ניסים סרוסי הוא חקלאי  ממיתר בדרום חקלארי לשעבר מ"גוש קטיף" עד לגירוש ב-2005, אדם חייכן איש של עבודה קשה, ניסים מתפרנס מיגיע כפיו  הוא הקים כרם ענבים יפייפה ירוק ומטופח, ממש תאווה לעיניים, בכרם הזה הוא השקיע את כל זמנו ומרצו. רק שלתומו הוא חשב שכל עניין עבודותו, הוא גידול וטיפוח המטעים, בציר הענבים ושיווקם לסוחרים, אך דבר בשרשרת העבודה הנורמלית נגדע באחת: המחבלים הבדואים מהדרום.

וכך מספר ניסים: הגיעו אליי השכנים הבדואים שלי ואמרו לי שאני צריך את השמירה שלהם, כי אם הם לא ישמרו משהוא רע יקרה לכרם. אני לא התמהמהתי וישר הקמתי גדר מסביב לכל הכרם. לילה אחד מגיעים לכאן מהחמולה מרימים את השער הראשי עוקרים אותו, הם נכנסים לכרם ומיד גונבים לי ציוד ולא מסתפקים בכך הם נכנסים בפנים וכורתים שלושים עצי ענבים, אומר ניסים לתאגיד השידור "כאן".

אני במקרה כזה, פונה למשטרה. הלכתי למשטרה שואל אותי השוטר: למה לך להסתבך בצרות? למה אין לך שומר מקומי? אנחנו נותנים לך עצה טובה, קח לך שומר מקומי ואל תסתבך בצרות הללו. כמובן אתה ממלא תלונה וברגע היציאה מהתחנה התלונה נסגרת.

נכנעתי הוא מצהיר, שנתיים שלמים אני חייתי לפי התכתיבים שלהם, ו"זה עובד" אין גניבות. אבל עד כאן בסוף… התפוצצתי אני לא יכולתי להמשיך יותר, עכשיו יש לי כאן ציוד יקר מאוד בשווי של מאה אלף שקל.

מדובר כאן בטרור לאומני, כל השכים הבדואים שלי אין להם את הצרות האלו, לי יש. הבעייה כאן תיפתר בקלות אם המדינה תחיל את הריבונות שלה כאן ותבהיר מי בעל הבית, וכל אחד יתעסק בשטח שלו, אם לא לסלק אותם.

אני לא מבין הוא רותח: אני שצריך להביא את השקל שלי לפרנסת המשפחה אני צריך להעביר אליהם את הכסף? למה? טרחתי על הכסף שלי ובא מחבל לוקח לי את הכסף והמדינה שותקת?