חסיד אחד למוד ודווי יסורים ומכאוב נגש אל רבו בטענה מוצדקת: "מדוע הקב"ה מביא עלי כל זאת מה פשעי ומה חטאתי? וכי הקב"ה לא יכול לשנות את חיי בין רגע, במאמר אחד?" ענה לו רבו: "יהודי יקר ונבון, יש לי מה לענות לך. אך רוצה אני שקודם כל לך לביתך ושוב אלי מחר בבוקר, היהודי הפך לסקרן יותר ויותר, וציפה בכליון עינים ליום המחר.

בבוקר אחר התפילה ניגש אל הרבי ובכניסתו לחדרו רואה הוא על השולחן של הרבי מונח שק גדול ומוזר… שאל החסיד את רבו מה זה? ענה לו הרב בוא תשב ואראה לך. בשק זה ישנם את כל פתקי הקוויטל שהביאו לי החסידים, אני רוצה שתפתח כמה פתקים ואמור נא לי את דעתך…

אט החל מיודענו החסיד לפתוח את הפתקים ורואה שם שכל יהודי מבקש מהרבי על צרות שונות ומשונות הפוקדים את ביתו, חולאים, קושי בפרנסה, כל אחד וענייניו. ראה החסיד בכך, מיד חזר בו ואמר: "מורינו ורבינו הבנתי את המסר לא צריך כלום יותר, ותודה רבה לריבונו של עולם על הכל"…

בפרשתנו יעקב אבינו יוצא מבית אביו מפחד אחיו עשו המנסה להורגו, עובר מסכת ייסורי גיהנום אצל לבן הארמי. ולא בכדי אמר יעקב לנשיו: "אם הוא רמאי אחיו אני ברמאות", וקיים בעצמו "עם נבר תתברר ועם עקש תתפתל". אך יעקב אבינו ידע לנתב את עצמו בכל המקרים שהביא עליו הקב"ה, ידע להבין את המסר שהכל מאיתו יתברך, ולא התלונן: מדוע הקב"ה עשה לי כך?

דהרי לכאורה ישאל השואל מדוע יעקב אבינו רימה גם את אביו בלקיחת הברכות, וגם את עשו במכירת הבכורה? ולא נקט דרכים טובות יותר מאשר רמאות? אלא דווקא ההפך הוא הנכון אדם בדרגה כמו יעקב אבינו מידת התפארת אחד משלושת האבות של האומה היהודית כל מעשיו אמת, ואין בהם רמאות כלל.

אלא הרמאות נראית בעיננו, שאנו בדרגתנו לא מבינים את מעשי האבות. ואדרבה אומר הרב דסלר זצ"ל: "מחזי כרמאות אין זה רק ענין שאנשים יכולים לטעות שזה רמאות, אלא המחזי יכול להשפיע על האדם עצמו להביאו למידת הרמאות, אפילו אם במציאות זו איננה רמאות" הכל תלוי בעייני המתבונן!

כאשר נבין שכל הקורות אותנו הם לטובתנו, יהיה לנו יותר כח לעמוד איתנים מול כל קושי. אחד הדרכים הטובות ביותר בחיים זה לעמוד בגאון מול הבעיות והאתגרים הניצבים לנו בחיים להישיר מבט ולנסות לפתור אותם, כי אם אנו נקפל את עצמנו ונאמר אין לי כח להתמודד מול האתגר/ הניסיון הניצב לפתחי, לא נעשה כלום וה' יעזור…

אנו צריכים לדעת שהקב"ה תמיד עוזר, אך אם הקב"ה הביא את הניסיון הזה לפתחך סימן מובהק הוא שהוא רוצה לראות איך אתה תתמודד איתו, ולאן תתרומם ממנו. אם עברת את הניסיון בגאון בגב זקוף ובראש מורם אשריך ואשרי חלקך, יצאת עם כוח והתרוממות מעלה מעלה. וזה ההסבר להתמודדות הקשה שהייתה ליעקב אבינו בכל המישורים שעבר בחייו. אמו ציינה לו זאת בברכתה אליו: "עלי קללתך בני" – ע שו, ל בן, י וסף, שלושה מישורים קשים שיעקב אבינו עבר בחייו אך ניצב בגאון מולם, והתרומם מהם.

ואם באמת חוזרים אנו לסיפורו של החסיד בו התחלנו אנו יכולים להבין שאחרי שאתה רואה את הקשיים שיש לאחרים אתה לא מתלונן אלא אתה שמח בחלקך. כל אדם מתמודד בחייו במישורים משפחתיים כלכליים, בריאותיים ועוד. ואילו יש כאלה שהחיים לכאורה הולכים חלקים עד שמגיע השמן שהופך את הקערה על פיה ואז אנו צועקים אל הקב"ה "אשא עיני אל ההרים מאין יבוא עזרי"

הכל תלוי בהסתכלות שלנו על העולם.

ונסיים במעשה באדם אחד שהגיע אל מרן הרב שך זצוק"ל ושאלו הרב איך אני יכול לראות את ריבונו של עולם? אני מאוד משתוקק לראותו!, אמר לו הרב: "אתה שואל איך תוכל לראותו, פתח את החלון ותסתכל בבריאה ובטבע המופלא, ותראה את יד ה', אי אפשר שלא לראות אותו!

וכל מילה מיותרת!!

בברכת שבת שלום ומבורך לכל בית ישראל!

המאמר נכתב לרפואת בני יונתן בן ספיר רעיה הי"ו בתושח"י.