השמדת הכור הסורי. הטייס שהוביל את התקיפה, מספר בריאיון לקול חי על הרגעים הדרמטיים בתקיפה. "כל החודשים האחרונים שלפני התאמנתי למשהו שאני לא יודע מה הוא. חוש הריח אמר שיש משהו שונה אבל הפרטים לא היו ידועים לי ולמרבית חבריי עד ליום הביצוע שנקראנו להגיע לכאן, לטייסת ואז אומרים לנו לאן אנחנו טסים ומהי המטרה".

"לדעת את משמעות המטרה זה דבר שאנחנו תמיד שואפים אליו אבל אנחנו לא יודעים מה מהות המטרה אלא מתעסקים באיך לבצע ואז כשאומרים לך את המטרה אתה עוצר לשניה ואומר 'אוקיי, יש כאן אירוע אחר' אבל שניה לאחר מכן אתה חוזר לאימון כדי שנוכל לעשות את התקיפה כמו שצריך".

על המשמעות בתקיפה עצמה, הוא מספר: "פעולת התקיפה היא טכנית. בסוף ההבנה שיש משהו אחר היא מלווה אותך ואתה מבין שזו משימה שיש לה הזדמנות אחת לקרות ואתה צריך לעשות את זה. הגענו בהפתעה למקום וביצענו את התקיפה שתכננו. עשינו את העבודה בצורה שהתבקשנו".

באשר לתוואי הדרך והתקיפה אומר: "את הפרטים המבצעיים אני לא אפרט אבל היו מספר חלופות ובסוף בחרו בחלופה הזו. ערב לפני המבצע ביצענו מודל מאד דומה כולל הטלת חימוש דומה".

על ההרגשה שאחרי, הוא מספר: "חברי התקיפה נפגשים פעם בשנה בעיתוי הסמלי, בתאריך, ומדברים על זה. זה כנראה איזשהו דרך לפרוק. פעם בשנה אנחנו נזכרים ומביאים איזה זווית של סיפור. אנחנו מבינים כמה ההחלטה הזו היתה נכונה".

אתה מגיע הביתה לאחר התקיפה ו..? "אני לא מספר" אומר א' "גם כי אסור וגם כי בבית פחות אוהבים לשמוע, לא כי לא מעניין אלא כי זה פחות דאגות. אני מניח שהאשה עושה אחד ועוד אחד ומבינה. אני מניח שעכשיו היא מבינה טוב יותר".

האזינו: