משלחת ישראל לאו"ם ציינה היום, (ג'), שבעים שנים להצבעה ההיסטורית בעצרת הכללית של האו"ם בכ"ט בנובמבר. האירוע החגיגי, בהובלת שגריר ישראל לאו"ם, דני דנון ובשיתוף הקונגרס היהודי העולמי, התרחש באולם המקורי בו התרחשה ההצבעה בשנת 1947, השוכן כיום במוזיאון קווינס בניו יורק ושימש בעבר כמטה האומות המאוחדות.

סגן נשיא ארה"ב, מייק פנס, היה אורח הכבוד והנואם המרכזי באירוע שנערך במעמד שר האוצר של ארה"ב, סטיבן מנוצ'ין, שר התחבורה והמודיעין, ישראל כץ,  עשרות שגרירים מרחבי העולם, נשיא הקונגרס היהודי העולמי, רונלד לאודר ומנהיגי הקהילה היהודית בארה"ב.

סגן נשיא ארה"ב, מייק פנס, התייחס בנאומו לקשר האיתן בין ארה"ב לישראל ואמר: ״הנשיא טראמפ שוקל ברצינות מתי ואיך להעביר את השגרירות מתל אביב לירושלים. הנשיא טראמפ מחויב להביא סופסוף לשלום ולסיום הסכסוך הישראלי פלסטיני. כפי שהנשיא טראמפ אמר, אנו רוצים שישראל תחיה בשלום. בחודשים האחרונים עשינו התקדמות משמעותית לעבר המטרה הזו. בעוד שפשרות יהיו הכרחיות, אתם יכולים להיות בטוחים שהנשיא טראמפ לעולם לא יתפשר על ביטחונו של העם היהודי בישראל. הנשיא הבהיר שתחת הממשל שלו, אמריקה תעמוד יחד עם בנות בריתה נגד האויבים המשותפים שלנו".

"לפני כשבעים שנים, בחדר הזה, במושבים בהם אתם יושבים היום, התגשם חלומו בן אלפיים השנים של העם היהודי." אמר השגריר דנון בנאומו והוסיף: "בשנת 1897, בנימין זאב הרצל חלם את הבלתי אפשרי, חמישים שנים לאחר מכן, בשנת 1947 העם היהודי הגשים את הבלתי אפשרי והנה היום, בשנת 2017, מדינת ישראל מוכיחה שוב כי הכל אפשרי והיא תמשיך לשמש כמגדלור של דמוקרטיה וחדשנות גם בעשורים הבאים."

עיצוב חלל המוזיאון שוחזר בהתאם למראהו המקורי של אולם מליאת העצרת משנת 1947 וכלל שחזור של בימת העץ, הפודיום ומפת העולם שעל הקיר המרכזי. שחזור רגע ההצבעה כלל מופע אור-קולי מיוחד ומופע ריקודי הורה שסימל את הריקודים שפרצו ברחובות היישוב היהודי בארץ לאחר ההצבעה.

נשיא הקונגרס היהודי העולמי, רונלד לאודר, נשא דברים באירוע: "ישראל מעולם לא דחתה את זכותם של הפלסטינית לריבונות משלהם. למרות זאת, אנו נמצאים כאן היום וחולמים כי שני עמים – היהודים והערבים – יחיו יחד בשלום. אני מאמין כי בנקודת הזמן הזו, כנגד כל הסיכויים, פתרון שתי המדינות הוא למעשה אפשרי בהחלט." לאודר הוסיף כי: "ב-1947, העם היהודי הסכים לחלק את ארץ אבותיו כדי לחיות לצדם של שכניו הערבים. היהודים הבינו את המציאות של חיים באזור חדש והבינו כי לא יוכלו להשיג את כל מבוקשם. הערבים מנגד, לא קיבלו זאת. הם לא קיבלו את תכנית החלוקה בשנת 1947 ושבעים שנים לאחר מכן, רבים מדי מהם עדיין אינם מקבלים אותה."