המצודה הישראלית בנווה יטבתה

    קובי פינקלר No Comments on המצודה הישראלית בנווה יטבתה

    עם תחילת מסעות בני ישראל, אנו הולכים השבוע לנקודה הראשונה שהוקמה לפני שישים שנה בערבה – יטבתה "ויסעו מחור הגדגד ויחנו ביטבתה ויסעו מיטבתה ויחנו בעברונה.."

    0:16
    19.03.24
    נתי קאליש No Comments on בראשות גדולי הדור: בישיבת רש"י חגגו חצי יובל

    התכניות האחרונות

    ארכיון תוכניות

    פוסטים אחרונים

    תגיות

    הדרך דרומה לערבה, עוברת דרך שנות היסטוריה רבות, מורשת, הוויה וטבע של סלעי מגמה, גרניט וגיר, וכולם נפרשים למול העיניים ומופיעים בצורות שונות ומשונות, מה שכמובן יוצר מסלולי טיול ונופים מן המדהימים והמאתגרים בישראל.

    כבר מראש נקדים ונאמר. אל תחשבו בכלל בטיול היפה הזה על אילת. יש המון היסטוריה וציוני דרך באזור הערבה הדרומית. רק צריך להרים מעט את הרצון ללכת (אנחנו הולכים תכף לטפס לראש המצוק), להרים את העיניים (ממש ממערב לכביש חצי ק"מ מפונדק יטבתה, מצודה רומית) למסלול מורשת עם נקודות עניין מרכזיות הקשורות לאתרי עתיקות ואתרי נוף וטבע, כולם במרחב בין קיבוץ יטבתה סמר ועברונה.

    ייחודו של הטיול הוא הן בהיות האתרים סמוכים זה לזה והן ביוצרם מסלול ארכיאולוגי ותנכ"י מרתק.

    המצודה הישראלית – מצודת יטבתה

    הימים ימי מלכות דוד ושלמה. על ציר הדרך בואכה תמנע ידעו האנשים כבר לפני 3,000 שנה לתור אחרי המים והמים הם "ארץ טובה" שהיא נווה יטבתה על פי נתוני השטח הרבים באזור.

    אז, הוקמו סביב הנווה ישובים, מצודות, חאנים ומפעלי השקיה שספקו מים לחקלאות שהתקיימה בנווה.

    לדעת החופרים, נווה יטבתה וסביבתו היו מקור עיקרי למים, לפחמים מעצי השיטה ואולי אף למעט מזון טרי עבור מערכת הפקת הנחושת שפעלה בתמנע. אסף הוצלר מספר לנו שמצודת יטבתה (זו שאליה אנו עולים) צפתה על מקור זה ועל דרכי הגישה אליו.

    אז איך מגיעים אליה? מיד אחרי הבסיס הצבאי  שמול פונדק יטבתה המפורסם, נפנה ימינה לדרך עפר ושם בחניה נשאיר את הרכב ונעלה בשביל לראש המצוק. כעבור כמה דקות של הליכה לכל המשפחה, מגיעים לפסגה ושם נפרס לנגד עיננו כל חבל אילות והמצודה הישראלית. התצפית מצדיקה את המאמץ הקל בעלייה לגבעה..

    רוב החוקרים מזהים את הקמת המצודה עם שיא פעילות כריית הנחושת  והפקתה בבקעת תמנע,  והסברה היא כי המצודה המשיכה להיות פעילה במקביל ובהקשר לפעילות בתמנע בימי מלכות דוד ושלמה.

    הנווה, הינו חורשת התמרים הנרחבת, המסמנת את מקומה של עין יטבתה.

    מערבה מהמצודה ובמרחק כ 75 מ' ממנה, נבנה אלמנט ביצורי נוסף הנראה היום כסוללה מוארכת של עפר שנתאבן.

    על פי החופרים קיים דמיון בין הממצאים שנמצאו במצודה לממצאים שנמצאו בתמנע כולל הממצאים הקשורים בהפקת נחושת. השערת החופרים היא שהמצודה הגנה על דרכי הגישה לנווה יטבתה ששימש מקור עיקרי לפחמים, מים ומזון לכורים בתמנע.

    נוף המצודה

    המצודה הרומית

    נרד בשביל בו הגענו ונמשיך רגלית או ברכב או עם אופניים במסלול המסומן כחול לאתר המצודה הרומית בנווה יטבתה הממוקם ממערב לכביש הערבה (כביש 90) בסמוך לקיבוץ יטבתה. בנקודת מפגש של שתי דרכים רומיות עתיקות שהובילו לאילת.

    האתר מורכב משני מכלולי בנייה עיקריים, המצודה ובית המרחץ בסמוך לה, החלק המרכזי הוא המצודה עצמה, זהו מתחם ריבועי שאורך צלעותיו כ 50 מ' כל אחת. במרכז הצלע המזרחית נמצא שער המצודה.

    המצודה הרומית

    בצמוד לו נחשפה בעבר כתובת רבת עניין המציינת את הקמת המצודה.

    על גבי שרידים אלו, ניצב מבנה אבן, שנבנה ב-1934 ושימש כתחנת משטרה בתקופת המנדט הבריטי.

    חלק נוסף הוא בית מרחץ הנמצא כ 100 מ' מצפון למצודה. בית המרחץ שימש את החיילים הרומים שתפסו את המצודה.

    בנוסף נמצאים בסמוך לאתר שרידים של מערכות מים קדומות (פוגרות), ערמת סיגים המעידה על הימצאות תנור להפקת נחושת ובית קברות בדווי.

    ואי אפשר לסיים בלי ציון הדרך העכשווי של המקום, פונדק יטבתה. לא רק שהמקום כשר, ייחודו הוא בגלידה הטריה הנעשית כאן מידי יום. מה שנשאר בסוף  הולך לפיותיהם של ילדי הקיבוץ. מגיע להם גם פינוק לגור בחבל ארץ קסום אבל רחוק זה.

    גלידה

    ציון דרך של ממש, בחבל ארץ פחות מוכר.



    0 תגובות