כאשר האוכלוסיה החרדית ההולכת וצומחת בלי עין הרע ומתקשה למצוא פתרונות דיור, היציאה מתוך חומות השכונות המסורתיות הפכה לצו השעה בכפוף להנחיה פרטנית של גדולי ישראל. כאשר התוכניות לבניית ערים חרדיות מתמהמהות, הכניסה לשכונות מעורבות ולערים מעורבות הפכה להכרח מתפתח, למגינת ליבם של אלו המנסים לבלום את המגמה. השינוי הזוחל של השכונות המעורבות.

הראש החרדי מעולם לא קפא על שמריו גם כשמסביב נעשו מאמצים ישירים להקפיא את התרחבותו ולשים רגליים להתפתחותו. ככל שגדל הציבור ועמו גדלה גם מצוקת הדיור הקשה, ככל שזעקות ה'גוועלד' נשמעו היטב ממעמקי המרתפים החשוכים נטולי החלונות שנסגרו ליחידות דיור וממרומי יחידות הגגות הדחוסות, כך התעצמה האטימות הממשלתית, שפעלה הפוך על הפוך. לא רק סגירת דלתות קיימות אלא גם פעולות אקטיביות שנועדו לעכב, לעצור, לפרק, להכשיל כל רעיון/ניסיון ולהורידו לטמיון בעודו באיבו. זו הייתה ממש מדיניות אנטי לבלימת ההתיישבות או ההתפשטות החרדית במטרה להותיר את האוכלוסייה ההולכת ומתפתחת באופן סטטיסטי המאיים להפוך יום אחד לרוב קובע, קרחת מכל הכיוונים. הכל נעשה כדי שמצד אחד לא תצמח ימה, קדמה צפונה ונגבה בתוך עריה שלה, ומצד שני, לא תפרוץ חלילה החוצה לערים אחרות. שגם לא תקבל היתרים לפרויקטים חדשים ולקרקעות נוספים וגם תודר מטריטוריות לא לה, שכביכול היא עלולה לקלקל בה את ההרמוניה המקומית (לכשתתערבב בה או לצידה.) ולהשחיר פניה.

אלא שבמקום שיש הדרת דיור מגמתית חסרת תקדים שכזו ומוצו כל האופציות של מעל, מתחת לאדמה ובתוך בנייניה הקיימים (כמה יח"ד אפשר כבר לייצר בבניין אחד ובהסכמת רוב השכנים?!) נולדות אטרקציות התיישבותיות שונות ומשונות, יצירתיות ומרתקות. זה פחות או יותר מה שקרה ב4-5 שנים האחרונות אחרי המבוי הסתום שהובלנו אליו ואילץ אותנו לייצר יש מאין עבור בנינו ובני בנינו והדורות הבאים, שגם הם כבר לא רחוקים מלתבוע את זכויות הדיור שהופקעו מהן כאזרחים סוג ד' וה'.

כך פחות או יותר שורטטה וקמה מפת ההתיישבות החרדית החדשה, שמכילה אינסוף פשרות כואבות יותר או פחות, מורכבות ובלתי צפויות המרחיקות לכת אל מעבר לדמיון הרגיל, שנוגסות באוכלוסיות הנאבקות נגד זכות הדיור הבסיסית שלנו באופן שמספח אלינו בניינים שלהם והופך את שכונתן לבעלת צביון המאפשר לעוד משפחות לבוא בעקבותינו.

כך הפכו שכונות חילוניות למהדרין לאלטרנטיבה קרובה שהיא עדיין בהישג כיס בתקווה שהזמן והנחישות יובילו גם למהפך תורני המאפשר בה חיי דת מלאים. בירושלים אלו גילה, קריית יובל רמות ב' גבעת מרדכי, ארמון הנציב ועוד המשנות פתאום צביונן כשקהילות גדולות נפתחות בהן ובתי הכנסת הופכים פתאום שוקקים כמו שלא היו מעולם, וכמובן רמות א' ונווה יעקב שכבר הפכו למוקדים גדולים של הציבור החרדי. בבני ברק פרדס כץ, שהיא שכונה רבת ממדים בפני עצמה, מהווה פתרון דיור נגיש וזול שבשנים האחרונות שינתה את צביון השכונה לגמרי, והשתנה כל המאזן לאיכותי ותורני, עם מוסדות תורניים מפוארים ובתי מדרשות מפוזרים בכל קצוות השכונה, לצד אלפי יחידות דיור שנבנו בשנים האחרונות ועתידים להיבנות בשנים הקרובות.

אם תרצו, זהו המעבר המתבקש מחדרי החושך והמחסנים הטחובים אל נקודות האור הפוטנציאליות שאנחנו משכילים למצוא יש מאין ולייצר אותם ממש מתחת לאדמה. אלא שהפעם במובן המרענן והפחות חנוק של המילה, יש בו אלמנטים גאוניים מזווית הראיה של אלו המבקשים לנשל אותנו, לדחוק ולרמוס ומגלים כמה פרצנו, גדלנו והסתדרנו בלעדיהם, ובעיקר על אפם וחמתם.

מנהל המחלקה המוניציפלית של דגל התורה וסגן ראש עיריית בני ברק הרב מנחם שפירא מכיר כל אבן ושכונה חרדית בערים השונות מתוקף תפקידו. בשיחה עם "יתד נאמן" הוא שטח את מפת הדרכים של ההתיישבות החרדית המעודכנת בערים החילוניות לצד נציגי 'דגל התורה' הפועלים בערים השונות ומתארים את ההתפתחות והשינוי הרב שנעשה בשנים האחרונות. היא כוללת הן את הבנייה החדשה בתוך שכונות קיימות או בשכונות שקמו מהמסד עד הטפחות וכיום פורחות ומשגשגות נגד כל הסיכויים. והן של התרחבות החרדית בתוך שכונות מעורבות בסיעתא דשמיא גדולה מול המאבקים המקומיים והמאמצים הבלתי פוסקים לייצר דה לגיטימציה לתושבים ה"זרים". היא כוללת רעיונות פורצי דרך שמצויים בחיתוליהם וכבר מהווים אבן שואבת לאברכים עם ראש פתוח וגישה מעשית. בסך הכל מדובר בעשרות אלפי יח"ד שהפכו למושבי קבע בכל רחבי הארץ עם פוטנציאל לעוד עשרות או מאות יח"ד (וכשמדובר בהתרחבות בערים הכל עוד פתוח ורק הנחישות היא הגבול), ותנופת בנייה וגידול משובבי עין ולב.

אופקים – בעיר נבנתה שכונה חדשה לציבור החרדי של מאות יח"ד. חלקן אוכלסו בשנה האחרונה וחלקן בבניה, כאשר סגן ראש העירייה הרב אברהם דייטש שהינו מעמודי התווך של העיר, קידם את הבנייה והגעת ציבור החרדי והאברכים למקום, לצד פתיחת כוללים ובתי מדרש ומוסדות חינוך שהתעצמו מאוד בשנים האחרונות.

אחיסמך (מול לוד). פרויקטים רבים הינם בשלבי בנייה מתקדמים ופרויקטים אחרים שהיו תקועים נמצאים בהיתרי בניה. בשכונה יש אלפי יחידות המהווים פתרון דיור עבור הציבור החרדי. כמה מאות הראשונים יתאכלסו בקרוב והשאר בטווח הנראה לעין.

אלעד – גם בה מדברים על הרחבת העיר והנושא הינו בשלב התכנוני לאחר טקס חתימת הסכם הגג להרחבת העיר ב-13,000 יחידות דיור זאת לאחר פועלם של הנציגים החרדים יו"ר ועדת הכספים ח"כ הרב משה גפני השר הרב אריה דרעי.

בית שמש – אלפי יח"ד עם עתודות קרקע גדולות מאד של עד 20 אלף דירות. בשנים האחרונות התרחבה העיר לעוד שכונות חדשות. רמת בית שמש ג' על כל שכונותיה וכבר עכשיו מאיצים את תנופת הבנייה ברמה ד' וה'. מדובר באלפי יח"ד שחלקן אוכלסו בשנה וחצי האחרונות וחלקן בשלב הביצועי כאשר גם בתוך השכונות הקימות יש בנייה מסיבית של בניינים חדשים. מדובר באזור בעל שטח מוניציפאלי גדול מאד ופוטנציאל להפוך לעיר ואם לציבור החרדי.

גבעת זאב – בשנים האחרונות מתרחש כל הזמן תהליך בנייה מסיבי של בניית פרויקטים חדשים במה שנקרא "גבעת זאב החדשה" ובסך הכל מדובר באלפי יח"ד. אחד הפרויקטים שהיו תקועים שוחרר לאחרונה לאחר פעילות מאומצת של יו"ר דגל התורה וחבר המועצה הרב רפאל מזרחי מה שהציל באופן מיידי כ-150 אברכים שרכשו את הדירות במסגרת שתי קבוצות רכישה.

הר יונה – הרב גרשון ברלין יו"ר דגל התורה בנצרת עילית מספר על שכונה בעלת פוטנציאל גדול מאד של קרוב ל-18 אלפים יח"ד שמשך שנים הייתה בהקפאה על רקע חוסר יציבות שלטונית וחילופי גברי שלא אפשרו בנייה מסיבית ודאגה לתשתיות. עם בחירתו של ראש העיר החדש, רונן פלוט, חל בה מהפך ודברים מתחילים לזוז. הר יונה ג' נחשבת כפתרון מיידי למצוקת הדיור החרדית כשעתודות הבנייה הן 18,000 יח"ד, והמחירים לדירת מגורים עדין הכי זולים בארץ. כיום מתגוררים בשכונה מאות אנשים, נשים וילדים למשפחות אברכים, כשהרשות המקומית בגיבוי של נציגי דגל המסורים עושים כל מאמץ להמשיך בתנופת הפיתוח. נמכרו אלפי יח"ד, כשהכל עוד פתוח ומזמין. בימים אלו אנו מתבשרים על תחבורה לב"ב וירושלים שתחל לפעול בקרוב מדי יום, כשבנוסף ישנם תקציבי עתק לפיתוח מוסדות הציבור בשיתוף כלל המשרדים והעירייה .חשוב לציין שרוב רובן של נשות האברכים מסודרות במקומות עבודה נוחים מאוד.

טבריה – מעבר לשכונות הישנות שיש בהן התרחבות מואצת ע"י קבוצות שונות שרכשו דירות במקום (חסידות צאנז למשל) התקווה הגדולה נמצאת היום בפורייה שהיא שכונה חדשה של כמה אלפי יח"ד הנבנית בימים אלו כאשר חלק מן הפרויקט כבר נמכר. יו"ר דגל התורה בעיר הרב דוד אוחנה מתאר את "עשרות האברכים החדשים שהגיעו לגור בעיר בשנים האחרונות לצד מאות הקיימים ומבהיר: "ההתפתחות של פורייה תביא מאות נוספים לעיר וזו בהחלט בשורה טובה למצוקת הדיור".

ירוחם – אחרי עשרות שנים שבהן לא הייתה בנייה כלל בירוחם יצאו סוף סוף לדרך פרויקטים חדשים שהתווספו בתקופה האחרונה. הבנייה הינה סביב הקהילה והיא בסדר גודל של כמה עשרות יח"ד. מחירי הדירות בעיר זולים מאד וכן מחיר השכירות (לדוגמא שלוש חדרים 1200 שקל) מנכ"ל המוסדות הרב רפאל לוונטל: "ירוחם היא מרחק נסיעה מירושלים ובני ברק שעה וחצי וזה בזכות כביש 6 שחיבר את המקום למרכז הארץ, מחיר הדירות הוא זול ביותר, דירת 3 חדרים בשכירות עולה סה"כ 1200 ₪ ובקהילה יש את כל הצרכים לאברכים בני תורה, מוסדות חינוך, כוללים ופרנסה. נציגי דגל התורה בעיר עושים הכל לפיתוח המקום כאשר סגן ראש העירייה הרב אריה אברהם פועל לרווחת התושבים, כשהכל נעשה בהכוונת רב המקום הגר"י קראוס שליט"א. סיפור מעניין אירע לאחרונה כאשר אברך מאשדוד ללא ילדים פנה למרן שר התורה הגר"ח קניבסקי שליט"א ושאל האם לעבור לירוחם, או להישאר במרכז הארץ שם יש רופאים לעניין, השיב מרן הגר"ח שליט"א, תלך לירוחם ולא תצטרך רופאים ואכן לפני כחודשיים נולד לו בן בס"ד.

כרמיאל – יו"ר דגל התורה בעיר וחבר המועצה הרב פנחס סירוקה מתאר את העיר הצפונית כרמיאל, כמקום המצוי בתהליכי התפתחות מואצים תודות לעשרות האברכים המתגוררים כמעט בכל רחבי העיר. סביבם התפתחה קהילה ותיקה ההולכת וגדלה בסיעתה דשמיא בכל האזורים. היתרון הגדול הוא האפשרות לקנות דירה במחיר סביר וזול ולהיות חלק מקהילה צעירה ואיכותית בנשיאותו של רב העיר הרה"ג רבי אברהם צבי מרגלית שליט"א, שלא חסרה מאומה. החל מכוללים, גני ילדים, חיידר, בית יעקב, סמינר לבנות וישיבה קטנה. וגולת הכותרת היא הישיבה הגדולה "רינה של תורה". מה שמאפשר לכל אחד למצוא דיור זול בלא להתפשר על חינוך וחיי קהילה פעילים. כיום יש תחבורה סדירה מהעיר אל ריכוזים החרדיים וחלק מהקווים התווספו ממש לאחרונה, כאשר מנכ"ל מוסדות אורחות תורה הרב יעקב וירזבינסקי סייע רבות בהבאת עשרות אברכים חדשים למקום המהווה פתרון אמתי למצוקת הדיור.

מיצד – יישוב הקרוב לביתר בו התיישבו אברכים צעירים המונים כיום עשרות משפחות ומצויים בשלבי התפתחות ובנייה. נציג דגל התורה הרב אלי רוזנברג, שהינו חבר הנהלת מועצת גוש עציון מטעם היישוב, מדגיש כי מיצד הינו מקום ייחודי המשלב פתרון דיור באיכות גבוהה, ברמה הרוחנית והקהילתית המתאימה לבני תורה. המוטו של מיצד הוא: תורה ושלווה בהרי יהודה. קיימים מוסדות חינוך טובים ואיכותיים כאשר בשנים האחרונות נפתח תלמוד תורה.

מעלה עמוס – יש המגדירים אותה עיר העתיד של הציבור החרדי הנבנית בימים אלו ממש במרחק של 25 דקות מירושלים. ליישוב מעלה עמוס 3000 דונם זמינים לבנייה לציבור החרדי. בימים אלו מסתיימת מכירת שלב א בפרויקט קריית נוף בהובלת חברת אריאל יזמות.

מעלות – בשנים האחרונות קיימת בה התיישבות חדשה של ציבור אברכים שהגיע למגורי קבע והקים מוסדות משמעותיים. יו"ר דגל התורה בעיר הרב מנחם אסטרייכר מבהיר כי בשנים האחרונות הוקמו במקום שני כוללים חשובים לצד גנים. עוד הוא מציין כי בשנתיים האחרונות נפתח תלמוד תורה ואברכים רבים רואים את המקום כפתרון אמיתי למצוקת הדיור.

נתיבות – בעיר קיימים פרויקטים של בנייה, חיזוק והתרחבות בשכונות הקיימות, שחלקם מצויים בעיצומם בימים אלו. יועץ ראש העירייה הרב נפתלי קובר מציין כי קהילת בני התורה מתפתחת בצעדי ענק בראשות רב הקהילה הגר"ש מונטג שליט"א – ישיבת "הנגב – שכר שכיר" המונה מאות תלמידים מצוינים מקרינה על חיי הקהילה והתפתחותה, כשרבים מתלמידי הישיבה קובעים את מקום מגוריהם בעיר לאחר נישואיהם. כך בשקט מתפתחת קהילה לתפארת בפנינת חמד בדרום הארץ. קברניטי הקהילה מלווים את ההתפתחות יד ביד עם ראש העיר וראשי האגפים בעירייה שקשובים ובעיקר שמבינים את צרכיו הייחודים של הציבור.

עפולה – יו"ר דגל התורה בעיר וחבר המועצה הרב מנחם גולד מדבר על ההתרחבות לשכונות קיימות שהולידה קהילה חדשה של מאות משפחות, שתקעו בה יתד והקימו קהילה לתפארת עם כל הצרכים והתשתיות כגני ילדים, תת"ים ועד ביה"ס וכוללים. במקום נפתחה גם 'הישיבה הגדולה עפולה' בראשות הגאון רבי רפאל בלום שליט"א שפורחת מאוד, כאשר בוגרי הישיבה מגיעים גם הם לגור במקום. לצד הקהילה החרדית הגיעו לגור במקום גם קהילה של חסידי ויז'ניץ כאשר כ"ק האדמו"ר שליט"א תומך בכל כוחו להצלחת המקום. בנוסף, יש מספר פרויקטים קטנים של בנייה חדשה של כמה עשרות יח"ד. למעשה יש כל הזמן בנייה של בניינים חדשים אבל עיקר ההתפתחות היא לעבר שכונות קיימות.

צפת – חבר מועצת העיר מדגל התורה הרב עמנואל לוי מתאר כי מתוך ארבע ערי קודש, צפת היא עיר רבת גוונים עם עשרות בתי כנסת ליטאים, ספרדים וחסידים. העיר החרדית מקדמת דנא עושה היסטוריה ומחדשת פניה. ב-5 השנים האחרונות הגיעו מאות אברכים להתיישבות של קבע והקימו מערך משגשג הכולל הכל בכל. הקהילה משגשגת ומתעצמת. נפתחו כוללים רבים ומוסדות החינוך פורחים. בשנים האחרונות באים הרבה מאוד אברכים לגור במקום, ומצטרפות עוד ועוד משפחות כאשר חלקן קונים דירות ישנות במחירים טובים ביותר, וחלקן רוכשות בבניינים חדשים הנבנים בעיר. בעיר יש פוטנציאל אדיר להתיישבות חדשה ועדיין המחירים סבירים בהחלט.

קריית אתא – חבר מועצת העיר עו"ד ר' סימון מושיאשוילי מתאר את העיר המתפתחת ,מבחינה חרדית, עם אוכלוסייה צעירה הגדלה ומתווספת לקהילה הוותיקה. העיר נמצאת בין רכסים לחיפה עם תחבורה ישירה לכל הארץ. היתרון הגדול: במחירי דיור הסבירים ניתן לקנות דירות יפיפיות ומרווחות עם מיטב התשתיות בתחום החינוך והקהילה. בשונה מערים חרדיות מתפתחות אחרות, התושבים בה ממעמד סוציואקונומי גבוה כך שרמת החיים גבוהה. ישנם אזורי תעשייה מפותחים ותחבורה ישירה לכל הארץ. באחרונה החל זרם אברכים חדש להגיע, ואף נפתחו שני כוללים חדשים עם עשרות אברכים בהם כולל "ישכר באהלך" בראשות הרה"ג ר' אלחנן ויסבורד שליט"א. רבים מרוכשי הדירות בעיר משכירים אותן וזה הזמן לממש את הקנייה ולהגיע כדיירים מן המניין כתוספת כוח וגב לקהילה הצעירה והדינאמית שכבר ישנה.

תל ציון –יו"ר דגל התורה וחבר האגודה השיתופית הרב בני לוינשטיין מדבר על המהפך השקט שהתחולל בשנים האחרונות בתל ציון, יישוב חרדי הממוקם בקרבה רבה לירושלים, וגרם לאוכלוסייה לשנות פניה בעקבות הגעתן של משפחות של אברכים בני תורה. במקום נבנתה שכונה חדשה של מאות יח"ד שנמכרה לידי אברכים. בנוסף, נבנים כיום ביישוב כ-450 יחידות דיור שיאוכלסו ע"י קבוצה מתושבי ירושלים בראשות הגאונים רבי יהושע אייכנשטיין ורבי ישראל גואלמן שליט"א והמקום הולך ותופס תאוצה כאופציית דיור מועדפת. בנוסף מקדמים במקום תב"עות נוספים ובע"ה הוא ימשיך ויגדל. היישוב הינו קהילתי מאד וכל התושבים והקהילות חיים בהרמוניה ובשמחה יוצאת מגדר הרגיל בזכות דגל התורה שהובילה מהפך רוחני ואמיתי בהכוונת גדולי ישראל.

אין ספק שעדיין לא נאמרה המילה האחרונה. כי כל עוד הממשלה לא תתעשת והמערכות לא תשובנה לשפיות מאורגנת לטובת האזרחים החרדיים, המהווים רוב שקולו חייב להישמע, תמשך מגמת ההתרחבות העצמאית על חשבון ערים ושכונות קיימות בכל אזור שימצאו לנכון. כל עוד הבשורות התיאורטיות של פתרונות ריאליים ממוסדים לא תהפוכנה מדיבורים למעשים לא יהיה מנוס מלהמשיך לשבור את הראש ולקעקע את הנורמות נגד הכללים למען בניית עתידנו (תרתי משמע) ובעד קורת הגג והקרקע הבטוחה תחת רגלינו. וכל זה מלבד ערים נוספות שקיימים בהם ריכוזים חרדיים ובאים לגור שם ציבור האברכים כמו נתניה, פתח תקווה, תפרח, זכרון יעקב, באר יעקב ועוד.