מעבר לאתר המותאם

הזוי: היועמ"ש נגד התמודדותו של בן ארי

איתי גדסי 1 Comment on הזוי: היועמ"ש נגד התמודדותו של בן ארי

היועץ המשפטי לממשלה ד"ר אביחי מנדלבליט הגיש את עמדתו באשר להתמודדותם של איתמר בן גביר ומיכאל בן ארי לוועדת הבחירות: "ביחס לבן-ארי אין לאפשר את מועמדותו לבחירות לכנסת"

בן ארי ובן גביר
בן ארי ובן גביר

היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, הגיש את עמדתו ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-21, בעתירות המבקשות שלא לאפשר את התמודדותם של ד"ר מיכאל בן-ארי ועו"ד איתמר בן-גביר בבחירות לכנסת.

עמדת היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה היא, כי ביחס לבן-ארי אין לאפשר את מועמדותו לבחירות לכנסת ה-21, וזאת בעילה של הסתה לגזענות, הקבועה בסעיף 7א(2) לחוק-יסוד: הכנסת.

באשר לבן-גביר, עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא כי אף שמצבור הראיות בעניינו מטריד ביותר, והוא התקרב לתחום המונע התמודדות בבחירות לכנסת, הרי שנוכח המבחנים המחמירים שנקבעו בפסיקת בית המשפט העליון לפסילתו של מועמד לבחירות, דינה של הבקשה בעניינו להידחות.

היועץ המשפטי לממשלה מדגיש, כי עיקר המשקל ניתן לדברים אשר נאמרו בקולו של בן-ארי, בסרטונים שונים בעת האחרונה, שחלקם אף הועלו לעמוד הרשת החברתית של "עוצמה יהודית עם מיכאל בן-ארי". לעמדת היועמ"ש, שורה של ציטוטים המפורטים בעמדה מלמדים באופן מובהק כי בן-ארי מסית לליבוי יצרים שיטתי על יסוד לאומי-אתני נגד האוכלוסיה הערבית, באופן המביא איבה ומדנים ומעמיק תהום. בן-ארי קורא לשלילה אלימה של זכויות האוכלוסיה הערבית, לביזוי שיטתי ומכוון של האוכלוסיה הערבית, המאובחנת כמובן לפי יסוד לאומי-אתני, כ"אומה רצחנית", "בעלי אופי בוגדני ורצחני", אנשים שמבינים "רק כח", וכיו"ב. מכלול מתמשך וחמור זה, מלמד כי יש הצדקה לפסילת בן-ארי, הכל על-פי ההגדרות המדויקות שקבעה הפסיקה.

לעמדת היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה, ראיות אלו חמורות וקיצוניות מבחינת עוצמתן; המטרה האמורה היא בגדר יעד מרכזי ושליט של המועמד, ולא נושא טפל ושולי, אלא מדובר במטרה שהיא השתקפות סגולית של זהות המועמד; המועמד פועל למען מימוש מטרות אלו לשם הפיכתם מרעיון להגשמתו וההתמודדות בבחירות נועדה למימוש המטרה או להגברת המעשה.

עוד צוין בעמדה, כי עיון בתגובתו של בן-ארי מלמד שהוא נמנע מלהתייחס לראיות המשמעותיות ביותר בבקשה, בדגש על התבטאויותיו הקיצוניות בשנה האחרונה. כן נאמר, כי לא נעלמה מעינינו העובדה כי לא נמנעה מבן-ארי בעבר ההתמודדות לכהונה בכנסת והוא אף כיהן בה תקופה של ארבע שנים כחבר כנסת מן המניין. יחד עם זאת, כאמור לעיל, עיקר המשקל בבחינת הסוגיה דנן ניתן לראיות והתבטאויותיו של בן-ארי מן העת האחרונה כפי שפורט בהרחבה. אין מדובר בהתבטאות בודדה של בן-ארי, או בהתבטאויות ספורדיות. המדובר בהתבטאויות עקביות, לאורך תקופת זמן משמעותית ומהעת האחרונה בה מבקש בן ארי להציג את משנתו הפוליטית ולשכנע את קהל הבוחרים לבחור בו. מדובר על התבטאויות המצויות במוקד עיסוקו של בן-ארי, כפי שעולה מעמוד הרשת החברתית הפוליטית שלו. אין מדובר במקרה גבולי. מדובר במקרה המצוי עמוק בתחום המצדיק ומצריך את פסילת המועמד לפי החוק, גם לפי המבחנים המחמירים שנקבעו בפסיקה.

גם ביחס למועמדתו של בן-גביר, לעמדת היועץ המשפטי לממשלה הראיות שהובאו במסגרת הבקשות הן משמעותיות ומטרידות ביותר, והדברים שנאמרו על ידי בן-גביר, הנשמעים מפיו, הם קשים וצורמים ביותר. לעמדת היועמ"ש ופרקליט המדינה, בהתבטאויותיו התקרב בן-גביר קירבה מסוכנת לקו האסור, שהחוצה אותו מנוע מלהתמודד בבחירות לכנסת. אולם לצד זאת, הרי שבעניינו של בן-גביר, הבקשה איננה מבססת, לדעת היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה, תשתית ראייתית משכנעת, ברורה וחד-משמעית, העולה כדי "מסה ראייתית קריטית" המאפשרת פסילת מועמד בבחירות לכנסת, בהתאם לאמות המידה הנוקשות שהותוו בפסיקת בית המשפט.

העמדה הוגשה באמצעות מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, ענר הלמן, ועו"ד רועי שויקה.



1 תגובות

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

מיין תגובות
  1. 1

    מנדלבליט (שכמובן פוזל לכס ביה"מ העליון…) חוזר על טעות גסה בפירוש המונח "גזענות". שנאה לעם של אויבים אינה גזענות. כשהפוליטיקאים עושים שימוש חוזר במובן המוטעה של המושג, אין לנו טענות, הם אינם נגד גזענות, אלא בעד ישיבה בממשלה… אבל ממשפטן היינו מצפים לקצת יותר הבנה. אבל ההסבר מונח בסוגריים לעיל. כל זמן שלא נראה קבוצות רציניות של ערבים המגנים טירור. נכון שהם חוששים לעורם, אבל, ראשית, אם מדובר בעם שלם שוחר שלום (כפי שיוצא מפסיקתו של מנדלבליט), למה הם אינם מתקוממים כאיש אחד נגד ההנהגה הטירוריסטית שלהם [שההתבטאויות החמורות שלהם מלמדות על התקוה שסוף סוף הערבים שמסביבינו יחסלו את מדינת ישראל, ואז הם יקבלו את השכר שלהם…), ושנית, למה אנו צריכים לשלם את מחיר הפחד שלהם?