חברת דירוג האשראי הבינלאומית S&P פרסמה אמש (שישי) כי אשררה את דירוג האשראי של מדינת ישראל על החוב במטבע חוץ ברמה של AA- והותירה את תחזית הדירוג על 'יציבה'. מדובר באשרור דירוג ראשון מאז העלאת הדירוג של המדינה בחודש אוגוסט האחרון.

בהודעה לעיתונות שפרסמה היום החברה, צוין שאשרור הדירוג מגיע על רקע ציפיית האנליסטים כי צמיחת הכלכלה תישאר איתנה על אף האטה בצמיחה הגלובלית, וכי יחס חוב-תוצר יוותר מתחת ל-60% למרות התרחבות הגירעון התקציבי הצפוי ב-2019.

נציגי חברת הדירוג מדגישים בהודעתם את חוזקות הליבה של דירוג האשראי של ישראל, כגון: כלכלה מגוונת, מודרנית ומשגשגת, חשבונות חיצוניים חזקים, משמעת פיסקלית ומסגרת מוניטרית גמישה. לטענת האנליסטים, שתי המגבלות העיקריות של הדירוג נותרו נטל חוב מתון אשר הינו במגמת צמצום בטווח הארוך וכן סיכונים גיאו-פוליטיים.

בחברת S&P מעריכים כי כלכלת ישראל תצמח בשיעור ממוצע של מעט מעל 3% עד שנת 2022, כאשר הצמיחה תנבע מצריכה פרטית, השקעות של תאגידים וכן ביצועים חזקים בתחום יצוא השירותים הנתמך על ידי גמישות מוניטרית. באופן ספציפי, התוצר במונחי דולר גדל ביותר מ-55% בהשוואה לשנת 2010 ושיעור האבטלה נמצא בשפל היסטורי. בהודעה נכתב כי ביצועי יצוא חזקים ופיתוח מתמשך של מאגרי הגז הטבעי בחופי ישראל תורמים למעמדה החיצוני של מדינת ישראל.

נציגי החברה מציינים כי למרות הקושי בחיזוי הרכב הממשלה הבאה, פילוג פוליטי לא פגע בעבר במחויבותה של ישראל למדיניות מאקרו-כלכלית זהירה. החברה רואה את מבנה מוסדות המדינה והממשל בישראל כיעיל. עם זאת, בהודעה נכתב כי קיטוב פוליטי עלול להגביל את יכולת הממשלה לטפל בסוגיות מבניות ארוכות טווח של המשק והחברה, כגון עודף בירוקרטיה, פערי תשתיות, השתתפות של אוכלוסיות חלשות בשוק העבודה וסוגיות הקשורות לשוק הדיור.

האנליסטים צופים המשך בהבדלי הגישות בין ארה"ב לבעלי עניין אחרים (בעיקר האיחוד האירופי) בנוגע לתהליך השלום עם הרשות הפלסטינית, במיוחד לאחר החלטת הממשל האמריקאי על העברת השגרירות לירושלים. כמו כן, הם צופים התמשכות בסיכונים הגיאופוליטיים.

בדוח מצוין כי תנאים מקרו-כלכליים חיוביים במיוחד, הכנסות חד פעמיות, וייסוף בשער חליפין תמכו במימון הציבורי בשנים האחרונות. בשנים 2015-2017 היו לממשלה ביצועי יתר אל מול יעד הגירעון, שהביאו למגמת ירידה ביחס חוב-תוצר. ביצועים חזקים אלו לווו בצעדי מיסוי והוצאות פרו-מחזוריים, אשר עשויים להביא לגידול בגירעון המבני.

נציגי החברה צופים עלייה קלה בגירעון של הממשלה הרחבה בשנת 2019 ל-3.3% מהתוצר, אשר יגרום לעלייה מתונה של החוב הציבורי ברוטו כאחוז מהתוצר. למרות זאת, האנליסטים מעריכים כי הביצועים הפיסקליים האחרונים אינם מהווים סיכון ליציבות המקרו – כלכלית, שכן החוב הממשלתי נמוך בהרבה משהיה בעבר, לאחר ירידה של מעל 10 נקודות אחוז בעשר השנים האחרונות, לכ-61.2% מהתוצר בשנת 2018.

יחד עם זאת, לאור הסיכונים הביטחוניים הגבוהים, ממשלת ישראל עשויה להידרש לרזרבות פיסקליות גדולות יחסית למדינות הייחוס. בהקשר זה, אחד האתגרים העומדים בפני הממשלה החדשה הוא לחדש את מגמת הירידה של החוב הציבורי, ובמקביל לשמור על צעדים להפחתת הוצאות אשר לא יפגעו בצמיחה.

האנליסטים מציינים שהגמישות המוניטרית של מדינת ישראל מהווה נקודת חוזק בדירוג. עם סגירת פער התוצר ושיעור האבטלה בשפל היסטורי, האינפלציה מאז אמצע 2018 נמצאת בקצה התחתון של יעד בנק ישראל 1-3% וגרמה לבנק המרכזי להעלות את ריבית הבסיס בחודש נובמבר האחרון בפעם הראשונה מאז 2011.

למרות היחלשות השקל מול הדולר האמריקני ב-2018 (הנובעת בעיקר מריביות גבוהות יותר בארה"ב), הם מצפים שיסודות מבניים חזקים ובהם העודף בחשבון השוטף, השקעות זרות ישירות נטו גבוהות ושיעורי צמיחת תוצר גבוהים ככל הנראה יובילו לייסוף של השקל בטווח הארוך. הדבר ימשיך להוות אתגר לתחרותיות הייצוא, מה שמחזק את הצורך בהמשך חדשנות והפחתת הלחצים הרגולטוריים לעסקים מקומיים, בכדי להישאר תחרותיים מול השווקים החיצוניים.

עוד מצוין בדוח כי מחירי הדיור מהווים את אחד האתגרים המרכזיים העומדים בפני המשק הישראלי והאנליסטים סבורים כי הממשלה יישמה עד כה מגוון של צעדים מקיפים בכדי להגדיל את היצע הדירות, אך בהתחשב במגבלות הקיבולת בענף הבנייה, פריון נמוך יחסית בענף והמשך הגידול בביקוש, הטיפול במחסור בהיצע עלול להימשך זמן מה.

שר האוצר משה כחלון: "אשרור דירוג האשראי הוא הוכחה נוספת לאיתנותה של כלכלת ישראל ולמעמדה בעולם. העלאת הדירוג והבשורה על אשרור הדירוג איננה יד המקרה. זו תוצאה של מדיניות כלכלית מקצועית ואחראית שמבצעים כל הדרגים והאגפים במשרד האוצר. נמשיך להוביל את כלכלת ישראל לשיאים חדשים שיצמיחו את המשק ואת כלכלת ישראל".