פרשת המסרונים. עורך הדין ניר יסלוביץ' המשמש כראש הרכב בבית דין המשמעתי של לשכת עורכי הדין מעביר ביקורת חריפה על החלטתו של בית הדין המשמעתי לשופטים – להדיח את שופטת השלום פוזננסקי כץ – עקב פרשת המסרונים.

ביה"ד לשופטים החליט להחמיר בעונשה של השופטת פוזננסקי כץ, ולהדיחה מכס השיפוט – ולא להסתפק בעונש ההשעיה שהציעה שרת המשפטים איילת שקד.

לדברי עוה"ד יסלוביץ', המשמש כפרקליט פלילי בכיר, קיים נוהל ארוך שנים במהלכו סנגורים, גורמי חקירה ותביעה מנהלים מו"מ עם שופטי מעצרים – תוך הגעה להסכמות עוד בטרם מתכנס בית המשפט – על מנת לזרז הליכים ולחסוך זמן שיפוטי יקר.

לדברי עו"ד יסלוביץ' מדובר בנוהל בעייתי, המשתקף בדיון הקצר שנערך בכל תיק – ונראה כאילו המשפט נתפר מראש, כשאין כל משמעות להתכנסות הצדדים מול השופט – אך יש לזכור כי נוהל זה התנהל ללא מפריע לאורך שנים – כשכל הגורמים, כולל שופטים כמובן, מודעים לו ונותנים לו יד בכוח ובפועל.

"רק שנחשפו הדברים קבל עם ועדה, בכתבה בערוץ 10 – קמו כל הצדקנים והחלו לזעוק בקול גדול – שיש להדיח את השופטת שסרחה, מבלי להזכיר כלל שהם עצמם וחבריהם, היו מודעים להתנהלות המדוברת, ואף נטלו בה חלק פעיל" אומר עוה"ד יסלוביץ'.

"כסניגור מנוסה הייתי עד להתנהלות הזו בה כל שופט נפגש ביחידות עם חוקרי משטרה בטרם דיון מעצר. מדובר היה בכשל מערכתי – אך להפוך את השופטת פוזננסקי-כץ לשעיר לעזאזל – הוא מעשה בלתי ראוי מהמדרגה הראשונה". אומר עוה"ד יסלוביץ'.

"אין צביעות גדולה מזו, ששופטים בדימוס ידיחו שופטת מכהנת – רק מפני שתיעוד לא מחמיא של מעשים תמימים – הציבו מראה לא מחמיאה מול פני מערכת המשפט" מוסיף עו"ד יסלוביץ'.

לדבריו, מדובר בהרשעה בלתי מידתית לשם ריצוי דעת הקהל, בעוד שמדובר בעבירה שהתבצעה בשדה לא חרוש מבלי שנקבעו נהלים ברורים בעניין.

בעקבות המקרה, קבעה הנהלת בתי המשפט כי שופטים לא יוכלו לקיים קשר ישיר עם גורמי חקירה ותביעה בהליכי מעצרים או בבקשות לצווים, ולא ידונו בתיקים בלשכתם.

"לכן נשאלת השאלה למה היא נענשה אחרי קביעת הנוהל כשמה שנעשה על ידה נעשה כמקרה חד פעמי בשדה לא חרוש. ללא הנחיות ברורות של מותר ואסור – לנקוט בסנקציה לא מידתית של הדחה פומבית – רק מעיד על הפאניקה שאחזה בראשי מערכת המשפט.