הבוקר זכיתי להציל חיים באוויר.

הבוקר בטיסת אל על מניוארק לישראל, בעודי ישן, שמעתי צעקות שהגיעו מכמה שורות לפני. קפצתי מהמושב ורצתי לכיוון הזעקות. ראיתי אדם כבן 65 עם התכווצויות קשות, זיעה קרה, חיוורון דופק מהיר מאוד וקושי לדבר.

ניסיתי לתקשר איתו ללא הצלחה. ביקשתי מהצוות להביא לי תיק רופא עם ציוד. אך לאחר בדיקה קצרה וסימנים ברורים, עוד לפני שקיבלתי ציוד הערכתי שאותו אדם סובל מהיפוגליקמיה (שוק מתוצאה של נפילת סוכר) וכי הוא עלול להידרדר מהר למצב של חוסר הכרה ואף להחייאה. ביקשתי מד סוכר מהצוות אך התברר לי שאין בתיק. נתתי לאיש דבש וריבה תוך כדי שהוא סובל מהתכווצויות וביקשתי שיכריזו ברמקול שיש צורך דחוף במד סוכר וגלוקוז.

אחד הנוסעים רץ אלי עם מכשיר ולאחר בדיקה התברר שלאדם יש רמת סוכר 40 וזה לאחר כמה דקות של החדרת הסוכר דרך הפה. התחלתי טיפול בגלוקוז ולאחר כחצי שעה הוא התחיל להירגע. לקחתי אחריות, אמרתי למנהל הטיסה שאין צורך בנחיתת חירום ונשארתי כשעתים וחצי להמשך הטיפול כי מצבו לא היה יציב לגמרי ורק לאחר שמצבו התייצב והגיעה לרמת סוכר של 120 והאיש חזר לגמרי לתפקד חזרתי למושבי.

צוות אל על, ובמיוחד מנהל הטיסה, היו מדהימים וכן פסיכיאטרית ונורולוגית מאיכילוב שעזרו בהתחלה. ללא ספק אני מרגיש שהצלתי אדם. התברר לי שהוא היה בדרך מדטרויט לבר המצווה של נכדו. אני גאה להיות מתנדב איחוד הצלה באוויר וביבשה ולאחר כשעתיים של טיפול וללא שינה אני יורד מהטיסה בהרגשה מדהימה וגאה בכל חברי באיחוד הצלה שעושים את הדבר הזה כל יום.

—

אלי ביר, נשיא איחוד הצלה