לקראת פרשת בא מגיש עובדיה חממה את המדרשיר 'לא נדע'.
פרעה כמשל – מסביר עובדיה חממה – הלא הוא קשה העורף, המופרע הפרוע והעפר שבנו, כן בנו, כאן ועכשיו. גם אנחנו הרי כבר אמורים לדעת בדיוק מה עלינו לעשות כדי להוציא את עצמינו ממצרים, ולמה כבד ליבנו?
הכבדת לב פרעה היא רק כדי להוכיח עוד ועוד נפלאות ושליטה מלאה בטבע, של מי שהוא מעל הטבע.
האין גם אנחנו מכבידים ליבנו וממאנים לענות מפניו?! עד מתי? עד לאן? עד שנשתכנע לגמרי בדרך הטבע, עד שיצרוב בליבנו לעד את נפלאותיו.
ועדיין, עד שלא נקרע בנו את הים ועד שלא נגיע לשם, לא נדע עד כמה זה באמת נפלא.
מילים:
לפעמים אני עם עבדים
ולפעמים אני כתב חרטומים (ואפילו פרעה)
אולי עוד פעם אהיה למשה
ואת עצמי אמשה, מעורפי הקשה
מתי אשכיל לשלח את עצמי
לעבוד במדבר השממה, עצמותי
לקרוע כבלים של בשר ועבדות
לקבל על עצמי עול כתר מלכות
עד מתי, עד מתי
אמאן לענות מפני אלוקי
עד לאן ידרשו מכותיו
כדי להפליא בי נפלאותיו.
ואנחנו לא נדע מה נעבוד את השם
עד בואנו שמה (שמות י' -כ"ו)
ואורה גדולה אני חולם
אם רק אקרע בי את הימה.