נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין נשא דברים היום (חמישי) בטקס לציון 75 שנים להצלת יהודי דנמרק בבית הכנסת של קופנהגן. הטקס התקיים בנוכחות יורש העצר הדני הנסיך פרדריק, ראש ממשלת דנמרק לארס לקה ראסמוסן, נשיא הקונגרס היהודי העולמי רונלד לאודר, נשיא הקהילה היהודית של דנמרק דן רוזנברג אסמוסן, ניצולי שואה ילידי דנמרק, וחברי הקהילה היהודית הדנית.

במהלך הטקס סיפרו את עדותם למעשה ההצלה של הקהילה היהודית באוקטובר 1943, בנט מלכיאור ובריג'יט קרסניק פישרמן. בית הכנסת הינו מבנה בית הכנסת שהותקף לפני כשלוש שנים וזוהי פתיחתו המחודשת לאחר ששופץ.

בדבריו פתח הנשיא בייחודיות מעשה ההצלה יוצא הדופן לפני 75 שנים, והיחסים המיוחדים בין הקהילה היהודית הדנית לעם הדני: "מלחמת העולם השניה העמידה את היחסים הללו במבחן הקשה ביותר. אך כאן, בדנמרק, הסולידריות והאנושיות – גברו על החשכה. העם הדני, סרב לעמוד מנגד, ורובה המוחלט של הקהילה היהודית הדנית ניצל. העם הדני עמד נגד הגזענות והאנטישמיות.

הצלתה של הקהילה היהודית בדנמרק הביאה לידי ביטוי את המוסריות של העם הדני ואת תחושת אחדות הגורל עם אחיהם היהודים". הנשיא פנה בדבריו ליורש העצר הדני וציין את מנהיגותו של סבו המלך כריסטיאן העשירי, בהתנגדות לחייב יהודים לענוד טלאי צהוב, והדגיש: "עלינו לזכור את אחינו ואחיותינו, היהודים הדנים שגורשו ונרצחו בטרזיינשטט."

"עלינו לזכור ש'מכונת ההרג הנאצית' לא הייתה מצליחה ללא מצע שנאה עמוק ומושרש ליהודים ולמיעוטים נוספים ברחבי אירופה", הוסיף הנשיא ואמר: "אושוויץ היה מימוש סופי של שנים ארוכות של אנטישמיות, דורות על גבי דורות. עלינו לגלות אפס סובלנות כלפי אנטישמיות וגזענות.

הייתה זאת התנגדותה של הממשלה הדנית לאנטישמיות שסללה את הדרך להצלת היהודים. אז, כמו היום, עמידה נגד אנטישמיות, אנטי ציונות, וגזענות, דורשת מנהיגות אירופית חזקה ונחושה. אל לנו להיכנע לאפלה זו לעולם. בשמם של העם היהודי ובשמה של מדינת ישראל, אנו מודים לממלכת דנמרק ולממשלה הדנית על עמידתם האיתנה במלחמה נגד האנטישמיות."

"מתקפת הטרור בקופנהגן שאירעה בפברואר 2015, מחוץ לדלתות אלו ממש, קיפחה את חייהם של פין נורגראאד (Finn Nørgaard) ודן אוזן ז"ל, ופגעה בחמישה שוטרים", אמר הנשיא והמשיך: "המרקם העדין של החיים הדנים והיהודיים בדנמרק עמד שוב תחת מתקפה. אך שוב, ממלכת דנמרק, יחד עם הקהילה היהודית בקופנהגן, ווידאה כי האנושיות תגבר על השנאה.

דן ז"ל, שנרצח באכזריות בעת שהגן על קהילתו, הקריב את חייו כדי להציל רבים אחרים. שמו ייכתב לנצח בהיסטוריה של בית כנסת זה. אדוני ראש הממשלה, אנו אסירי תודה על כך שתחת הנהגתך, כמו גם תחת הנהגתן של ממשלות דניות קודמות, חיי היהודים בדנמרק בטוחים. אני בטוח שרוחה המיוחדת של אומה זו לא תיתן לצרכים בטחוניים לשמירה על הקהילה, להפוך לחומה שתפריד בינה לבין העם הדני".

"מי ייתן והבית הקדוש הזה יהיה בית של שלום, של אמונה ושל חיים יהודיים פורחים ומשגשגים", אמר הנשיא בסיום דבריו וציטט מתוך תהילים קי"ח פס' כב'-כג': "אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְיתָה לְרֹאשׁ פִּינָּה: מֵאֵת יהוה הָיְיתָה זֹּאת הִיא – נִפְלָאוֹת בְּעֵינֵינוּ".

ראש ממשלת דנמרק, לארס לקה ראסמוסן, ריגש את הנוכחים בנאומו בו אמר: ״דנמרק שהצילה את היהודים לפני 75 שנים היא אותה דנמרק של היום. זה העבר, זה ההווה וזה העתיד. תקיפה של יהודי דנמרק היא תקיפה של דנמרק כולה.״

נשיא הקונגרס היהודי העולמי, רונלד לאודר "מה שדנמרק עשתה לפני 75 שנים דרש אומץ בלתי יאומן, דבר אשר לא ראינו בכל רחבי אירופה. היא הצילה מעל 7,000 בני אדם," אמר לאודר. "ביהדות, אנו אומרים כי כל המציל נפש אחת, כאילו הציל עולם ומלואו, כאן בדנמרק, אתם הצלתם 7,000 עולמות. בעבור זאת, העם היהודי אסיר תודה, עכשיו, ותמיד."

בנט מלכיאור נולד בשנת 1929 , בעיר הגרמנית Beuthen, למשפחה ממוצא דני. בגיל 14 שב עם משפחתו לדנמרק בה כיהן אביו מרכוס מלכיאור, כרבה הראשי של הקהילה. באוקטובר 1943 נמלטה משפחתו למסתור בדנמרק ולאחר מכן הוברחה לשוודיה בסירת דיג בהפלגה בת 19 שעות. אחרי שחרור דנמרק במאי 1945, שבה המשפחה לדנמרק ובנט סיים את לימודיו. ב-1948 התנדב לשרת בצה"ל והשתתף במלחמת העצמאות. בנו הבכור הוא השר לשעבר מיכאל מלכיאור.