מעבר לאתר המותאם

הילד חזר בוכה והתובנה מחדר המנהלים \\ אסתי זומר

אסתי זומר 1 Comment on הילד חזר בוכה והתובנה מחדר המנהלים \\ אסתי זומר

מילד שחוזר הביתה בוכה ועד למשבר טבע שמשגע מדינה שלמה: איך מידע סובייקטיבי יכול להטות את הכף?

ילדים • אילוסטרציה
ילדים • אילוסטרציה

אחר צהריים רגוע בבית.. בראש אני מחשבת הספקים: קודם אפעיל מכונת כביסה, אח"כ שטיפת כלים, סדר כללי וגיהוץ. תוך שעתיים יש סיכוי סביר שהבית הזה יזכיר מקום שאנשים יכולים לגור בו. ברקע מוסיקה שאני אוהבת … איזה נס שיש ימים כאלו..

השלווה הפסטורלית מופרת בבת אחת. יונתן הבן יקיר שלי נכנס בבכי קורע לב, כל המטר ועשרה שלו רועד מעוצמת החוויה המטלטלת.

מה קרה?

הוא בקושי רב משתלט על הבכי: "זה שימי, הוא תפס אותי עם חברים שלו והם סתם הכניסו לי מכות, דרכו עלי וצחקו עלי. טוב שהצלחתי לברוח אם לא …" המשפט נקטע לטובת המשך בכי קורע לב.

בשבילי זה הטריגר, מקרים כאלו הופכים אותי מאישה יחסית מתורבתת ואפילו ביישנית לגיבורה לאומית. שימי הזה מהתחלה נראה לי ילד מופרע, איזה רשעות מצידו לתקוף ילד קטן ושברירי כמו הבן שלי ועוד ביתרון מספרי של רבים על אחד. אני לוקחת את הטלפון בידיים רועדות מעצבים ומתקשרת לאימא של המנוול. היא לא עונה.

בטח! גם אני הייתי מפחדת לענות לטלפון אם הבן שלי היה בריון שכונתי, אני לא מוותרת יוצאת מהבית כרוח סערה וגומעת את המרחק לבית של שימי במהירות שיא.
אימא של שימי פותחת לי את הדלת אחרי מטר של דפיקות נמרצות. היא נראית מופתעת בעליל אבל מצליחה למתוח על פניה חיוך מסביר פנים.

"אימא של שימי", אני פונה אלי בטון של חוקר שב"כ "הבן שלך וחברים שלו תפסו את הבן שלי בלי שום סיבה הרביצו לו מכות רצח דרכו עליו וצחקו עליו, אני רק מודיעה לך שהבן שלך יכול להתחיל לארוז את המזוודה אני אדאג שהוא יעוף מבית הספר".

אימא של שימי די המומה , שימי מזומן על ידה לחקירה צולבת.
רבת עם יונתן?
כן
למה?
כי בהפסקה לפני כן רבנו על המקום במגרש והוא שלח את כל הכיתה שלו להרביץ לי.
כמה ילדים הייתם?
רק אני.
לא הבאת עוד ילדים?
לא.
מה עשית לו?
אמרתי לו שאני ארביץ לו אם זה יקרה שוב.
לא הרבצת?
לא, רק איימתי.

אני קוראת ליונתן מיד מהבית לצורך הצלבת מידע,

מה יוצא? לא נעים אבל מסתבר שיונתן שלי לא מאד דייק בלשון המעטה הוא קצת הגזים וקצת שינה את העובדות ומה שהכי מביך גם התנהגות הבן שלי לא הייתה ללא רבב … ממש לא.
בדרך הביתה אחרי שהילת הגיבורה הלאומית נשרה ממני וחזרתי להווייתי האפרורית אני עושה ספירת מלאי. אז מה היה לנו : מידע חלקי במקרה הטוב ומסולף במקרה הפחות טוב שנמסר ע"י גורם אינטרסנטי והתקבל ללא עוררין מתוך שיקולים זרים…. למה זה נשמע לי מוכר???

עד כמה שזה מפתיע, דינאמיקת הצגת הנתונים וקבלת ההחלטות גם בסביבה עסקית מזכירה לפעמים את סיפור יונתן והמכות שלא היו. דוגמאות? בבקשה:
ישיבת הנהלה בנושא הצלחת קמפיין גיוס לקוחות. התפאורה מעוררת תחושת מכובדות ואמון, חדר ישיבות חדיש ומאובזר בקומה השתיים עשרה של בנין משרדים יפיפה, סמנכ"ל השיווק סוקר את הישגי החברה בתחום גיוס לקוחות חדשים בעזרת מצגת מושקעת ומאירת עיניים. ללא ספק הנתונים מראים על גדול משמעותי בכמות הלקוחות.

המנכ"ל מרוצה מאד והסמנכ"ל מרוצה שהמנכ"ל מרוצה.
מי היחידי שלא מרוצה?…. הלקוחות.

איך אני יודעת? פשוט מאד כי יש נתון שלא הוצג והוא כמות הנוטשים – הלקוחות שעזבו את החברה. הנתון הזה שמתחבא אי שם ולא מצא את דרכו לאף שקף במצגת.

החברה אמנם מצליחה לגייס לקוחות חדשים בעיקר אגב עקב גידול טבעי מבורך באוכלוסיית קהל היעד אבל היא ממש לא מצליחה לשמר אותם. בכול חודש עוזבים את החברה יותר לקוחות משמצטרפים.
אז איך אין התייחסות לבעיה המשמעותית הזו בפגישה?

כי זו בדיוק אותה דנמיקה כמו במקרה יונתן והמכות: יש כאן מידע חלקי על גבול המסולף שנמסר ע"י גורם אינטרסנטי במקרה שלנו עובד שמופעל עליו לחץ להצליח ומחליט לגייס את הנתונים לעזרתו.

אבל מה עם "התקבל ללא עוררין מתוך שיקולים זרים?" זה החלק העצוב וזאת האחריות שלנו כמנהלים וכמנתחי מידע בארגון. כולנו בסכנה שהחלומות שלנו יגרמו לנו לרצות מאד להאמין שהסיפור המשמח הוא הסיפור האמיתי .אנחנו כ"כ רוצים להאמין בזה שאנחנו פשוט שוכחים לברר את הנתונים לאשורם.

למנכ"ל שלנו נוח להאמין שהחברה שלו משגשגת, ולכן הוא לא מחפש את האמת ובוחר להאמין למה שמציגים לפניו בלי לשאול שאלות קשות. בדיוק כמו שלי נוח להאמין ליונתן שלי.
רק שבזירה העסקית מידע חסר ומסולף יכול להביא נזק הרבה יותר גדול מתקיפה מילולית של שכנה חפה מפשע. העולם העסקי מלא בדוגמאות לנזקים בלתי הפיכים שנוצרו כתוצאה ממניפולציות לנתונים החל ממפולת המניות הגדולה של שנות השמונים וכלה בתסבוכת טבע האחרונה.

בפעם הבאה: איך אדע שהמידע שאליו אני מסתמך נכון?


הכותבת היא מאפיינת מערכות ניהול ומנתחת מידע ארגוני



1 תגובות

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

מיין תגובות
  1. 1

    וואוו,יפה מאוד,גם הניסוח הבהיר וגם התוכן…