בגיליון דברי שיח הובאה השבוע שאלה מרתקת ומעשית ביותר עלתה על שולחנו של מרן שר התורה, הגר"ח קניבסקי שליט"א. היה זה בעקבות שאלה של אברך מערי הפריפריה, הוא שלח לשאול את מרן הגר"ח כדלהלן: אני, אברך עם משפחה ברוכת ילדים כן ירבו וכעת אני עומד לפני נישואי בתי, וההוצאות גדולות מאוד, ואחד מקרובי משפחתי רוצה לשלוח לנו סכום הגון כדי לעזור לנו.

השאלה: אותו קרוב אינו שומר תורה ומצוות כלל, והוא מתנהג כגוי לכל דבר ה' ירחם, אלא שיש לו אהבה גדולה אלינו ולכן רוצה לעזור, האם מותר לקחת כסף ממנו או שלא. יצוין שאם נסרב אין בזה פגיעה. עד כאן השאלה.

מרן הגר"ח קניבסקי השיב כי מסתבר לדמות דין זה להרמב"ם (פ"ח ממתנ"ע ה"ט) שאסור ליטול צדקה מגוי בפרהסיא ורק אם זה פיקוח נפש מותר, ואדם כזה הוא מתנהג כמו גוי ולכן יש לאסור לו לקחת אך אחרי כמה רגעים הרהר שוב מרן הגר"ח ואמר, כי מכיון שסוף סוף הוא יהודי, כדאי לקחת ממנו כדי שהמצווה הזו תגרור אותו לקיים עוד מצוות ואולי והלוואי ועל ידי זה יחזור למוטב.

ואגב שהזכיר מרן הגר"ח קניבסקי נושא לקבל עזרה מגוי, סיפר שזוכר מצעירותו, שכאשר תושבי בני ברק היה עיקר פרנסתם מחליבת הפרות, היו סומכים לעצמם להקל לחלוב בשבת עם קולות שונות, ומרן החזו"א זיע"א מאד לא היה ניחא ליה בזה, ורצה מרן החזו"א שיחלבו ע"י נכרי, אך לא רצו להשתמש עם השכנים הערבים, ובאותו זמן היה בירושלים אבי סיניא מלך חבש (אתיופיה) – שברח מפני האיטליינים שרדפוהו, והאנגלים ששלטו באותה תקופה בארץ ישראל תמכו בו שהיה בן בריתם, ובא לירושלים עם שלש עשרה ארגזי זהב, וכמה גנרלים שלו.

ונסע רבי שמר'ל גריינמן זצ"ל אליהם לירושלים, וביקשם לבוא לבני ברק לחלוב את הפרות, והסכימו לבוא בשכר בקבוק בירה, כי אמרו שלא חסר להם כלום, היות והם סמוכים על שולחן המלך, רק היות שהמלך נותן להם שלש בקבוקי בירה ליום, והם רוצים ארבע בקבוקים. בשכר זה באו כל שבת מירושלם, וחלבו את הפרות, וקבלו בקבוק בירה, ובכך נשמרה חומת השבת בבני ברק.