מעשה הנעשה בשלימות ממלא את האדם בתחושת סיפוק, וברצון להמשיך את העשייה. לדוגמא אדם שהחליט לעשות מעשה חסד, ילך לסופר ויעשה קניות למשפחה נזקקת. הוא יניח את הקניות ברכבו, ויתאמץ להעלות אותם עד לדלת בית המשפחה, והכל על מנת לעשות את המעשה בשלמות. או אדם שלקח על עצמו לסיים משניות לע"נ קרוביו או אחד מבני משפחתו או חבריו, אם הוא לקח על עצמו ללמוד ארבע מסכתות, הוא לא ילמד שתי מסכתות ויגיד "טוב כאן גמרתי!" אלא ילמד את כל ארבע המסכתות, וירגיש בעצמו שעשה טובה גדולה לנשמה, כל מסכת שהוא מסיים נוסכת בתוכו סיפוק עצום ורצון עז לכבוש את המטרה שהציב לעצמו..

בתחילת פרשת השבוע, פרשת תצוה, אומר הקב"ה למשה רבינו "ואתה תצווה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור" בתחילה לא הוזכר שמו של משה עקב מה שאמר משה "ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת" ודרשו דורשי רשומות דהיינו מסֵפֶר כ', ביקש משה שד' לא יכתוב את שמו בפרשה העשרים (כ' בגימטרייה) מתחילת חומש בראשית ועד עתה היא פרשת תצווה.

מדוע בחרה התורה להיטיב את נרות המנורה דווקא בשמן זית זך? האם אין מספיק שהשמן יהיה מיוצר מזית? מדוע יש הדגשה שהשמן יהיה זך, כתית למאור?
נתבונן יחד בלשון הזהב של רבינו האור החיים הקדוש שפירש את הפסוק הפותח את פרשתנו לענין כתית, שגם בתורה ויראת שמים אדם צריך לשאוף למושלמות בכל כוחו: "ודקדק לומר זך, שצריכין לעסוק בתורה לשמה, בלי שמרים, שהם לקנתר חס ושלום או להתגדל וכדומה, אלא הם שמריה, ואמר עוד כתית, שצריכין לעסוק בתורה ולכתת גופם וכוחם, על דרך אומרו(במדבר יט,כד) 'זאת התורה אדם כי ימות' וכו'" ע"כ.

אור המנורה צריך להאיר משמן זית זך כתית, כי הוא מסמל את עסק התורה שגם הוא צריך להיות זך ונקי מכל נגיעה אישית, ועליו צריך לאמץ ולהשקיע את כוחות הגוף והנפש.

וכך גם שהביא ה'בעל התניא' הקדוש בשו"ע הרב (הלכות תלמוד תורה, פ"ד ס"ג): "ויש אומרים שאף על פי כן לעולם יעסוק בתורה, כי מתוך שלא לשמה בא לשמה, ללמוד על מנת לשמור ולעשות ולקיים המצוות, שהמאור שבא מחזירו למוטב, וכך אמרו חכמי הקבלה, שכל לימוד תורה ומצות שעושה אדם רשע, אף על פי שמוסיף כח לפי שעה בקליפות, מכל מקום כשיחזור בתשובה לאחר מכן אפילו בגלגול אחר, כמו שכתוב כי לא ידח ממנו נידח, אזי מוציא מהקליפה כל התורה והמצוות וחוזרים לקדושה כבחזרתו ולפיכך אין לו למנוע מלעסוק לעולם".

לפי דברי 'בעל התניא' אנו מבינים שכאשר אדם חוזר בתשובה, ומתקן פגמי נפשו, אפילו לאחר שנים או בגלגול אחר, הוא מחזיר את ניצוצות הקדושה לזוהרם כבראשונה.
לא רק בתורה ומצוות ציווה הקב"ה אותנו לכתת גופנו וכוחנו להשיג שלמותם, אלא גם בעבודת המידות עלינו להתאמץ כדי להשלים תיקון נפשנו. לקנות מידות טובות זה לא דבר של מה בכך, אדם לא יכול לעדן את עצמו בין לילה, ולהפוך לאדם אחר, אלא צריך לעשות זאת אט אט בהדרגה ובעבודה עקבית, כך אדם מגיע אל השלמות והזכות.

וקצת בנימה אישית לכלל הקוראים היקרים:
לב מי לא נקרע בתחילת השבוע האחרון, עם הישמע דבר הבשורה הקשה על התאונה שקרתה בכביש 443, תאונה שגבתה את חייהן של שתי נשים צדקניות. רחל גוטמן ע"ה, אישה צעירה ואם לילד בן שמונה חודשים, השאירה בעל בגיל צעיר שהפך לאלמן מחיים. רוחמה רוזן ע"ה, בחורה בעלת צרכים מיוחדים. נלקחו מעם ישראל שתי עולות תמימות, אשה ריח ניחוח לה'. באילו מילים אפשר לנחם את המשפחות השכולות שהמקרה הוא כל כך קשה, ועדיין טרי?

בלוויה דיבר הגאון ר' מאיר קסלר שליט"א מרא דאתרא של העיר מודיעין עילית אשר פתח בדברים מרטיטים: "תחשבו מה היה שם באותן רגעים, כמה צרחות, כמה כאב, כמה ייסורים, כמה חיל ורעדה, כמה שאגות, כמה יללות, תחשבו על תינוק שישב על אמא, תחשבו על הגברים מקדימה אברכים או יהודים טובים שעובדים לפרנסתם, תחשבו על בחורים שחזרו לשבת הביתה מהישיבה ועלו ביום ראשון מיד אחרי שחרית על האוטובוס חזרה לישיבה, תחשבו על הילד הטיפוסי החמוד של ק"ס, שנסע עם אמא ליום כיף לירושלים, וסיים אותו בחדר טראומה בהר הצופים…

ועוד הספיד בעלה של האשה ע"ה, ר' הלל הי"ו, הוא סיפר שעלה במחשבתו לצאת קצת מהלימוד כדי לעזור בפרנסת הבית. אך אשתו עמדה כחומה בצורה שבל יהין לעשות זאת! והיא תקח על עצמה עוד כמה שעות עבודה ועוד כמה חוגים, העיקר שימשיך ללמוד! מדבריו עלינו ללמוד מהאישה הדגולה הזו שאיפה לשלמות בתחומים רבים: באמונה בד', במידות, בבנין הבית, באהבת תורה ובמסירות נפש עליה. כמה שכר יש לאשה הזו, היא לא עשתה זאת כדי לקבל הערכה, אלא הכל מתוך כוונות טהורות. לימוד התורה של בעלה עומד לזכותה!

לא נותר לנו אלא לסיים בדברי רבינו משה חאגיז זצוק"ל מגדולי הראשונים שכתב בספרו "משנת חכמים" מדוע אמא יהודיה כשקוראת עם ילדיה קריאת שמע היא מלמדת אותם כבר מגיל קטן להניח את היד על העיניים, לעצום את העיניים יפה יפה, ולומר בקול רם: "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד"? מדוע כך נוקטת לה האמא? אלא בכך מלמדת כל אם בישראל את ילדיה "בקב"ה צריך להאמין גם בעיניים סגורות"

גם כשלא נראה לנו ויש לנו מה להגיד ולטעון, צריכים אנו לזכור שאמנם כרגע הנסיון מאתגר וקשה, אבל בורא עולם רואה את התמונה השלמה, והוא בחר בכך כי זה הטוב ביותר עבורנו, וצריך להאמין בו בעיניים סגורות!

בעקבות המקרים הקשים שהתרחשו לאחרונה אמרו גדולי ישראל "להתחזק בתורה ויראת שמים, כבוד הזולת ושמירת שבת כהלכתה" שנזכה להתחזק בכך ולעשות נחת רוח לבורא עולם, והוא יאמר די לצרותינו, ולא נשמע עוד שוד ושבר בגבולנו!

שבת שלום ומבורך לכל בית ישראל.

—
המאמר נכתב לרפואת:
יונתן בן ספיר רעיה הי"ו.
יוסף מאיר בן כוכבה הי"ו.
בתושח"י.