בפרשה כתוב "ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו.." אומר רש"י שהאבנים התחילו רבות זו עם זו שעלי יניח הצדיק את ראשו ומיד עשאן הקדוש ברוך הוא אבן אחת. שואל אבא לאחר שכל האבנים נעשו אבן אחת למה לא המשיכו לריב באיזה צד יניח הצדיק את ראשו ועונה אבא לאחר שנוצרה אחדות בין האבנים המריבות שוב לא היתה בניהן קנאה ותחרות.

"ויחלום והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה.."
מביא אבא את דברי בעל הטורים שאומר "סלם" בתורה נכתב בכתיב חסר בלי האות ו' וזה בגימטריה 130 שזה שווה למילה "סיני". לעומת סולם בכתיב מלא 136 שזה בגימטריא עוני.

ואומר אבא שדבר זה בא ללמד אותנו פרק חשוב ביחסים שבין אדם לחברו. אדם שמרבה בגמילות חסדים זוכה ל: "סלם" שמגיעים ועולים בו למקום התורה "סיני"
אבל מי שדואג רק לכיס שלו אז הסולם משמש לו רק לירידה וסופו להגיע לעוני.

"ותהר עוד ותלד בן ותאמר כי שמע ה' כי שנואה אנוכי ויתן לי גם את זה ותקרא שמו שמעון.."
אומר אבא שהכל מרומז בתורה
כי שמע ה' בגימטריא = 466
שמעון = 466

"ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה.."
המילה "ויצא " בראשי תיבות
ו = יעשה
י = יעקב
צ = צואת
א = אביו

"ותאמר לאה בגד ותקרא שמו גד.."
אומר אבא אם אתה רוצה לגעת איזה מספר היה גד בין 12 הילדים אז זה מאוד פשוט. גד היה הילד השביעי – גד = 7.

שבת שלום ומבורך!