נחשף: המילה "ירושלים" בכתובת אבן עתיקה

    קובי פינקלר No Comments on נחשף: המילה "ירושלים" בכתובת אבן עתיקה

    חדשות התיירות והתרבות: הכתובת המרגשת שנחשפה, הארכיון המרתק ממלחמת יום כיפור והשדרוג של וויזאיר

    הכתובת שנחשפה
    18:18
    28.03.24
    זמן אוויר No Comments on הסינגלים השירים והאלבומים החדשים | חדשות התעשייה

    התכניות האחרונות

    ארכיון תוכניות

    פוסטים אחרונים

    תגיות

    שמה המלא של ירושלים בכתובת אבן

    כתובת אבן יחידה במינה מתקופת בית שני, שעליה חקוקה שמה של ירושלים באותיות עבריות בכתיב מלא, הוצגה לראשונה השבוע.

    הכתובת נחשפה בחורף האחרון בחפירות ליד בנייני האומה בירושלים, בחפירה שניהלה ארכאולוגית רשות העתיקות ד. לוי לפני סלילת כביש חדש, ביוזמת מוריה – החברה לפיתוח ירושלים, ובמימונה. במהלך החפירה נחשפו יסודות מבנה מהתקופה הרומית שנתמך בחוליות עמודים. גולת הכותרת היתה חוליית עמוד אבן עגולה, ששולבה במבנה הרומי בשימוש חוזר, ועליה כתובת ארמית באותיות עבריות, האופייניות על פי צורתן לימי הבית השני, סביב ימי שלטונו של הורדוס. וזו לשון הכתובת: חנניה בר דודלוס מירושלים.

    פרופ' עידו ברונו, מנכ"ל מוזיאון ישראל מספר שמדובר בכתובת שנגישה לכל ילדה וילד שלמדו לקרוא בשפה חיה, שעושה שימוש באותו הכתב מזה למעלה מאלפיים שנה "שיתוף הפעולה החשוב והמעניין בין רשות העתיקות לבין מוזיאון ישראל, שבא לידי ביטוי גם בטיפול ובהצגת ממצאים חדשים, מאפשר לציבור הרחב להיחשף לתגליות החשובות מכל רחבי הארץ ולהכיר את התרבויות העתיקות שהתפתחו בישראל במרוצת הדורות".

    לדברי דודי מבורך, אוצר בכיר לארכאולוגיה במוזיאון ישראל ההקשר הארכאולוגי של הכתובת אינו מציע פתרון לשאלה באיזה מבנה שובצה הכתובת במקור, או מי היה חנניה בן דודלוס – אך סביר להניח שהיה קדר אומן, בן לקדר אומן, שבחר להוסיף לייחוסו המשפחתי גם את מוצאו מירושלים השכנה.

    באזור בנייני האומה, שם התגלה הממצא הייחודי, מתנהלות חפירות לאורך שנים ארוכות, בשנים האחרונות על ידי דנית לוי ורון בארי – הן חשפו, צעד אחר צעד, אתר שהתמחה בייצור כלי חרס המתוארך מימי הממלכה החשמונאית ועד לתקופה הרומית המאוחרת – במשך כ 300 שנה ברצף. לדברי ד. לוי, "זהו האתר העתיק הגדול ביותר לייצור מוצרי חרס באזור ירושלים". בסוף תקופת הבית השני, ובמיוחד בימי שלטונו של הורדוס, התרכזו מפעיליו בעיקר בייצור כלי בישול. מתקני הייצור נמצאו פזורים ברחבי האתר, והם אורגנו ביחידות ייצור שכללו כבשנים, בריכות להכנת טין, מאגרי מים מטויחים, מקוואות וחללים לעבודה לייבוש ולאחסון התוצרת. לצד השטח שבו פעלו מתקני הייצור, התפתח כפר קטן שפרנסתו התבססה על ייצור כלי החרס. התוצרת שווקה בכמות גדולה לאוכלוסייה בירושלים וסביבותיה ולבאים בשעריה, ואף לעולי הרגל היהודים שפקדו את העיר. לאחר חורבן ירושלים שב בית היוצר לפעילות מצומצמת ובראשית המאה ה-2 לספירה, הלגיון העשירי הרומי הקים במקום בית יוצר חדש לייצור המוני של מוצרי בנייה מחרס – רעפים, לבנים וצינורות וכלי מטבח, כלי שולחן וכלי אגירה האופייניים לצבא הרומי. כבשני הלגיון ומוצרי בית היוצר מוצגים במרתף מרכז הקונגרסים בבניני האומה ובמוזיאון ישראל.

    מי אתם חיילי מלחמת יום כיפור?

    כמה ימים לפני יום כיפור השנה התקבל בספרייה הלאומית ארכיון צילומים עשיר, חשוב ומרגש במיוחד. מדובר במאות תמונות שצילם נתן פנדריך, יהודי אמריקאי בן 84, שנקלע לפני 45 שנים למלחמה לגמרי "במקרה".

    בגיל 39 הגיע נתן פנדריך לישראל לצלם ולתעד אתרים היסטוריים וארכיאולוגים בארץ, אבל לאחר שבוע בלבד לשהייתו בישראל פרצה מלחמת יום כיפור. בתוך 24 שעות מתחילת המלחמה, כשהוא מצויד בתעודת צלם עיתונות, החל פנדריך לתעד את הלחימה העזה הן בחזית הצפון – ברמת הגולן והן בחזית הדרומית – בסיני.

    הצילומים שלו מנציחים את הקרבות הקשים, את צליחת תעלת סואץ, את ההתקפות באוויר ובקרקע ויש באוסף גם כמה תמונות של שבויים וחללים. אבל האלמנט הבולט ביותר בצילומיו של פנדריך הם החיילים עצמם – צעירים ומבוגרים, חיילי סדיר ומילואימניקים – כולם התמסרו למצלמתו תוך כדי הקרב וגם ברגעי ההפוגה והמנוחה, במפגשים עם הפיקוד הבכיר ובהווי החיים של הלוחמים בין הקרבות.

    צילומים אלו מתווספים לעוד מאות ארכיונים ואוספים חשובים הנמצאים בספרייה הלאומית, ובהם אוספי תצלומים רבים הכוללים מיליוני צילומים המתעדים את מדינת ישראל והחברה הישראלית מזה למעלה ממאה שנים.

    בימים אלו מתחילה הספרייה הלאומית להעלות ולהנגיש את האוסף המרגש באתר הספרייה וכעת היא קוראת לחיילים שבתצלומים ולבני המשפחות של הלוחמים לזהות את האב, האח, הדוד או השכן. כל פיסת מידע תתקבל בברכה באתר הספרייה הלאומית: www.nli.org.il

    Wizz Air, מציגה מדיניות כבודה חדשה

    החל מה-1 בנובמבר 2018 נוסעים יוכלו לעלות למטוס עם תיק נסיעה בחינם בגודל 40x30x20. המטרה של מדיניות הכבודה החדשה היא להקל על הנוסעים בתהליך העלייה למטוס, ולאפשר חווית טיסה חלקה יותר.

    ממצאי החברה מראים כי מעל 10,000 טיסות בשנה מתעכבות בשל בעיות הקשורות לכבודה. כמו כן נמצא כי ב-5 השנים האחרונות ישנה ירידה במשך השהות של נוסעים במדינת היעד, וכעת כל נוסע שלישי של Wizz Air מזמין טיסות לתקופה של 3 ימים ומטה.

    בהסתמך על סקרי שביעות רצון והשינוי האמור במגמות הטיסה, Wizz Air מציגה משקל חדש למזוודה שתרד לבטן המטוס על סך 10 ק"ג, במחיר נמוך שמתחיל מ-7 אירו.

    טיסות שהזומנו ללא Wizz Priority לפני ה-10 באוקטובר לתקופה של אחרי ה-1 בנובמבר 2018 יזכו בשדרוג למזוודה של 10 ק"ג לבטן המטוס, בעוד טיסות שהוזמנו עם מזוודה לבטן המטוס יזכו בשדרוג ל- Wizz Priority.

     



    0 תגובות