בית המשפט העליון דן בעתירות שהגישו בני משפחותיהם של מחבלים אשר גופותיהם מוחזקות בידי מדינת ישראל. בני המשפחות עתרו להשבת גופות המחבלים לידיהם, על מנת שיוכלו להביאן לקבורה. מדינת ישראל סירבה להשיב את הגופות בטענה כי החזקתן עשויה לסייע לה בהשגת עסקה לחילופי גופות ושבויים עם ארגון חמאס, אשר מחזיק בגופותיהם של חיילי צבא הגנה לישראל סגן הדר גולדין וסמ"ר אורון שאול הי"ד ובאזרחי ישראל, אברה מנגיסטו והישאם אל סייד. על רקע זה החליטה המדינה להחזיק את גופות המחבלים בידיה בדרך של קבורה ארעית.

בית המשפט העליון – בדעת רוב השופטים ובניגוד לדעתו החולקת של השופט הנדל, קיבל את העתירות.

דעת הרוב קבעה, בניגוד לדעת המיעוט, כי החזקת גופות המחבלים נעשית ללא סמכות, משום שלא קיים בדין הישראלי חוק שמסדיר את הנושא. הודגש, כי מדינת ישראל, כמדינת חוק, לא יכולה להחזיק בידיה גופות לצרכי משא ומתן בשעה שאין חוק ספציפי ומפורש שמאפשר לה לעשות זאת. בית המשפט הדגיש, כי אם מדינת ישראל מעוניינת בכך, באפשרותה לחוקק חוק שיעמוד בסטנדרטים המשפטיים הקבועים בדין הישראלי ובדין הבינלאומי.

בית המשפט נתן למדינה שהות בת שישה חודשים מיום מתן פסק הדין לחוקק חוק כאמור, וקבע כי אם לא יחוקק חוק עד למועד זה, גופות המחבלים תוחזרנה למשפחותיהם.