הליכוד בדרישה ליועמ"ש: לפתוח בחקירה כנגד גנץ ואלשיך

    איתי גדסי No Comments on הליכוד בדרישה ליועמ"ש: לפתוח בחקירה כנגד גנץ ואלשיך
    צילום: פלאש 90
    7:31
    19.03.24
    הדף היומי No Comments on הצטרפו לאלפי הלומדים: בבא מציעא דף כ'

    התכניות האחרונות

    ארכיון תוכניות

    פוסטים אחרונים

    תגיות

    מפלגת הליכוד הגישה הערב (ראשון) תלונה ליועץ המשפטי הממשלה בדרישה לחקור את בני גנץ ורוני אלשיך, זאת בעקבות הפרסום לפיו "המימד החמישי", החברה שבראשה עמד בני גנץ לפני שפשטה את הרגל, קיבלה מיליונים מהמשטרה ללא מכרז.

    המכתב של הליכוד ליועץ המשפטי לממשלה:

    הנדון: תלונה בעניין נסיבות התקשרות ללא מכרז בין משטרת ישראל
    עם חברת "המימד החמישי" בראשות ה"ה בני גנץ ורם בן ברק

    מרשתי, מפלגת הליכוד ייפתה את כוחי לפנות אליך כדלקמן:
    1. ביום שישי האחרון 15.2.19 פורסמה בעיתון הארץ ידיעה מאת העיתונאי גידי וייץ ממנה עולה כי משטרת ישראל תחת פיקודו של רנ"צ רוני אלשיך התקשרה עם חברת "הממד החמישי" (להלן: "החברה") בראשות ה"ה בני גנץ ורם בן ברק בעסקת מיליונים וזאת ללא עריכת מכרז כדבעי ובנסיבות אשר על פניהן הינן תמוהות למדי ומצריכות בדיקה מעמיקה של רשויות האכיפה.

    2. על פי הפרסום משטרת ישראל השקיעה בשנת 2017 מיליוני שקלים במיזם משותף עם החברה אשר הציעה מערכת בינה מלאכותית לצרכי מודיעין שבראשה עמד הרמטכ"ל לשעבר ויו"ר מפלגת חוסן לישראל בהווה מר בני גנץ. לא למותר לציין כי עם יועצי החברה נמנו מפכ"ל המשטרה לשעבר, דודי כהן, ובנצי סאו, שהיה ממלא מקום המפכ"ל ואחד המשקיעים המרכזיים בה היה המיליארדר הרוסי ויקטור וקסלברג, שהיה בין האישים שעליהם הטיל ממשל טראמפ עיצומים, בעקבות הרעלת המרגל הרוסי ובתו בבריטניה

    3. למותר לציין כי התקשרות בהיקף גדול שכזה בפטור ממכרז הינה דבר חריג שבחריגים ואמורה להתקיים רק בנסיבות מיוחדות. ואולם במקרה דנן נראה כי כלל לא התקיימו נסיבות חריגות שכאלה שכן קיימות לא מעט חברות המציעות שירותים מתחרים (ואף מוצלחים בהרבה) לשירותים שהציעה הממד החמישי באותה עת, וחרף כך משום מה בחרה משטרת ישראל בראשותו של מר אלשיך לבצע את ההתקשרות הנ"ל ללא עריכת מכרז. זאת ועוד כלל לא ברור מדוע בחרו הצדדים עד היום להסתיר את דבר נסיבות ההתקשרות בפני הציבור, אם כי נדמה שהתשובה לכך היא ברורה.

    4. על-פי הפרסום בעיתון "הארץ" אמנם הגיע בנושא זה מידע אף למשרד מבקר המדינה, שם הוא נבחן במסגרת גיבוש דו"ח מקיף על ההתקשרויות במשטרה שצפוי להתפרסם בעוד כמה חודשים ואולם עם כל הכבוד למשרד מבקר המדינה, נראה שהבעיה הנחשפת במקרה דנן חורגת משאלת התנהלות המשטרה בנדון, ויש לבחון במסגרת בדיקה משטרתית ואולי אף חקירה משטרתית, מהן הנסיבות שהובילו את המשטרה להעדיף את החברה הנ"ל על פני מתחריה המבוססים, האם יש לכך קשר לשורת הלשעברים, חלקם כאמור בכירים מתוך המשטרה עצמה, אשר כיהנו בתפקידים שונים בחברה, ומדוע נעשה הדבר במחשכים הרחק מעינו של הציבור.

    5. הדברים מקבלים משנה חשיבות מקום בו עולה החשש המובהק כי החוזה שבנדון שימש פלטפורמה לחברה לגייס כספים נוספים (אשר יש להניח כי בכירי החברה נהנו מהם), וזאת תוך הצגת מצג שווא לפיו משטרת ישראל "מאמינה" במוצר של החברה אשר גבר על מוצרים נוספים בהליך הוגן ומקובל של מכרז.

    6. יש לציין כי מנכ"ל "הממד החמישי" לשעבר דורון כהן אשר הגיב לפרסום ב"הארץ" ציין כי "אני לא הכתובת לשאול מדוע ניתן במקרה הזה פטור ממכרז, אבל אני יכול לומר שהחברה סיפקה שירות לשביעות רצון מאוד גדולה של המשטרה. אני מניח שהיו עוד מתחרים וניצחנו אותם." אלא שכאמור זו חוכמה קטנה מאוד לנצח מתחרים, כשהחברה שלך היא היחידה שמתמודדת.

    7. בנסיבות אלה מתבקשת בדיקה ואולי אף חקירה יעילה וזריזה לרבות על ידי מח"ש באשר לנסיבות עריכת ההתקשרות ללא מכרז הנ"ל עם חברת הממד החמישי. יש לבחון כיצד נתקבלו ההחלטות דנן, מי קידם אותן, כיצד הוזרמו הכספים לחברה ומה הייתה רמת מעורבותם של "יועצי החברה" המנויים לעיל כהן וסאו, בהשגת ההתקשרות האמורה, כמו גם מהם התגמולים שקיבלו (אם קיבלו) בכירי החברה לאחר ההתקשרות הנ"ל.

    8. לא למותר להזכיר מושכלות יסוד כי רעיון המכרז הוא עשיית שימוש מושכל בכספי הציבור, באופן שתצמח לציבור מירב התועלת תמורת מחיר זול ככל האפשר, תוך מתן סיכוי שווה והוגן לכל איש מתוך הציבור וכפי שציין בית המשפט העליון:
    "שניים הרעיונות העיקריים המונחים ביסודו של המכרז:

    א) האינטרס הציבורי – היינו הבטחת ממשל תקין על ידי ניהול ענייניה של הרשות בדרך שיש בה משום מתן סיכוי שווה ויחס זהה והוגן לכל איש מתוך הציבור. בשל אינטרס זה על הרשות לכלכל מעשיה באופן כזה שלא תעניק זכויות במתן אספקה או שירותים, אלא על-פי כללים, שנועדו להבטיח שוויון והעדר משוא-פנים וליצור אמון בשיקוליהם והוראותיהם של המופקדים על המנהל הציבורי…

    ב) האינטרס העסקי – משמע, המטרה להשיג מן הקבלן או הספק, המציע שירותים או אספקה, את האיכות המעולה ביותר האפשרית, של השירות או המוצר, תמורת מחיר נמוך ככל האפשר ותוך המועד התואם דרישותיה של הרשות. הווה אומר, ענינה של הרשות הציבורית כעניינו של כל בעל עסקים הוא לנהל משק יעיל, דבר המתבטא בין היתר בשימוש מושכל בכספי הציבור כדי שתצמח לציבור מירב התועלת תמורת מחיר זול ככל האפשר" ראה דברי הנשיא כתוארו דאז שמגר בבג"צ 368/76, גוזלן נ' המועצה המקומית בית-שמש.

    9. ועוד יוזכר כי תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 המאפשרות במקרים מסוימים אשר המקרה שבנדון אינו נמנה עליהם, פטור ממכרז, קובעות כי על גוף ציבורי מוטלת החובה לבחון אפשרות לערוך מכרז גם במקרים שבהם יש פטור מעריכתו. כך למשל אחד מהמקרים המיוחדים הנ"ל הוא כאשר קיים ספק יחיד בישראל המסוגל לספק את המוצר המדובר.

    ואולם בית המשפט העליון הביע לא אחת חשש "לשימוש נפוץ ובלתי הולם בפטור "ספק יחיד" כדי לעקוף את החובה לערוך מכרז פומבי כנדרש בחוק" זאת בעיקר במצבים שהמוצר הרצוי מוגדר באופן צר מידי כדי שרק ספק אחד יוכל לספקו. בין היתר נקבע (ראה למשל קביעת השופט מלצר בבר"ם 2349/10 (כי בכל מקרה בו יש ספק האם אכן מדובר בספק יחיד יש לקיים מכרז פומבי. כאמור כל אלה לא נתקיימו במקרה דנן.

    10. זאת ועוד בשם זכות השוויון לבחור ולהיבחר, מבוקש כי הודעה על פתיחה בבדיקה או בחקירה הנ"ל תפורסם בהקדם האפשרי ועוד לפני הבחירות לכנסת וזאת על מנת שיהיה בידי הציבור הבוחר מלוא המידע בדבר מעורבותם של יו"ר חוסן לישראל בני גנץ ואיש יש עתיד רם בן ברק בפרשה הנ"ל.



    0 תגובות