יוסף מפענח למלך פרעה במצרים את החלום שלו. בחלומו שבע הפרות הרזות אוכלות את שבע הפרות השמנות. יוסף אומר לפרעה שזה סימן לשבע שנים של שובע וכלכלה ושבע שנים שתבואנה אחריהן יהיו שנות בצורת ומחסור.
כל שנה באופן קבוע פרשת מקץ נופלת על חנוכה ולא סתם.
שבע השנים הרזות מסמלות את היהודים שהיו מעטים וניצחו את הפרות השמנות, את היוונים. לכל חג יש את האנרגיה שלו, חנוכה הוא חג של ניסים. יש אנרגיה של נס באוויר. בפורים אנחנו מסמלים את ההצלה של היהודים, גם בפסח, אבל אז היה מדובר באויבים שרצו להרוג אותנו בגוף לעומת זאת היוונים רצו להשמיד את היהודים מבחינה רוחנית. לא הייתה להם בעיה שיהיו יהודים בעולם אבל שלא ישמרו על המסורת היהודית.
מהו נס? לכאורה נס הוא דבר שחורג מחוקי הטבע אבל היהדות באה ואומרת לנו אין טבע, יש טבע שהתרגלנו אליו. פעם אחת בערב שבת הבחין רבי חנינא כי בִתו עצובה, אמר לה: בתי, למה נעצבת? אמרה לו: כלי של חומץ נתחלף לי בכלי של שמן, והדלקתי ממנו אור לשבת. אמר לה: בתי, מאי אכפת לך? מי שאמר לשמן וידלוק הוא יאמר לחומץ וידלוק. תנא: היה דולק והולך כל היום כולו, עד שהביאו ממנו אור להבדלה [תענית כ"ה , א'].
לפני שלוש שנים הייתי מאושפזת בין חיים למוות בטיפול נמרץ 1 בחנוכה והיה נס גדול ועכשיו הנה אני פה כותבת לכם פרשת שבוע באהבה.
מאד משתדלת לראות את הניסים "הקטנים" בכל יום ויום. בגני ילדים 2, אנחנו נותנים לילדים גלילים של נייר טואלט ומבקשים מהם להתבונן דרכם ולחפש בחצר חפצים שהם לא שמו לב אליהם עד היום, ואז קורה דבר מעניין, דווקא עם ההגבלה של הגלילים, הם מוצאים עלים, אבנים ותולעים שלא ראו קודם. מה ההסבר לזה? לפעמים צריך דווקא לצמצם את הראייה כדי לראות אחרת.
חברות, שיהיו ניסים, קטנים וגדולים, הלוואי אמן, ושנשכיל לראות אותם ולהתבונן בהם.
באהבה,
חני
—
רעיון אחד מתוך הספר "שבת שלום חני" שיוצא לאור בימים אלו. בספר ליקטו בני משפחתה דברים ומאמרים שכתבה סביב פרשיות השבוע בהיבטים אקטואליים, מחזקים ומעוררים השראה. את הספר תוכלו להשיג בחנויות הספרים המובחרות או הקליקו כאן [1].