בעת האחרונה שומר צה"ל על דממת אלחוט. למרות טרור הבלונים והעפיפונים שגרם עד כה לשריפתם של 30 אלף דונם, צה"ל כמעט ואינו מגיב, ובימים האחרונים כלל לא היתה תגובה גם כלפי עמדות שמהם שוגרו העפיפונים הבוערים.

"הסיבה לאי התגובה של הצבא, נעוצה בשתי גזרות" אומרים גורמי ביטחון "הגיזרה הראשונה היא גיזרת המשא ומתן שהואץ בימים האחרונים בנושא עזה בכללותה והשבויים בפרט והגיזרה השניה היא הצפון".

צריך להבין. הצבא רואה בגיזרה הצפונית את עיקר המשימה הלחימתית. עם עיבוי הכוחות בצפון והנוכחות ההולכת וגוברת של האירנים בצבא משוכנעים שעימות הוא ענין של זמן ובכל הרצאה דואגים קברניטי המדינה להדגיש את המסר שלא יאפשרו התבססות אירנית לאורך הגבול בפרט ובסוריה בכלל.

גם המסרים שיצאו ביום ראשון בעוד הרמטכ"ל נמצא בארצות הברית על עיבוי הכוחות והסיור המתוקשר אתמול בגיזרה הם חלק משרשרת מסרים הן לצד השני והן לאוכלוסיה בישראל. לכן אין זה הזמן לצאת לעימות בדרום כל עוד הוא אינו הכרחי.

ובאשר לדרום, המשא ומתן בין ישראל לחמאס בחסות גרמניה בנושא עסקת חילופי שבויים הולך ומתקדם.

לפי הדיווחים, במסגרת העסקה ישוחררו ארבעה שבויים ישראלים תמורת אסירים ערביים. מקורות מערביים אומרים שגרמניה עורכת מזה שלוש שנים פגישות ומגעים עם חמאס, בידיעה מלאה של מצרים, ירדן, קאטר ומדינות נוספות.

בישראל מעדיפים כרגע לשמור על גבול שקט לבקשת כולם כדי לנסות ולייצר משהו שיחזיר את המצב לקדמותו כולל החזרת השבויים והנעדרים.