע שלנו לקב״ה ויודעים שגם הוא מתגעגע אלינו, ומביט בנו באהבה ומאיר את אורו ("אור האין סוף") עלינו.

למרות שהגוף והעולם מסתירים את האור האלוקי שבנו, מצמצם הקב״ה את עצמו ושוכן בליבה ובנפשה של כל אחת מאתנו, וטוב שכך, כי אי אפשר לעמוד באור כזה. רק על ידי ההסתרה אנחנו לא מתעלפים מפחד ונשארת נשמה בגוף.

ולכן, כשדורשים ממך להוסיף ולהשקיע עוד, להתאמץ בלימודים, בעבודה ובמערכות יחסים – אל תחשבי "מי אני", "מה אני" ו"איך אני יכולה להצליח?" אלא פשוט תזכרי שיש בך חשיבות של אישה יהודייה, בעלת נשמה אלוקית! תכירי בחשיבותך כמו האדם הראשון, ואל לך להתגאות – כמו שלמדנו ממשה רבנו.