מליאת הכנסת קיימה דיון מיוחד לציון 40 שנה לביקור נשיא מצרים אנואר סאדאת בכנסת.

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בדיון: "נפגשתי עכשיו עם שגריר מצרים, הוא מסר לי ברכות מהנשיא א-סיסי ומשר החוץ. עצוב לי לראות את הנוכחות הדלה של השרים וחברי הכנסת באירוע כל כך חשוב. אנחנו נצטרך לתקן את זה באירועי היובל החמישים אבל אני חושב שיהיו הזדמנויות גם קודם לכן. ייתכן שאחת הסיבות היא שהתרגלנו מהר מידי, זה הפך להיות מובן מאליו אבל זה לא מובן מאליו".

"אני זוכר את ההתרגשות העצומה שאחזה בי ובכל אזרחי ישראל. זה היה כמו לראות את האדם הראשון על הירח. ב-40 דקות שהוא עבר במטוסו את המרחק בין מצרים לישראל הוא שינה את ההיסטוריה. זה היה הרבה יותר קצר מ-40 השנים של נדודי עמינו במדבר סיני אבל לא פחות דרמטי".

"ביקור סאדאת היה פריצת דרך בתולדות המזרח התיכון אפשר מגע ישיר בין מדינות ערב למדינת היהודים. הזמן מלמד שהשלום הזה הוא עוגן יציב באזור מדמם. נכון הוא לא מושלם אבל הוא בהחלט משתלם לשתי המדינות. למרות המשברים בדרך השלום הוא בר קיימא. אבל יש תנאי ייסודי לשלום – עוצמתה של ישראל. במזרח התיכון כורתים בריתות עם החזק לא החלש. איך סאדאת אמר "באתי לעשות שלום עם מנהיג חזק". חשיבותו של קיר הברזל הוכחה פעם אחר פעם. רק כשישראל חזקה ניתן להגיע קודם לאי לוחמה ומתוכה לשלום".

"כשסאדאת עמד על הבמה הזו הוא אמר "הכרזתי יותר מפעם אחת שישראל היא עובדה קיימת" כלומר קודם כל מגיעה הכרה בעובדת הקיום ולאחריה בזכויות הקיום. כך נהג סאדאת בניגוד לשכנינו הפלשתינים שעד היום מסרבים להכיר בזכות קיומה של מדינת ישראל. עוד לא נתקלתי בסאדאת פלשתיני שיכריז על רצונו בקץ הסכסוך, יכיר במדינת ישראל בגבולות כל שהן ויתמוך בזכותנו לחיות בשלום".

"היום חלקים נרחבים בעולם הערבי מבינים היטיב את מה שיכול להתרחש פה בזכות השינויים המתרחשים באזור. מדינות רבות יודעות שהאיום במזרח התיכון אינו נובע מישראל אלא להפך. הנשיא סאדאת עצמו נפל קורבן לקנאות איסלמית, ועם זו השלום נותר עומד על תילו. השלום ידע עליות וירידות אבל צלח את כל המהמורות. בשנים האחרונות יחסנו עם מצרים זוכים לעדנה, אנחנו מקיימים ערוצי קשב פתוחים החיוניים לביטחון ישראל ולביטחונה של מצרים. אנחנו מחויבים להרחבת מעגל השלום עם מדינות אחרות וגם עם שכננו הפלשתינים".

"המכשול הגדול ביותר להרחבת השלום איננו מצוי במנהיגים, המכשול הוא דעת הקהל ברחוב הערבי שנשטפה במשך שנים ע"י הצגה מוטעית של מדינת ישראל. אחרי עשרות רבות של שנים קשה מאוד להשתחרר ולהציג את ישראל באור האמיתי שלה, לכן השלום נשאר קר. עדיף שלום קר על מלחמה חמה אבל עדיף שלום חם על שלום קר. לכן את התפיסה הזו חייבים לשנות. גם אצל הפלשתינים יש תעמולה בלתי פוסקת, התבססות השק כל כך עוצמתיים וזה מה שמונע את פריצת הדרך ואת זה חייבים לשנות. אני רואה שינויים מסוימים בדעת הקהל במרחב הערבי וזה דבר שצריך לעודד ולפתח. הייתי רוצה לראות את השלום עם מצרים מותאם לאמת הזו, להרחיב את המגע החי בין העמים. לפרוץ את חומת התעמולה ההיסטורית. אני מקווה שאנחנו בתחילתו של תהליך כזה. אין ספק שאנחנו נמצאים בשעת כושר להרחבת שיתוף הפעולה".