כתוב בפרשה: "ויקחו אליך שמן זית זך …להעלות נר תמיד" שואל אבא במה זכה שמן הזית שידליקו בו את מנורת המקדש מידי יום? אלא עונה אבא ומסביר, לפי שאין שמן זית יוצא רק על ידי כתישה ובכך יש מוסר השכל לכל אדם מישראל שאין אפשרות לעמול על דברי תורה ולנחול חיי העולם הבא רק על ידי עבודה קשה ועמל.

"באוהל מועד מחוץ לפרוכת.. יערוך אותו אהרן ובניו…"
אומר אבא בלבו של כל יהודי צריך לדלוק "נר תמיד" אבל הנר הזה אינו צריך להתנוסס רק באוהל מועד כלומר בבית כנסת או בבית מדרש אלא גם "מחוץ לפרוכת" גם ברחובות העיר בבתי המלאכה והמסחר ובכל המקומות בהם יש קשרים ויחסים טובים בין אדם לחברו.

"ואתה תצוה את בני ישראל.." אבא כדרכו לומד מכל אות מכל מילה בתורה לחיי היום יום ומסביר שבפתיחה של הפרשה באה התורה ללמד אותנו דרך ארץ לכל אחד. בהתחלה עליך להיות "ואתה", תשתדל שאתה בעצמך תהיה ללא דופי ורק אחרי זה יקוים בך "תצוה את בני ישראל.." ורק אז תוכל להורות ולהדריך אנשים אחרים.