פקיעין, המהווה סיפור מופלא של רצף התיישבות יהודית בתוככי כפר דרוזי, מהווה נושא משמעותי לפעילות אגף מורשת בשנים האחרונות. תחילת הפרויקט, בהובלת משרד ירושלים והמורשת ובשיתוף המועצה לשימור אתרים, בהוצאת משלחת סקר ותיעוד של הכפר והכנת פרוגראמה לפעולות שימור בכפר.

בבית זינאטי,  שהוקם על ידי בני משפחת זינאתי במטרה לשמר את מורשת המשפחה ואת מורשת יהודי פקיעין שיקום, הושקעו כ – 4 מיליון ₪ עבור שימור והחייאת המקום כמרכז מבקרים לתולדות יהודי פקיעין שמעולם לא עזבו את אדמתם. המקום מספר על רצף של התיישבות יהודית מחורבן הבית ועד היום, למעט שנתיים ב"גלות חדרה".

בבית זינאתי הקים משרד ירושלים והמורשת תערוכה חדשה, סרטים המספרים בצורה הומוריסטית את סיפורה של פקיעין וסרט מרכזי המתאר את השתלשלות יהודי פקיעין מחורבן הבית ועד היום. כמו כן, באולם הסרט המרכזי ממשיכה מרגלית זינאתי לקיים הצגות לאורחיה ואולם א' אף הוכשר כאולם תיאטרון קטן.

גם בית הכנסת העתיק, שהיה כבר במצב של סכנת קריסה עם נזילות מים ושיפוצים שנעשו בעבר ופגעו במבנה, עבר שיפוץ כולל בסך 2 מיליון ש"ח. במסגרת הפרוייקט נעשה תיק תיעוד מפורט ובית הכנסת חזר לתצורתו המקורית כולל הצבעים של הקירות, שיחזור שלט הכניסה וארון הקודש והכנסת תשתיות חדשות של מזגנים, כיבוי אש ותמיכות של המבנה למניעת קריסתו וייצובו מחדש.

היום ביקר שר ירושלים והמורשת בפקיעין, וסייר ממערת רשב"י לבית הכנסת – שם נערך הטקס שבישר את סיום הפרויקטים. בסיומו של הטקס ביקר גם במרכז המבקרים החדש שנפתח לקהל הרחב לאחר השיפוץ הגדול שעבר.

שר ירושלים והמורשת זאב אלקין: "אני גאה שיש לי את הכבוד להוביל את פרוייקט השימור והחידוש של בית הכנסת העתיק בפקיעין ומרכז המבקרים בישוב . האחרון שהוביל שימור ושיפוץ כאן בפקיעין היה הנשיא השני יצחק בן צבי ב1956, ואני שמח להיות ממשיכו בנושא. אנשי פקיעין, הידועים בנאמנותם לאדמת ארץ ישראל, הם ההוכחה לרצף התיישבות יהודי כאן לאורך הדורות החל מבית שני. דווקא בימים אלה, כשמנסים מבחוץ לערער על זכותינו בכל חלקי ארץ ישראל, אנו מבינים את החשיבות העצומה של ההתיישבות בפקיעין לאורך זמן. אני מזמין את כולם לבוא לכאן לפקיעין, ליהנות ולהכיר פרק מרתק בהיסטוריה היהודית."

קהילת יהודי פקיעין, השאירה מאחוריה מורשת רבה שניכרת בכל רבדי החיים – החל מבתיהם, דרך שפתם, מלבושם, מאכליהם, דרכי פרנסתם ועד סדרי קהילתם ומנהגיהם. שרידי קהילה זו חיים עדיין בקרבינו, ובתור שכאלה מהווים גם  שריד להתיישבות יהודית חקלאית רחבה הרבה יותר בגליל ואף בחלקי ארץ ישראל האחרים.

בתמונה: פקיעין. צילום: בית השלום פקיעין