בתחילת הפרשה כתוב "וביום השמיני ימול בשר ערלתו.."
אומר אבא, בסעודת המצווה שלאחר ברית המילה נוהגים לומר "הרחמן הוא יברך את אבי הילד ואמו….ויזכו לגדלו ולחנכו ולחכמו…"
שואל אבא הרי חינוכו של הילד על ידי ההורים מתחיל בלי ספק בעודו קטן ורך בשנים. ואם כן מדוע אומרים בסעודת הברית "ויזכו לגדלו ולחנכו.." הרי היה ראוי להפוך את הסדר ולהגיד ויזכו לחנכו ולגדלו?

אלא מסביר אבא שמציאות חיינו מורה לנו שבאופן יחסי קל לחנך ילד קטן לדרך הטוב לעומת זאת נתקלים לפעמים הורים ומורים בחינוכם של ילדים גדולים. משום כך ממשיך אבא אנו אומרים בסעודת הברית יהי רצון שיזכו ההורים לחנך את בנם בדרך התורה גם כשיגדל "ויזכו לגדלו ולחנכו.." שתועיל ההשפעה של ההורים על ילדם כל הימים ולא רק כשהוא קטן.

—

"וראה הכהן את הנגע.. וראהו הכהן וטמא אותו "
שואל אבא לכאורה יש כאן כפל לשון בתחילה נאמר "וראה הכהן" ואחר כך נאמר "וראהו הכהן" למה ראיה כפולה?
אלא מסביר אבא לפי ההלכה אם אדם לקה בצרעת באחד מימי הרגל (פסח שבועות וסוכות) מניחים אותו לנפשו כל ימי הרגל ולא משביתים את שמחת החג שלו ולכן למקרה כזה מרמזת הראיה הכפולה בתחילה "וראה הכהן את הנגע" הכהן יבדוק אם יש בנגע סימני טומאה כגון שער לבן אבל לפני שיוציא גזר דין של טומאה עליו לקיים "וראהו הכהן" לבדוק את המועד שמצויים בו ורק אחרי הבדיקה הנוספת שאינה מצדיקה דחיה פוסק עליו הכהן שהוא טמא.

שבת שלום ומבורך!