מעבר לאתר המותאם

יצאנו לתור: גוש עציון וירושלים, קשר עתיק יומין

קובי פינקלר No Comments on יצאנו לתור: גוש עציון וירושלים, קשר עתיק יומין

בגוש עציון העלו החודש שני חזיונות חדשים: האחד במלאת 70 שנה למדינה, השני במלאת 2,000 שנה לאמת המים הקדומה • לראות ולהתפעל

הדרך העולה לגוש עציון מתפתלת. לאורך הקילומטרים האחרונים שבין גבעת הקרב שבה נפלו לוחמי שיירת הל"ה (יום ציון הקרב בתחילת החודש הבא) ועד לכניסה לקיבוץ כפר עציון, מרגישים בכל סיבוב שעולים בעוד כמה עשרות מטרים. כשמגיעים לפסגה, ומביטים לעמק הנשקף למרחקים מבינים וחשים את ייחודו של המקום.

ייחודו, אמרנו ומיד שמים אנו פעמינו לאתר ההנצחה של גוש עציון בקיבוץ כפר עציון.

אזור ההנצחה של כפר עציון נמצא בקיבוץ כפר עציון בקצה הדרום מערבי של הגבעה וסמוך למקום שבו התרחש הטבח ב-1948.

האתר מורכב מבית מוזיאון לתולדות ההתיישבות בגוש עציון ובית עדות שבו מסופר במלל, תמונות, מפות וממצאים ההיסטוריה של גוש עציון מ-1927 ועד נפילת קיבוץ כפר עציון וגוש עציון במאי 1948. החיזיון האור קולי נמצא בבית המוזיאון וניתן לצפות בו על ההיסטוריה של האזור.

בונקר

הבית ממוקם במורדות הגבעה שעליה שכן כפר עציון עד לחורבנו בשנת תש"ח. לידו נטוע גן זיכרון, ובו בית אחד ששרד מהקיבוץ ובו התגוררו ראשוני גוש עציון.

חיזיון: מכתבים במלחמה

מיצג חדש באתר ההנצחה המחודש בכפר עציון על חורבות הבונקר משך הפעם את עיננו וליבנו. בעקבותיו עלינו להר.

בעקבות המיצג-חזיון הולכים על פסגת ההר עם החלוצים שהעפילו להר ובנו בו את ביתם. כל הלבטים, כל המחשבות, כל הדילמות עימן התמודדו אנשי המקום, מוצגות במיצג ברוב טעם ורגש.

הסיפור האנושי במחנות הריכוז ובמחנות ההשמדה, לצד  נטיעות על אדמת הגוש בטרם קום המדינה, מוגשים באמצעי תצוגה והקרנה משוכללים וחדשניים, בסדרת אולמות ומעברים שבמרכזם שרידי הבונקר בו נפלו בקרב אחרוני המגינים.

ארבע פעמים העפילו יהודים להר חברון, למדים אנו מהחזיון החדש.

חיי עמל ויצירה, תורה ועבודה נרקמו בין סלעי ההר. במלחמת העצמאות הוטל מצור כבד על גוש עציון. לוחמי גוש עציון חסמו בגופם את הדרך לירושלים למענה ומסרו נפשם על סף תקומת מדינת ישראל. בימים ג'-ה' באייר עמד הגוש בקרבות המכריעים.  "מלכה נפלה" היה השדר האחרון. כפר עציון הוכרע, מגניו נפלו בקרב. על פי הוראת המטה הארצי של "ההגנה" נכנעו שאר הלוחמים והלכו לשבי. 240 לוחמים נפלו בהגנת גוש עציון.

י"ט שנים עמד הגוש בחורבנו. במלחמת ששת הימים, גוש עציון  שוחרר מחדש על ידי מדינת ישראל.  למי שמעוניין  בנוסף לחיזיון  ישנה אפשרות למפגש אישי ושיחה עם אחד מוותיקי כפר עציון. יש להזמין מקומות מראש. לפרטים 02-9935160.

חזיון גוש

חזיון אמת הביאר

גוש עציון, נחל הפירים, אמת הביאר (הבורות) וירושלים קשורים הם זה לזה כבר 2,000 שנה.

בגמרא במסכת ירושלמי אנו מוצאים: "אמר רבי יהושע בן לוי: אמת מים הייתה מושכת מים לו (לכיור שבמקדש) מעיטם". במים אלו היה נוטל הכהן הגדול ידיו ביום הכיפורים.

גם יוסף בן מתתיהו מתאר את האמה: "ופילאטוס (הנציב הרומי בשנים 25-36 לספירה הנוצרית), התקין צינור מים לירושלים.. ומשך את ראשית הזרם ממרחק 200 ריס" (כ- 36 ק"מ).

עולי הרגל הרבים שעלו לירושלים (באחד התיאורים אנו מוצאים שבאחת מהעליות לרגל נמנו בעיר מליון ומאתיים אלף עולי רגל) נדרשו יותר ויותר למים. יתרה מכך. ארמונו המפואר של הורדוס על שלל מזרקותיו הצריך כמויות מים אדירות. שני נתונים אלו הביאו את פרנסי העיר לחיפוש אחר מקורות מים נוספים.

בדרום האזור בהרי חברון וגוש עציון, נמצאו ריכוזים של מעיינות הגבוהים מפני העיר. למרות השיפוע המתון יחסית הצליחו מהנדסיו של הורדוס בעזרת ידע מפתיע להתגבר על תנאי השטח הקשים ולהכשיר אמת מים בארוך של קרוב ל-5 ק"מ, שהזרימה מים ל"ברכות שלמה" ומשם לירושלים.

האמה התת קרקעית, מורכבת מתעלות מעל לפני האדמה, מ 40 פירים שאת רובם ניתן לראות, נביעה רצופה של מים באורך של 2800 מטרים ובתוכה מחילה קרסטית מרשימה באורך 84 מטרים.

המעיין ממנו מתחילה האמה נקרא "עין האמה" וממנו יורדות מדרגות לעומק של 12 מטרים אל חלל הנביעה. הנחל שמתחתיו חצובה האמה נקרא "נחל הפירים". ומה עושים הפירים בתוך האמה? החוקרים טוענים שחשיבותם הייתה מרובה. הם אפשרו חציבה במקביל שהייתה מהירה ונוחה באופן יחסי. זאת בנוסף לעובדה שכך היה אפשר לשמור גם על ניקיונם של המים.

ובשבוע שעבר נפתחה מחדש בגאון אמת הביאר וכיום ניתן לסייר בנקבת האמה שלאחרונה נערך בה שיפוץ ושדרוג ניכר במקום בעלות 2 מיליון שקלים. במקום מוקרן לראשונה חיזיון האורקולי חדש ומעניין מאד המספר את סיפורה של האמה. לראות איך לפני 2000 שנה תיכננו כאלו מפעלי מים זה פשוט להביט ולהתפעם. בקיץ, תבואו גם לטבול במים הקרירים.

ואיך אמר שלמה נאמן, ראש המועצה אזורית גוש עציון בטקס חנוכת האתר פרי מחשבתו של ירון רוזנטל מנהל בית ספר שדה שמפעיל את האתר? "המים שזרמו כאן סיפקו והחיו את ירושלים עד תקופת הבריטים ושימשו בעבודת ביהמ"ק. היום אנו זוכים לספר את הסיפור הזה". אכן.



0 תגובות

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>