הפריימריז בליכוד שהתקיימו אתמול שתוצאותיו ככל הנראה ברורות לכל, דרמטיות. לא פחות. אם עד עתה, שלט ראש הממשלה בנימין נתניהו במפלגתו, בשלטון שנראה היה גם על הרכב הרשימה ודעת הקהל הליכודי על נציגיו, אתמול הוכח לו אחרת.

למקום הראשון הגיע ח"כ יולי אדלשטיין. האיש שלפני פחות משנה יצא למלחמת חורמה על טהרת טקס המשואות, מלחמה בה הפסיד לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו, נאם בטקס. אדלשטיין זכה לחיבוק מהתקשורת, אותו ניצל לתקוף את יריביו הפוליטיים ("מי שדבררה את הגירוש לא יכולה לדבר על הימניות של מי שעבר לגוש קטיף לפני הגירוש", ציטוט לדוגמא).

למקום השני הגיע שר התחבורה ישראל כץ. השר הנכבד היה מראשוני המכריזים בליכוד שיתמודדו על ראשות הליכוד לאחר עידן נתניהו, מה שהפך את השיח סביב יורשיו של נתניהו לרלוונטי יותר. זכורה לכל עקיצתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לשר התחבורה כץ: "צריך למנוע משברים – לא ליצור אותם. הנעקץ עקץ בקלפי והגיע למקום השני.

למקום השלישי הגיע השר לבטחון פנים גלעד ארדן. לנתניהו וארדן היסטוריית חיכוכים רבים ידועים. הגדול בהם אולי היה בתחילת הקדנציה הנוכחית. ארדן הגיע למקום הראשון בליכוד, השני אחרי נתניהו ומעמדת כח כזו, ציפה ארדן לקבל את תיק הפנים ובטחון הפנים. נתניהו סירב לתת לו את התיק וארדן לא הצטרף לממשלה. באיחור של כחודש חזר בו ארדן והצטרף לממשלה עם התיק לבטחון הפנים, ההסברה ונושאים אסטרטגיים. ארדן אגב, היה זה שהביא את המפכ"ל בדימוס רוני אלשיך.

אל המקום הרביעי, עדיין בחמישייה הפותחת, הגיע אויבו הגדול ביותר של נתניהו בשורות הליכוד ואם תשאלו את נתניהו, ייתכן שגם בכנסת ישראל בכלל. סער, שנאשם בחתירה תחת הנהגתו של נתניהו, על ידי נתניהו עצמו, גרם כמעט לחוק שעבר ובו הוצע לחייב את נשיא המדינה רובי ריבלין, "ידיד" ותיק של נתניהו, להטיל את משימת הרכבת הממשלה על ראש הרשימה המנצחת ולא על מספר 2 שלו.

רק בימים האחרונים תקף שוב נתניהו את סער ואמר באולפן "הליכוד טיוי" כי קיבל מידע מחברים בליכוד על כך שסער פנה אליהם וביקש את תמיכתם בתרחיש בו יוטל עליו להרכיב את הממשלה. סער כמובן הכחיש ובקלפי – הכיש ולקח את המקום השלישי והמכובד. לא לחינם הגדיר בשעות האחרונות את נצחונו כ"הישג המשמעותי" ביותר לו זכה במהלך הקריירה הפוליטית שלו עד כה.

אחריהם כבר מוצבים נאמני נתניהו ובהם רגב, ברקת, גלנט, לוין ועוד. אין ספק שבמטהו של ראש הממשלה בנימין נתניהו יעשו חושבים כיצד ארבעת המועמדים הראשונים המוצבים לאחר נתניהו, הם אויביו השקטים, הגדולים ביותר.

עם זאת, מבלי להיכנס לפסיכולוגיה רבה, ניתן להבין שמצביעיהם של הרביעייה אינם נמנים על שונאי נתניהו אלא ההיפך. אם כן, כיצד? אלא שמצביעי הליכוד פחות אוהבים, ככל הנראה, את המריבות והתככים בין ראש הממשלה לצמרת הליכוד ובוחנים את המועמדים על פי ההיכרות, מעשיהם וכן הלאה.

כך או כך, נתניהו לא יוצא מנצח עם הרשימה הזו.